בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל את טענת האישה להטעיה בעת חתימתה על הסכם הגירושין בכך שבעלה הסתיר ממנה כספים בחשבון בנק בחו"ל. נקבע כי יש לראות את הכספים בחשבון הבנק בחו"ל ככספים שהסכם הגירושין אינו חל לגביהם ושלא הוסדרו במסגרתו, האישה תוכל לתבוע אותם בנפרד והבעל חויב בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל
לא פעם החתימה על הסכם הגירושין מתבררת כטעות איומה, ומוטב ששופטי ערכאות המשפחה ינהלו הליכי הוכחות ויכריעו בחלוקת הרכוש המשותף במסגרת פסק דין בכל תיק ותיק המונח על שולחנם. כך קרה לגברת שב"מ, שלאחר שרבוט חתימתה על הסכם הגירושין גילתה להפתעתה כי חשבון הבנק שהיה לבעל בחו"ל לא נסגר כפי שחשבה. האישה טענה שאם היא הייתה יודעת שקיימים כספים באותו חשבון בנק לא הייתה מסכימה להסכם הגירושין ולא הייתה חותמת עליו.
לכן פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בבקשה לבטל את הסכם הגירושין בינה לבין בעלה לשעבר ולבצע חלוקה מחדש של רכושם המשותף.
הבקשה התקבלה על ידי השופט איתי כץ, שאימץ את גרסתה ופסק לאחרונה: "שוכנעתי כי התובעת חתמה על ההסכם בהסתמך על המצג של הנתבע כי אין לו כל חשבונות בנק נוספים על הרכוש שהוגדר בהסכם כרכוש משותף לרבות החשבון בחו"ל".
טקטיקה של עירוב הילדים הבוגרים
האישה העידה כי אמנם בתחילה לא האמינה לבעלה שאין כספים בחשבון הבנק הזר, אך הבעל פעל במניפולטיביות ועירב את ילדיהם בעניין. הצדדים הגיעו להסכמות על חלוקת הרכוש המשותף בסיוע של ילדיהם הבגירים, שהיו מעורבים בתהליך. האב יצר אצל הילדים רגשות אשם בדבר היעדר האמון בו, לאחר שביקשו לקבל מסמכים המאששים את גרסתו לגבי היקף הרכוש המשותף של הוריהם.
השופט כץ ציין בפסק הדין כי "טקטיקה זו אף מעצימה ומחזקת את ההטעיה שכן הוא המשיך ללחוץ ולשכנע את התובעת ואת הילדים בנכונות המצג הכוזב כאשר הועלו ספקות, תוך ניצול הסיטואציה עד שהצליח להביא לוויתור ולחתימה".
הבעל הגרוש טען, בין היתר, כי הכספים בחשבון הבנק הם מתנה שבכל מקרה לא היה מקום לאזנה במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים. אך השופט כץ, המפורסם בפסיקותיו כמי שנוטה יותר לטובת הנשים, קבע כי "לא שוכנעתי בטענה זו והנתבע אשר נקט בקו הגנה במסגרתו נמנע מלגלות לבית המשפט את העובדות הרלוונטיות לחשבון נשוא המחלוקת קרי הסכומים שהיו בו במועד הרלוונטי בצירוף אסמכתאות לגובהם ולמקורם לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו בעניין זה".
בית המשפט קבע כי הבעל "הטעה את התובעת באשר גרם לה לטעות ולסבור כי אין עוד כספים בחשבון בחו"ל, וכי היקף הרכוש המשותף של הצדדים הוא כפי שהוגדר בהסכם, וכי אם הייתה התובעת יודעת כי יש כספים בחשבון בחו"ל לא הייתה מסכימה לחתום על ההסכם בנוסחו הנוכחי כשהוא כולל סעיפי ויתור".
הסכם הגירושין לא בוטל מחשש ל"מערבולת כוללת"
למרות האפשרות להורות על ביטול ההסכם, השופט כץ החליט כי במקרה זה הסעד הנכון והמתאים הוא לקבוע כי יש לראות את הכספים בחשבון הבנק בחו"ל ככספים שהסכם הגירושין אינו חל לגביהם ושלא הוסדרו במסגרתו. השופט כץ ציין בפסק הדין כי חזית המחלוקת היחידה בין הצדדים היא בעניין הכספים באותו חשבון בנק בחו"ל שקיומם הוסתר מן התובעת.
"מאחר שהצדדים כבר התגרשו לפני זמן וקשה ביותר עד בלתי אפשרי יהיה לקיים את עקרון ההשבה בעניין זה אם יבוטל ההסכם ואיני רואה טעם להכניסם מחדש למערבולת כוללת גם בעניין הרכושי", פסק השופט כץ.
השופט כץ רמז לאישה כי כעת בעקבות קביעתו האמורה, ביכולתה של האישה לתבוע את הכספים מהבעל בתביעה נפרדת. השופט כץ אף חייב את הבעל בשכר טרחת עורכת הדין של האישה, עו"ד ורדה חקלאי, בסך של 50 אלף שקל. את האיש בתיק זה ייצג עו"ד שמואל מורן.
תה"ס 18418-08-10
