חדשות

השופטת אסתר שטמר: במסרונים ששלחה אורנג' ללקוחותיה על ניצול חבילת הגלישה, הגם שבפועל לא נוצלה במלואה, התרשלה חברת הסלולר כלפי לקוחותיה, ובינתיים חויבה בהוצאות

האם הודעת מסרון המתריעה כי "נפח הגלישה באינטרנט בחבילה שברשותך נוצל. הגלישה מעתה בתשלום" הטעתה את לקוחות אורנג' שהפסיקו לגלוש במכשיר הסלולרי – למרות שבפועל נפח הגלישה שלהם טרם מוצה עד תומו? השופטת אסתר שטמר, מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, החליטה לאשר תובענה ייצוגית שהגיש אבינעם פתל נגד חברת פרטנר, משום שחברת הסלולר התרשלה בקיום חובתה כלפי לקוחותיה.

פתל טען בתובענה הייצוגית כי מדובר בהטעיה אסורה לפי חוק הגנת הצרכן וברשלנות מצד חברת הסלולר. הוא ביקש פיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה בסכום היחסי שלא נוצל בחבילת הגלישה.

מנגד, טענה פרטנר כי מדובר בשיעור נמוך של נזק שנגרם לכאורה ללקוחותיה. עוד טענה את טענת "זוטי דברים" לאור נפח הגלישה שלא נוצל וסך הנזק המוערך. לגופו של עניין טענה החברה כי ההתראה נעשתה כמחווה שירותית ללקוחותיה, וכי אין במועד שליחתה כדי להטעות, שכן ההתראה נשלחה לאחר צריכה של 90% מנפח החבילה ומתייחסת לחלקו היחסי הקטן של חבילת הגלישה שלא נוצלה.

עוד ציינה פרטנר כי פרט להתראה, יכולים היו לקוחותיה לעקוב אחר ניצול חבילת הגלישה במספר אופנים, ללא תשלום. לגבי התנאים הנדרשים בחוק, טענה החברה כי למבקש אין עילת תביעה אישית ולא נגרם לו נזק, שכן לרוב חבילת הגלישה לא נוצלה על ידו עד תום. כן טענה לעניין זה כי אימו של המבקש, שהיא הלקוחה, זוכתה באופן מלא עבור החודש שבו נשלחה ההתראה. באשר לקבוצת הנפגעים, טענה החברה כי אין תשתית לקיומה.

זיכוי הלקוח לא מפצה על הנזק

השופטת שטמר דחתה את הטענות של פרטנר והחליטה לאשר את הדיון העקרוני בתובענה הייצוגית. תחילה דחה בית המשפט את טענת הסף בדבר היעדר סמכות עניינית וקבע כי בהתאם להגדרת המונח "לקוח" בפסיקה, הכוללת מי שקיבל שירות מ"עוסק" במהלך עיסוקו ובהתאם להוראות ההסכם מהן עולה כי פרטנר הכירה בזכותם של משתמשים שאינם חתומים על ההסכם עימה להשתמש בשירותיה – ברור שקיימים בין הצדדים יחסי צרכנות מתמשכים.

גם באשר לעילת הרשלנות, דחה בית המשפט את הטענות של פרטנר וקבע כי על החברה חלה החובה, מכוח התיקון מיום 12.2.10 לרישיונה, לשלוח מסרונים ללקוחותיה בדבר היקף השימוש שנעשה בחבילות הגלישה. ולעניין המועד שקדם לתיקון האמור התייחס בית המשפט וקבע כי אין בעובדה שפרטנר לא היתה חייבת לשלוח התראות כדי לסייע לה לנוסח ההתראה וכי היה עליה לדייק ולהתריע שהחבילה עתידה להסתיים בקרוב.

בית המשפט נדרש גם לתנאים הקבועים בחוק התובענות הייצוגיות וקבע כי במקרה זה קמה למבקש העילה האישית הנדרשת, וקיבל את טענתו העובדתית של פטל שלא גלש באינטרנט לאחר קבלת ההודעה ונגרם לו נזק בשל כך.

בפרט דחה בית המשפט את טענת אורנג' שכביכול פתל קיבל זיכוי, וקבע כי הזיכוי ניתן ללא קשר לשימוש בחבילת הגלישה ואין בו כדי לפצות על הנזק שנגרם. עוד נקבע לעניין הטענה כי לרוב לא היה מנצל המבקש את מלוא נפח הגלישה, כי מחיר החבילה זהה בין אם נוצלה כולה ובין אם לאו. לאור האמור קבע בית המשפט כי במשלוח התראה שאינה תואמת את העובדות לאישורן התרשלה פרטנר בקיום חובתה כלפי לקוחותיה.

אין עילת הטעיה

בית המשפט ציין כי לאור הודעת החברה שהיא נוהגת "כדרך עבודה רגילה" לשלוח את הודעת ההתראה, כאשר המנוי ניצל כ-90% מחבילת הגלישה, מתקיים גם התנאי לקיומה של קבוצה שקמה לה עילת התביעה. בית המשפט נדרש למחלוקת הצדדים לעניין גובה הנזק ודחה את טענת החברה בדבר "זוטי דברים", לאור סך הפיצוי הנמוך לטענתה וקבע כי החשיבות העיקרית בתובענה זו היא בהסדרת התנהלות החברה בנוגע למידע המועבר ללקוחותיה.

עם זאת, בית המשפט דחה את עילת ההטעיה, וקבע כי התנאי בחוק הגנת הצרכן שדורש "הטעייה לעניין מהותי" לא מתקיים בנסיבות המקרה, שכן למעט חבילת הגלישה יש בעיסקה מכלול שירותים הניתנים ללקוח, ובפרט שהודעת ההתראה עצמה נשלחה לאחר ניצול חלקה הארי של החבילה.

השופטת שטמר קבעה אפוא כי עילת התביעה בפרשה זו היא הרשלנות של חברת הסלולר, קיבלה את הבקשה לדון בתובענה הייצוגית חייבה את אורנג' בהוצאות משפט בסך של 40 אלף שקל.

(ת"צ 21241-04-11)