הנאשם, בעל עבר פלילי עשיר, התקשר לרכזת שיווק באחת מקופות החולים, הציג את עצמו בשם בדוי, סיפר לה שהוא ומשפחתו מתכוונים להצטרף לקופת החולים וקבע איתה פגישה. הוא איים עליה בסכין, שדד אותה, השאיר אותה קשורה בצדי הדרך ונמלט עם רכבה
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את כמאל אבו עצא בביצוע שוד בנסיבות מחמירות, חטיפה והפרת הוראה חוקית. אבו עצא התקשר לרכזת שיווק באחת מקופות החולים, הציג את עצמו בשם בדוי, סיפר לה שהוא ומשפחתו מתכוונים להצטרף לקופת החולים וקבע איתה פגישה. לאחר תיאומים טלפוניים השניים נפגשו, הנאשם נכנס לרכב שלה וביקש ממנה לנסוע לבית המשפחה בתל שבע, תוך שהוא יושב במושב האחורי ומכוון אותה בנסיעה.
בשלב מסוים הוא אחז בשערות ראשה, הצמיד סכין לצווארה, איים עליה ברצח והורה לה לנסוע בדרך מתל שבע לכיוון שבט אבו כף. במהלך הנסיעה היא התחננה שיניח לה, אמרה לו שהיא בהיריון שתיתן לו כל שיחפוץ. אבל כשהגיעו לקרבת המקום הוא הורה לה לסטות לשביל צדדי ולעצור. אבו עצא כיסה את עיניה, קשר את ידיה באזיקון, הפילה ארצה וערך חיפוש על גופה. הוא הסיר מידיה טבעות זהב משובצות ביהלומים, צמיד זהב, שעון יד וכרטיס אשראי. הוא הצמיד את פניה לארץ ודרש שתחשוף את המספר הסודי של כרטיס האשראי.
כתוצאה מהמעשים נגרמו לרכזת השיווק חבלות בידה ובראשה. לאחר שהאישה מסרה לו את המספר הוא נסע מהמקום ברכבה. לאחר שהוא נסע האישה הסירה את הכיסוי מעיניה, הצליחה לחלץ את ידיה והלכה לכיוון שבט אבו כף, שם סייעו לה עוברי אורח לפנות למשטרה.
אבו עצא היה אמור לשהות ביום האירוע במעצר בית מלא בבית הוריו בתל שבע, ולכן הוא הורשע גם בהפרת הוראה חוקית. המתלוננת העידה כי בעקבות האירוע חייה השתנו מקצה לקצה.
אמרה "שמע ישראל" כמה פעמים
השופט אלון אינפלד ציין בגזר הדין כי "עוצמת הטראומה הייתה גדולה ביותר, ומהווה משבר עמוד, וגורם משתק בחייה האישיים. עוצמת הפחד אותו חוותה, הגיעה עד אימת מוות והיא אמרה 'שמע ישראל' כמה פעמים, ותחושת הביטחון העצמי שלה התנפץ מאז וטרם שוקם".
מעבר לכך, האישה ציינה כי הרכוש שנשדד ממנה היה מיוחד עבורה. המדובר בתכשיטים שבאו לה בירושה מבית הוריה ושנלוו לחלקם מטען רגשי רב.
השופט אינפלד קבע כי במקרה זה מדובר "בפגיעה בערכי הבסיס הנוגעים לזכות האדם לשלמות גופו, לחופש האישי ולפרטיות. מעשיו של הנאשם רמסו את כבוד האדם, פגעו בחופש התנועה, החרידו את פרטיות המרחב האישי ושעבדו את האוטונומיה של המתלוננת. המעשים פגעו בקניין האישי ופגעו בנפשה של המתלוננת על ידי החדרת פחד וגרימת תחושה של חוסר אונים. חוויות קשות אלה, עלולות לגרום לצלקת רגשית ארוכת טווח. השימוש בסכין, כלי יומיומי מצוי, אשר זמין לכל המבקש לעשות רעה לאחר, מהווה ביטוי מובהק לתרבות אנשים חטאים, המכונה 'תת תרבות הסכין' ".
השופט ציין כמו כן כי העבירות בוצעו "תוך הפרת תנאי שחרור, הפרה הפוגעת בשלטון החוק ובמעמדו של בית המשפט".
בגזר הדין נקבע כי "התכנון שקדם לביצוע העבירה, התחכום, התעוזה, הפרת אמון המתלוננת, הפרת אמון בית המשפט, האכזריות היתרה והנזק שנגרם במישור הפיזי, הכלכלי ובעיקר הרגשי, מעמידים את המעשה כמעשה מהחמורים ביותר, מבין עבירות שוד הנעשות ללא נשק חם ומסתיימות ללא חבלות חמורות. הדבר מהווה גם אירוע חמור למדי אף בעבירת חטיפה אם כי מדובר בחטיפה שאינה ארוכה".
מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין ארבע לעשר שנות מאסר. בית המשפט ציין כי לא מדובר ב"עבריין מועד", שכן לחובתו של הנאשם אבו עצא 11 רישומים פליליים בין השנים 2002 ל-2012.
בית המשפט גזר עליו עונש של שמונה וחצי שנות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בנוסף לכך, הופעל מאסר על תנאי של שמונה חודשים שהוטל על הנאשם במסגרת תיק אחר. בסך הכול תקופת המאסר נקבעה ל-9 שנים וחודשיים. כמו כן, נגזר עליו מאסר על תנאי של שנה לתקופה של שלוש שנים מיום השחרור, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסך של 40 אלף שקל.
(ת"פ 54592-02-12)
