אגד גם תפצה את הנכים שהתלוננו באלפי שקלים. השופט ד"ר אברהם טננבוים דחה את טענתה שאיננה אחראית לעיגון הנכה שנוסע באוטובוס: "המחשבה שיתכן מתן שירות סדיר לנוסעים שלא כולל את בעלי כיסאות הגלגלים – היא מקוממת"
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים חייב את חברת התחבורה "אגד" לשלם קנס בגובה של 30 אלף שקל בגין הפרת חובתה בשבעה מקרים שונים לעגן כיסאות גלגלים של נוסעים במתקנים המיועדים לכך באוטובוסים. עם זאת, מאחר שדובר במקרה ראשוני שבו הנהגים לא היו מודעים לחובתם, ראה בית המשפט מקום להקל עם החברה ולא לפסוק לה את סכום הקנס המקסימלי שאותו ראה לנכון. כמו כן, חויבה החברה לפצות את המתלוננים בתיקים בגובה 7,000 שקל.
"אגד" נקנסה בגובה 30 אלף שקל בשל הרשעתה בשבעה כתבי אישום שהוגשו נגדה בעבירה הקובעת כי "בעל רישיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרישיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור".
כתבי האישום הוגשו בעקבות תלונותיהם של שני נכים, שטענו כי בשבעה מועדים שונים כיסאות הגלגלים שלהם לא עוגנו כראוי במתקן המיועד לכך באוטובוס של החברה שבו נסעו. בפני בית המשפט טענה המדינה כי האחריות לאבטח את כיסאות הגלגלים ולקשרם מוטלת על הנהג, אך "אגד" טענה בתגובה כי חובה זו אינה מעוגנת בחוק או בתקנות ולכן היא אינה חייבת לחגור את כיסא הגלגלים.
בהכרעת הדין הרשיע השופט ד"ר אברהם טננבוים את "אגד" בעבירות שיוחסו לחברה וזיכה את הנהגים, תוך שקבע כי נהג האוטובוס, והוא לבדו, אחראי לכך שנוסע על כיסא גלגלים יהיה מעוגן כדבעי וכי אותו נוסע ייסע בבטיחות ובדרך סבירה – כל עוד אין אדם מלווה אחר שעוזר לנכה לעשות זאת. בפתח גזר דינו סקר בית המשפט מקרים אחרים בפסיקה שבהם נדונו עבירות של אי-עמידה בתנאי הרישיון של מפעיל קו תחבורה ציבורית, והגיע למסקנה כי העונשים שניתנו היו בעיקר קנסות כספיים.
אשר לערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, סבר השופט טננבוים כי מדובר ביחס לבעלי מוגבלויות. לשיטתו, קשה לקבל את טענת אגד לפיה אין זה באחריותה לדאוג לעיגון הנכה, והמחשבה כי ייתכן מתן שירות סדיר לנוסעים שאיננו כולל את בעלי כיסאות הגלגלים היא מקוממת. בהתחשב בכך, תחם בית המשפט את העונש ההולם על קנס בסכומים הנעים בין 20 אלף שקל ל-40 אלף שקל לכל עבירה.
עם זאת, ועל אף האינטרס הציבורי וחשיבותו של המקרה לבאות, התייחס השופט טננבוים לטענת אגד כי כלל לא הייתה מודעת לחובתה לעלייתו ולעגינתו של הנכה, וקבע כי בהתחשב בכך שמדובר במקרה ראשון שבו הנהגים לא היו ערים לחובתם – יש להקל עימה קמעה ולא למצות את הדין.
עם זאת, הדגיש בית המשפט כי אם יתברר שהתופעה לא נעקרת מהשורש, לא יהיה מנוס מהטלת קנסות ראויים יותר, ואולי אף הטלת אחריות אישית על נהגי החברה.
