למה עבור אותו הליך של הגשת תביעה בענייני רכוש בית המשפט לענייני משפחה יגבה מאתנו אגרה בסך של 2,852 שקל ואילו בבית הדין הרבני נשלם בסך הכול 342 שקל? התובעת הייצוגית שלומית סלם: למדינה יש קופה אחת ועליה לפצות את אזרחיה על האפליה הפסולה והפגיעה בעיקרון השוויון
בקשה לנהל תובענה ייצוגית נגד הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד. התובעת הייצוגית, שלומית סלם, הנמצאת בהליכי גירושין, טוענת כי המדינה גובה שלא כדין אגרות גבוהות בבתי המשפט לענייני משפחה, בעוד שעבור אותו ההליך נגבית אגרה בבית הדין הרבני הרבה יותר נמוכה.
שלם טוענת, באמצעות עורכי הדין יחזקאל סיבק וגלי עציון, כי מדובר באפליה בלתי-חוקית ופגיעה בעיקרון השוויון החוקתי. התובעת מציינת בבקשתה כי הליך הגירושין מורכב בדרך כלל ממספר תביעות, ביניהן תביעה למשמורת ילדים, תביעה למזונות ילדים, תביעה למזונות אישה ותביעה רכושית לחלוקת הרכוש המשותף.
להערכתה, קיים פער של למעלה מ-3,000 שקל בין גובה האגרות שנגבות בגין פתיחת הליכים אלה בבית הדין הרבני לבין האגרות שנגבות בבית המשפט. בית המשפט לענייני משפחה גובה 2,853 שקל בגין בגשת תביעה בענייני רכוש לעומת 342 שקל בבית הדין הרבני. בגין תביעת משמורת בית המשפט מבקש אגרה של 476 שקל לעומת 247 שקל בבית הדין הרבני. בגין הגשת תביעת מזונות בית המשפט לוקח 235 שקל ואילו בבתי הדין הרבניים ההליך נפתח ללא תשלום.
בעקבות עתירה דומה שהוגשה בשנת 2006 במשרד המשפטים הוקם צוות לבחינת הסוגיה. בשנת 2009 הצוות הגיש את מסקנותיו וקבע כי אין הצדקה לפער באגרות בערכאות השונות. נקבע כי המצב הנוכחי פוגע בשוויון וכי יש להשוות את גובה האגרות בין הערכאות. המצב גורם "לעוול לציבור גדול של מתדיינים ודווקא בנושא כה עדין, מורכב ורגיש כדיני משפחה".
"נוצר מצב בלתי סביר באופן קיצוני, בין השאר, אם מביאים בחשבון גם את עניין מרוץ הסמכויות בין הערכאות האזרחיות והדתיות בענייני משפחה ואת הדין השונה החל – דתי לעומת אזרחי", נכתב בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בסוגיה. "כל אלה מאלצים מתדיינים לשלם מאות אחוזים יותר, שלא לומר מאות ואלפי שקל יותר, עבור שירות, שאמור להיות בעלות זהה. אין כל סיבה נראית לעין בגינה יאלץ בעל דין המגיש תביעתו בביהמ"ש לענייני משפחה לשלם אגרה היקרה במאות ואלפי שקל מזו שהיה משלם אילו היה מגיש תביעתו בביה"ד הדתי".
סלם טוענת כי המשך גביית האגרות הגבוהות בבית המשפט מהווה עשיית עושר ולא במשפט. להערכתה, בשנתיים האחרונות המדינה גבתה שלא כדין מעל 36 מיליון שקל. היא מבקשת מבית המשפט המחוזי לחייב את הנהלת בתי המשפט ואת משרד המשפטים להשיב לכל מי שנאלץ לשלם את ההפרש בין סכום האגרה ששילם בבית המשפט לענייני משפחה לסכום האגרה שהיה נדרש לשלם עבור אותו שירות בבתי הדין הרבניים, במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת בקשתה.
(ת"צ 4455-08-13)
