מסע הפרסום "זה לא אני" מציע לציבור להצטרף לניסוי הביומטרי ולהנפיק תעודת זהות חכמה. העותרים טוענים כי הפרסומים של רשות האוכלוסין וההגירה מעודדים את הציבור להצטרף למאגר כדי להטות באופן מלאכותי את תוצאות הניסוי לטובתה, ולחתור תחת מטרותיו
לבג"ץ הוגשה עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים נגד הפרסומים לפיילוט של המאגר הביומטרי. העתירה הוגשה על-ידי פרופ' קרין נהון, חוקרת בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון, דורון אופק, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בתכנית להגנת מידע , ערן ורד, פעיל חברתי ותיק והתנועה לזכויות דיגיטליות נגד רשות השידור, הרשות השנייה, שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה. העותרים כתבו בעתירה כי "קיום המאגר הביומטרי, מסמכי הזיהוי הביומטרי והניסוי שנערך בימים אלה, הנם נושאים הנמצאים במחלוקת ציבורית, אידיאולוגית ופוליטית חריפה ולפיכך אוסר הדין על המשיבים בכלל לממן ולצאת בפרסומים הנוקטים עמדה בנושאים אלה". העותרים מתייחסים למסע הפרסום של רשות האוכלוסין וההגירה תחת הזמריר "זה לא אני". מסע הפרסום מציג אדם שזהותו נגנבה ואשר אדם אחר רושם על שמו בניינים, נוטל משכנתא ומבצע פעולות. הפרסום מציע לציבור להצטרף לניסוי הביומטרי ולהנפיק תעודת זהות חכמה. העותרים טוענים כי הפרסומים של רשות האוכלוסין וההגירה מעודדים את הציבור להצטרף למאגר כדי להטות באופן מלאכותי את תוצאות הניסוי לטובתה, ולחתור תחת מטרותיו. כמו כן נטען שבפרסום לא מצוין שמדובר בניסוי התנדבותי ושהנפקת מסמך זיהוי ביומטרי תוביל להכנסה בלתי הפיכה של הנתונים למאגר הביומטרי.
בג"ץ דחה לפני יותר משנה את העתירה שהגישו אותם העותרים נגד הקמת המאגר הביומטרי, יחד עם האגודה לזכויות האזרח. השופטים קבעו כי העתירה נגד המאגר הקדימה את זמנה והיה על העותרים להמתין עד סיום הפיילוט. יחד עם זאת השופטים הורו לנסח מחדש את הצו המסדיר את תקופת הפיילוט. הם קבעו כי מתווה הפיילוט צריך לכלול מדדים ברורים להצלחה וכישלון, לבחון את עצם נחיצות המאגר וחלופות אפשריות. השופטים אף עמדו על חשיבותה של חוות דעת חיצונית מטעם גורם בלתי תלוי. בית המשפט קבע כי העותרים יוכלו להגיש שוב עתירה כנגד המאגר הביומטרי בתום הפיילוט.
חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע אושר בסוף שנת 2009. המאגר הביומטרי נועד לפתור את בעיית גניבת זהות. מטרת המאגר למנוע הנפקת תעודת זהות או דרכון למי שכבר הנפיק תעודה חכמה. המאגר ימנע הנפקה של תעודה נוספת באותו שם עם תמונה של אדם אחר. בנוסף המאגר יסייע במאבק בפשיעה, המשטרה תוכל להסתייע במאגר לאיתור חשודים שהשאירו תביעות אצבע בזירת פשע או צולמו במצלמת אבטחה. התומכים במאגר טוענים כי הסיכונים ללא התעודות החכמות גבוהים מהסיכונים שייגרמו מהפעלת המאגר הביומטרי. מדי שנה נאבדות ונגנבות עשרות אלפי תעודות זהות ודרכונים. בחלק מהמקרים התעודות משמשות להונאות ואף לפיגועי טרור. המאגר יכיל בצורה מוצפנת צילום פנים וסריקה של טביעת שתי אצבעות והוא לא יכלול שמות, כתובות ומספרי תעודת הזהות. לפי החוק המאגר מוגדר כסודי ביותר והוא לא יהיה מקושר לרשת האינטרנט. הגישה למאגר תינתן למספר מצומצם של עובדים שיעברו בדיקת סיווג בטחוני על-ידי השב"כ.
