השופטים הורו לעיריית תל אביב לפעול בהתאם לעמדת היועמ"ש: ניתן לפנות את ציודם האישי של חסרי הבית מהרחוב אך ורק כשנפגעת ממשית היכולת של הציבור להשתמש במרחב הציבורי
בדיון שהתקיים הבוקר (ה') בבית המשפט העליון בפני השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וצבי זילברטל בעתירה בעניין זכויות חסרי הבית, עיריית תל אביב חויבה להגיש בתוך חודשיים (כולל פגרת בית משפט) טיוטת נהלים לפינוי ציוד חסרי הבית. השופטים ציינו במהלך הדיון כי הם נוטים לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה ניתן לפנות את ציודם האישי של חסרי הבית (באופן שמביא בפועל לסילוקם משם), רק במקרה שהדבר גורם לפגיעה ממשית ביכולת של הציבור להשתמש במרחב הציבורי.
בהחלטתם לאחר הדיון הורו השופטים לעיריית תל אביב לפעול באיזון ובהתחשבות כפי שמורה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בפרשה, לפיה ניתן לפנות את ציודם האישי של חסרי הבית מהרחוב אך ורק כשנפגעת ממשית היכולת של הציבור להשתמש במרחב הציבורי.
הפרשה נדונה לראשונה בפני בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים בתל אביב, שקבע בנובמבר האחרון כי אסור לעיריית תל אביב להרחיק אנשים חסרי בית מהמרחב הציבורי ולהחרים את חפציהם האישיים, אלא בנסיבות של פגיעה או מטרד משמעותיים, ועל פי נהלים כתובים. פסק הדין ניתן בעתירה שהוגשה על-ידי האגודה לזכויות האזרח ומספר חסרי בית, שהתלוננו על הטרדות והתעמרות מצד פקחי העירייה, הרחקתם ממקומות שבהם ישנו ברחובה של עיר, ניסיון לפצל אותם מחבריהם ולהחרים את הציוד הבסיסי הנדרש להישרדותם, גם בשעות הלילה וגם כשהציוד היה מוסתר במהלך היום. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קבעה כי על העירייה לקבוע קריטריונים ונסיבות להפעלת החוקים הנוגעים לשמירה על הסדר והניקיון כלפי חסרי הבית בנהלים. כמו כן, נקבע כי רק פגיעה חמורה בניקיון ובסדר הציבורי יאפשרו פגיעה בזכויות היסוד של חסרי הבית.
היועמ"ש: יש לנקוט משנה זהירות בטרם פגיעה בדרי רחוב
עיריית תל אביב ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון, אשר כאמור חייב היום את עיריית תל אביב להגיש בתוך חודשיים טיוטת נהלים לפינוי ציוד של חסרי בית מהמרחב הציבורי. היועץ המשפטי לממשלה התבקש למסור את עמדתו בסוגיה לבית המשפט העליון, והסביר לשופטים כי אכן יש מקום להסדרת הנושא בנהלים שייקבעו על ידי העירייה. כמו כן, המבחן הראוי, לטעמו של היועמ"ש, אותו יש לאמץ בדרך של נהלים סדורים, הוא כי כאשר פעילותו של דר הרחוב במרחב הציבורי מונעת או פוגעת פגיעה ממשית באפשרות העומדת לכלל הציבור לשימוש סביר באותו מרחב ציבורי, ניתן לנקוט, על פי פקודת העיריות וחוקי העזר המנחים את העירייה, בצעדים לפינוי מטלטליו (דבר שככל הנראה יוביל גם לפינויו) ממיקום מסוים במרחב הציבורי למיקום אחר.
בעמדת היועץ המשפטי לממשלה פורט כי בתוך קשת השיקולים שעל הרשות לשקול בהקשר זה יש לתת משקל לאינטרס הקיים של דר הרחוב לשהות במרחב הציבורי ולבצע בו פעולות קיום וודאי לזכויות היסוד שלו. היועמ"ש ציין "כי כיוון שלדר הרחוב אין דרך כלל קורת גג, ואף אין לו קניין אחר, יש לנקוט משנה זהירות בטרם פגיעה בקניינו ובמטלטליו ובטרם נקיטה בפעולה שתוצאתה תהא פינויו של דר הרחוב מן המרחב הציבורי. עם זאת, אין משמעות האמור כי לדר הרחוב זכות עודפת בקניין הציבור, או כי אסור לנקוט בפעולות הפוגעות בזכויותיו כל עוד לא נמצא לו פתרון דיור".
הדיון בפני בית המשפט העליון יתחדש לאחר שיתקבלו תגובת האגודה לזכויות האזרח והיועמ"ש. בית המשפט העליון דחה את בקשת עיריית תל אביב לנהוג כאילו פסק הדין של השופטת אגמון-גונן אינו מחייב אותה עד לקביעת הנהלים, וציין שגם במסגרת פסק הדין שהעירייה יכולה לפעול למניעת פגיעה ממשית במרחב הציבורי.
התעמרות סתמית בחסרי בית
עו"ד שלום זינגר טען במהלך הדיון היום בשם עיריית תל אביב כי לעירייה "אין שום מדיניות ובוודאי לא כוונה להעביר את שוהי הרחוב מהמרחב הציבורי. השאלה היא כיצד לאזן בין הצורך להתחשב בחסרי הדיור לבין צורכי התושבים? האם שוהה רחוב יכול לממש את זכותו לדיור במרחב הכספומט כאשר אנשים מבקשים ממנו לזוז? האם הוא יכול לממש את זכותו במרחב של חנות? או שאפשר לומר לו שילך קצת ימינה או שמאלה". עוה"ד זינגר הוסיף כי עיריית תל אביב לא מתנגדת לאימוץ נהלים "ברוח היועץ המשפטי לממשלה שאמר שצריך לאזן בין הזכויות".
לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח, "אין מחלוקת על כך שעיריית תל אביב יכולה וצריכה לטפל במפגעים משמעותיים, אבל מכאן ועד להתעמרות סתמית בחסרי בית, המרחק גדול. טוב עשה בית המשפט כשהורה לעירייה לקבוע לראשונה נהלים ברורים ופומביים שיקבעו באילו נסיבות מותר לפנות ציוד של חסרי בית".
(עע"ם 105/13)
