בניגוד לדעה הרווחת בציבור, מבין 20,787 בני זוג שהתגרשו בשנתיים האחרונות רק 17 מהם, גברים ונשים, התגרשו בגלל בגידה של בן או בת הזוג. כך עולה מנתונים חדשים שמפרסם היועמ"ש לבתי הדין הרבניים, עו"ד הרב שמעון יעקבי, במסגרת ריענון הנחיות שהוגשה לבג"ץ לקביעת הגבלה על בני זוג גרושים
כיצד נוהגים בתי הדין הרבניים כשבני זוג פותחים תיק לגירושין ואחד מהצדדים נאף? ארגוני הנשים עתרו לבג"ץ בטענה כי אין הצדקה לרשום הערה על "איסור לבעל ולבועל" כשהגירושין נעשים בהסכמה כפי שנוהגים בתי הדין עד עכשיו. לטענת ארגוני הנשים, כאשר בני זוג פותחים תיק לגירושין בהסכמה ומתברר במהלך הדיון כי אחד מהצדדים נאף, ועובדת הניאוף הוכחה בראיות חיצוניות, נרשמת הערה ב"מעשה בית דין" לגיטין כי פלונית אסורה לבעלה ולבועלה או כי אם פלונית תרצה לחזור לבעלה או להינשא עם אלמוני יצריך הדבר בירור בבית הדין.
זה שנים רבות נוהגים בתי הדין הרבניים על פי הנחיה מפורטת על כך, שנכתבה על ידי היועץ המשפט לממשלה דאז, פרופ' אהרן ברק, לימים נשיא בית המשפט העליון. החובה ההלכתית לנוהג נובעת מהצורך לכתוב ב"מעשה בית דין" – שהוא פסק דין משלים לפסק הגירושין – כי האישה "מותרת לעלמא חוץ מכהן": בית הדין אינו יכול לפסוק שהיא מותרת לכולם בעוד היא אסורה על הבועל או על בעלה, ובמקרה שיש חשד של ממש, יש לבררו בטרם הפסיקה.
ארגוני הנשים טענו שאין הצדקה לרשום הערה על "איסור לבעל ולבועל" או כל הערה אחרת כאשר הגירושין נעשים בהסכמה. מה עוד שלפעמים סידור הגט נעשה בפני דיין אחד בלבד, ובנוסף – הצד השלישי כלל אינו מודע לרישום שמו בקשר לבני הזוג.
פרקליטות המדינה השיבה לבג"ץ שהצורך ברישום נובע מדין התורה שאינו מבחין לעניין זה בין אם הגירושין נכפו על אחד מבני הזוג ובין אם הם נערכו בהסכמה. בדיון שנערך בבג"ץ בהרכב הנשיא אשר גרוניס והשופטים ניל הנדל ודפנה ברק-ארז, גילו השופטים הבנה לצורך ברישום הגבלה גם כאשר הגט נערך בהסכמה, וביקשו לדעת מדוע לא יקוים דיון לפני הגט ומדוע לא יוזמן לדיון הצד השלישי שזכויותיו עלולות להיפגע עקב הרישום בלי שיידע על כך. "מדובר במקרים נדירים ביותר בכל שנה, ואין הצדקה לעכב את גירושי הצדדים עד לבירור העובדתי המלא", הסביר היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי. "די לכתוב כי במידה ופלוני/ת תרצה להינשא לאלמוני/ת יצריך הדבר בירור בבית הדין".
בדיון הציעו שופטי בג"ץ שתחודד המודעות של הצדדים כי הם רשאים לדרוש שהדיון בנושא יתקיים בפני הרכב של שלושה דיינים (פעמים רבות הגט מסודר על ידי דיין יחיד, ולכן הוא החותם לבדו על "מעשה בית דין"), וכן כי תימסר הודעה לאיש ואישה שנטען לגביהם כי נאפו ששמם הוזכר, וכי מי מהם רשאי להתגונן מפני הטענה, ובינתיים יירשם בהחלטה כי העניין "טעון בירור".
מה זה יעשה לחיי המשפחה?
לכן הוגשה לאחרונה לבג"ץ טיוטת הנחיות מחודדות שנשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון-לציון הרב יצחק יוסף, ישקול לחתום עליהן לאור המלצת בית המשפט.
עוה"ד הרב יעקבי, שכתב את ההנחיות החדשות, מסביר את השינוי: "תוך כדי הכנת נוסח ההנחיות הגענו למסקנה שלא יהיה זה ראוי לשלוח לצד השלישי הודעה, רק מהסיבה כי שמו הועלה בדיון בין בני זוג. עד כה רובן ככולן של ההגבלות היו תיאורטיות – בדרך כלל, הנואפים כלל לא התכוונו להינשא זה לזה, ומבחינת בית הדין האיסור מוטל באופן ישיר רק על האיש או האישה בתיק הספציפי, ונשמרת הזכות למי שלא היה צד לדיון לשוב ולעורר את העניין מחדש אם ירצה בכך".
לדבריו, "משלוח הודעה כפי שעלה מטענת ארגוני הנשים עלול לגרום לערעור חיי המשפחה של הצד השלישי אם הייתה זו בגידה חד-פעמית – אף שאיני ממעיט מחומרתה – ואף ייתכן שלא היו דברים מעולם. תארו לעצמכם בן-זוג, איש או אישה, פותח תיבת דואר ומוצא הזמנה לבן-זוגו להגיע לבירור טענה בדבר בגידה בתיק של זוג אחר. מה זה יעשה לחיי המשפחה שלו? הכול יסכימו שאין זה רצוי שיקרה כך ללא הצדקה של ממש. אני גם סבור שאין זה ראוי להכביד על בני הזוג בקיום הבירור קודם הגט, בה בשעה שייתכן שאין כל כוונה של המעורבים להינשא זה לזה".
בוגדים? פחות מפרומיל אחד מקרב המתגרשים!
בתוך כך, חשף עוה"ד הרב יעקבי בהודעתו לבג"ץ כי בבדיקה שנערכה במערכת המידע הממוחשבת של בתי הדין הרבניים עלה כי בשנתיים האחרונות (החל ביום 1.10.2011 וכלה ביום 31.9.2013) התקיימו בבתי הדין הרבניים 20,787 סידורי גיטין. במהלך תקופה זו נרשמו בסך הכול 17 איש ואישה ברשימת מעוכבי החיתון עקב איסור לבעל ולבועל או בשל הצורך בבירור נושא זה.
במילים אחרות: 8.18 איש ואישה נרשמים ברשימת מעוכבי החיתון על כל 10,000 בני זוג מתגרשים (שהם 20,000 איש ואישה) – פחות מפרומיל אחד מקרב המתגרשים! המשמעות החברתית של נתון זה היא שבגידה עם בן זוג זר איננה עילת גירושין שכיחה, בניגוד לדעה שאולי רווחת בציבור.
"פרקליטות המדינה ואני סבורים כי הגבלת הנוסח לצורך בבירור במתווה המוצע בטיוטת ההנחיות החדשות אינה פוגעת באופן ממשי בזכויות של צד שלישי שלא היה צד לדיון בבית הדין, והיא מאזנת כראוי בין זכויות האדם של המעורבים – בינם לבין עצמם – ובינם לבין דרישות דין תורה", מסכם עו"ד הרב יעקבי.
ארגוני הנשים נדרשו להגיב להודעת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני תוך 30 יום.
