חדשות

לפעמים גם בזכות משחק כדורגל בין אנגליה לגרמניה במונדיאל 2010 ניתן לשכנע את הדיינים לחייב אישה לקבל גט מבעלה. בית הדין הרבני בנתניה חייב אישה בגט לאחר שהוכח לדיינים בעזרת תכתובות בפייסבוק כי במועד שבו התחתנו בני הזוג, אסור היה להם להתחתן משום שקיימו יחסי אישות כשהאישה עוד הייתה נשואה לבעלה הראשון. היחסים הוכחו בעזרת אימות המועד שבו נערך משחק הכדורגל במונדיאל, כפי שציין בזמנו הבעל בהתכתבות בפייסבוק

מה דיינים מבינים בפייסבוק? מסתבר שלא מעט, כפי שמתגלה מהסיפור הבא שהביאו לידיעתנו  עורכת הדין ליטל יעקובוביץ-דראי, העוסקת בדיני משפחה וגירושין, והטוען הרבני אבי צדוק, המייצג בבתי דין רבניים. כידוע, מרבית ההליכים בענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות ומעטים הם פסקי הדין שמתפרסמים לידיעת הציבור הרחב. לכן חשוב לפרסם את הכרעת הדיינים בסיפור הבא כפי שהוכרע על ידם, כך שהדברים יועילו לציבור המתדיינים בנסיבות דומות בהווה ובעתיד.

בית הדין הרבני בנתניה חייב לאחרונה אישה בגט לאחר שהוכח לדיינים באמצעות תכתובות בפייסבוק כי במועד שבו התחתנו בני הזוג, אסור היה להם להתחתן זה עם זו, משום שקיימו יחסי אישות כשהאישה עוד הייתה נשואה לבעלה הראשון. הראיות ששימשו להוכחה היו מועד משחק הכדורגל במונדיאל שהתקיים באותו זמן, שאוזכר בתכתובת בין הצדדים וסייע לדיינים לקבוע כי האישה חייבת לקבל גט.

"לשקר אין רגליים"

מדובר בבני זוג נשואים שהחלו לנהל מערכת יחסים רומנטית לפני גירושי האישה מבעלה הראשון. סמוך לאחר שהאישה התגרשה מבעלה הראשון היא נכנסה להיריון מבעלה הנוכחי, ולכן שלושה חודשים לאחר שהתגרשה מבעלה הראשון הזדרזו בני הזוג להירשם ברבנות. שם ביקשו היתר להתחתן ביחד, והצהירו במפורש בכתב כי לא קיימו יחסי מין כל עוד הייתה האישה נשואה לבעלה הראשון, אלא רק לאחר מכן.

לאור הצהרותיהם השקריות של בני הזוג ברבנות, השניים קיבלו היתר ונישאו זה לזו. אבל נישואיהם לא החזיקו מעמד, ולאחר חמישה חודשי מגורים משותפים עזב הבעל את הדירה המשותפת וביקש להתגרש מהאישה משתי סיבות עיקריות: נישואי הצדדים הם נישואי איסור, שכן לטענת הבעל הוא חי חיי אישות עם האישה עוד בהיותה נשואה לבעלה הראשון ושיקר בהצהרתו לרבנות כדי להינשא לאישה. בנוסף, אשתו משתכרת לשוכרה ונוטלת כדורים פסיכיאטריים.

נישואי איסור

מבחינת ההלכה היהודית אסור לאישה לקיים יחסי מין עם מי שאינו בעלה, שהרי כל מקרה כזה נחשב לבגידה ובהכרח יכול לגרור אחריו הכרזה על האישה כ"בוגדת", שאף חמורה מהכרזה על האישה כ"מורדת". ברגע שהתגלה והוכח כי האישה בגדה בבעלה עם גבר זר, הרי שמבחינה הלכתית נקבע כי היא "אסורה על בעלה ובועלה", כלומר אסורה הן על בעלה והן על מי שעמו קיימה יחסי מין ("בועלה" מלשון בעילה). לכן נישואי אישה שבגדה עם הגבר שאיתו התקיימה הבגידה הם נישואי איסור.

כחלק מטענות הבעל לחייב את אשתו לקבל גט נעוצות בכך שהיו בינו ובין אשתו יחסי אישות עוד קודם לגירושיה מבעלה הראשון ולכן, כך טען הבעל, יש לחייבה להתגרש לאור הדין ההלכתי הקובע כי ''כשם שאסורה לבעל, כך אסורה לבועל''. עד כאן על פניו היה צריך להיות לדיינים קל לחייב את האישה לקבל גט, אבל הדברים הסתבכו ברגע שהאישה הכחישה בתוקף את טענות הבעל. לאור הכחשת האישה וטענות הבעל, בניגוד גמור למה שהצהיר בפני הרבנים ברבנות כשביקש להינשא לה, לא נותרה לדיינים ברירה אלא לברר את העניין לעומק לפי הראיות שהציגו בפניהם הבעל ואשתו.

הדיינים בדקו מתי נערך משחק הכדורגל

כדי להוכיח את טענתו על קיומם של יחסי אישות עוד בזמן שהייתה האישה נשואה לבעלה הראשון, הבעל הציג כראיה תמונה שצולמה לפני הגירושין של האישה מבעלה הראשון, ובה הוא והאישה מצולמים מתנשקים כשעל התמונה מתנוסס תאריך מאותה התקופה. האישה הכחישה כמובן את התאריך על התמונה, וטענה שבכל מקרה אין ללמוד מהתמונה על קיום יחסי מין ביניהם.

לאור הכחשות האישה, הבעל המשיך להגיש ראיות נוספות לדיינים, ומהם ביקש שבית הדין ילמד על אופי מערכת היחסים המינית שהייתה בינו ובין אשתו, בזמן שזו הייתה עוד נשואה לבעלה הראשון. כך למשל, הציג הבעל התכתבויות בינו לבין אישתו בפייסבוק, ממועדים שקדמו לנישואיהם ובזמן שהייתה האישה עוד נשואה לבעלה הראשון. על פי התכתבות זו, היה ברור שבין המתכתבים היו יחסי אישות ובכל זאת, האישה המשיכה והכחישה את ההתכתבויות, ואף הכחישה את תאריכי התכתובות ואף את העובדה כי השם המופיע בתכתובת הוא שמה, משום שהשם שהופיע שם היה שם משפחתה עם בעלה הנוכחי, על אף שלטענתה הייתה צריכה להופיע עם שם משפחתה הקודם לאור מועד התכתובת בפייסבוק.

בין הדברים שצוטטו בתכתובת בין הבעל והאישה בפייסבוק הופיעה התכתבות שהבעל כתב לאשה: "אני אקח את זה לתשומת ליבי... מחר המשחק של אנגליה ב־17:00 ולא ב־21:30... אז את פטורה... ".

לאור הסתירות בין עמדת הבעל והאישה, הדיינים התעמקו בהכחשות ההדדיות בין הצדדים. הדיינים ביררו וגילו כי אכן באותה התקופה שבה נכתבו הדברים בפייסבוק "התקיימו משחקי ה'מונדיאל', ואכן בתאריך 27.6.10 בשעה 17:00(!) התקיים משחק כדורגל בין אנגליה לגרמניה". מכך הסיקו בדיינים כי התכתובת על משחק הכדורגל אותנטית, המלמדת על כל התכתובת באותו היום כאותנטית לתאריך המדובר.

בית הדין הרבני מציין בפסק הדין כי לא עולה על הדעת שהבעל וב''כ היו כל כך מחוכמים עד שסברו שבית הדין ימצא עוגן בעובדה הנוגעת למשחק הכדורגל וממנה ילמדו על כך שההתכתבות בפייסבוק אותנטית, כי "לבעל לא היה כל אינטרס, עניין או מטרה לזייף פרט זה, על פניו פרט זה כלל אינו רלוונטי למהות היחסים שבין הצדדים, וודאי שאין להניח שאי מי זייף אותו אך כדי שביה"ד יוכל להשתמש בו בכדי לאמת את ההתכתבות – ראשית, משום שככל הנראה צד הבעל עצמו לא הבחין בחשיבותו של פרט זה ולא טען כי יש בכוחו ללמד על הכלל. שנית, ודאי שאין להניח שב"כ הבעל 'חשד' בביה"ד שהוא עצמו יגלה את חשיבותו של פרט זה ואף ידע לאמתו, לברר ולגלות כי אכן בתאריך הנקוב התקיים משחק כדורגל בין אנגליה לנבחרת אחרת".

לסיכום, קבעו הדיינים בפסק דינם באופן נחרץ כי "הדבר ברור כשמש ששורה זו בהתכתבות לא זויפה", ולכן גם שאר ההתכתבות לא זויפה.

הדיינים מגלים בקיאות ברשת הפייסבוק

באשר לטענת האישה לפיה מדובר בתכתובת מזויפת וכי שם משפחתה המופיע על גבי התכתובת הוא שם משפחתה הנוכחי כך שהדבר סותר את הטענה כי הייתה נשואה אז לבעלה הראשון, קבעו הדיינים כי "וגם הוא עיקר כי המשתמשים בפייסבוק יודעים היטב שכאשר אדם משנה את שם המשתמש שלו, השינוי חל למפרע על כל התכתבויותיו באותו דף. כך שגם אם באותו זמן היה שמה ל' נ', ברגע שלאחר מכן היא שינתה אותו לל' ש', השם מופיע גם על התכתבויות העבר".

"בית הדין כותב במפורש בפסק הדין כי דייני בית הדין אינם מורגלים לתכתובות פייסבוק שכאלה", מסבירים עורכת הדין יעקובוביץ-דראי והטוען הרבני צדוק. "הדיינים אף מוסיפים בפסק הדין עקיצה לנבחרי הציבור שבוחרים להשתמש בפייסבוק לקידום ענייניהם, תוך שנכתב כי 'הגם שמדובר בתקשורת שהפכה שכיחה למדי ושמישה עד מאד בימינו ואף הינה משמשת ככלי בידי אנשי ציבור לשמירת הקשר עם בוחריהם' ".

למרות חוסר ההיכרות עם הפייסבוק, וכדי להניח את דעתם של הצדדים ושל קוראי פסק הדין מבהירים הדיינים במסגרת פסק הדין עצמו כי "בכל זאת התאמצנו ונועצנו במבינים ובקיאים בעניין (הפייסבוק) עד שהתיישבו המסקנות בלבנו, ונחה וגם שקטה בהם דעתנו". 

עורכת הדין ליטל יעקובוביץ-דראי והטוען הרבני אביחיל צדוק מניחים ש"לא תהיה זו הפעם האחרונה שבה ייאלצו דייני בתי הדין הרבניים בארץ ללמוד נתונים ועובדות מהרשת החברתית, אליה מחוברים מרבית תושבי ישראל, להסיק מהם מסקנות משפטיות ולקבל ראיות, כמו במקרה זה".

חרף האיסור בנישואין, הבעל חויב בכתובה

בסיכומו של דבר ולאור התכתובת שהביא הבעל, בצירוף ראיות נוספות, קבעו הדיינים כי "עם כל הכבוד לאישה הניצבת לפנינו דבריה אינם מתיישבים עם השכל הישר". משנקבעה "אומדנא ברורה" (הערכה והסקת מסקנות על ידי בית הדין לאור הראיות שהיו בפניו והטענות שנטענו לפניו) כי האישה שיקרה לבית הדין במצח נחושה ואכן קיימה יחסי אישות עם בעלה השני קודם גירושיה מבעלה הראשון – נפסק שהיא חייבת לקבל את הגט מבעלה הנוכחי.

עורכת הדין יעקובוביץ-דראי והטוען הרבני צדוק מסבירים כי "באופן מפתיע יש לומר, חרף הקביעות החד-משמעיות לגבי האיסור הקיים מלכתחילה בנישואי בני הזוג ולמרות כל מה שקבעו הדיינים לגבי האישה ועל חיובה בגט, נפסק שהיא זכאית לדמי כתובתה ותוספת כתובתה. שכן, בעצם נישואיו של הבעל עימה, חרף האיסור בנישואין אלו, הוא הכיר באיסור בעלה ואף על פי כן כתב לה כתובה ולכן זכאית היא לכתובתה ותוספת כתובתה".

הדיינים התחשבו בעובדה שבמשך זמן רב חויב הבעל במזונות לאשתו, ומשנפסק כי יש לבטל את החיוב במזונות למפרע, קוזז הסכום שהבעל שילם כבר לידי האישה למזונות בסך של למעלה מ-40 אלף שקל מסכום הכתובה שהוא חייב לה בסך של למעלה מ-55 אלף שקל. כך שבסופו של יום, הבעל נותר חייב לאשתו כ-14 אלף שקל בלבד.