שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הפרקליטות תנמק מדוע לא הוגשו כתבי אישום נגד כל הנחקרים בפרשת הולילנד

חדשות

הפרקליטות תנמק מדוע לא הוגשו כתבי אישום נגד כל הנחקרים בפרשת הולילנד
הפרקליטות תנמק מדוע לא הוגשו כתבי אישום נגד כל הנחקרים בפרשת הולילנד
05/06/2013, עו"ד אנה נודל

ביהמ"ש נענה לבקשתה של שולה זקן לחשוף את שיקולי הפרקליטות בעניין המעורבים בפרשת הולילנד שלא הוגש נגדם כתב אישום לצורך ביסוס טענתה לאכיפה בררנית ופסולה

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את המדינה לנמק מדוע בחרה בשלב הזה שלא להגיש כתב אישום נגד מעורבים בפרשת הולילנד אשר נחקרו, אך לא הואשמו בסופו של דבר.

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה של שולה זקן, לשעבר ראש לשכתו של אהוד אולמרט, לחשוף את שיקולי הפרקליטות בעניינם לצורך ביסוס טענתה לאכיפה בררנית.

זקן מבקשת לבסס טענה של "הגנה מן הצדק" באמצעות נימוקי ההחלטה של הפרקליטות בעניין נחקרים בפרשת הולילנד שלא הועמדו לדין.

כתב האישום מייחס לזקן סיוע לאהוד אולמרט שכיהן אז בתפקיד ראש עיריית ירושלים להשיג טובות הנאה כספיות או אחרות כנגד סיוע לגורמים יזמיים לקדם את תכניותיהם בשלוש פרשיות המכונות פרשת הולילנד, פרשת הזרע ותעשיות המלח. החקירה בפרשות הקיפה שורה של אנשים וגורמים, בהם גם אורי מסר, מתי חותה, יהושע פולק, משה שמעוני ועמרם בניזרי שנחקרו באזהרה, וכן עובד יחזקאל שנחקר כעד. הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה נגד אורי מסר וביחס לחשודים האחרים טרם גובשה החלטה, אך הם לא נכללו כנאשמים בכתב האישום.

זקן ביקשה מהפרקליטות לחשוף לעיונה את הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה לסגור את התיקים נגד קבוצת הנחקרים שלא הואשמו. הפרקליטות סירבה לבקשה ובעקבות כך הגישה זקן לבית המשפט בקשה לגילוי חומר החקירה. זקן טוענת כי אי הכללתם של קבוצת הנחקרים הזו בכתב האישום מעוררת "חשד כבד שהתקיימה אכיפה בררנית פסולה ומפלה".

נציגי המדינה טענו כי החומר שהתבקש הוא תכתובת פנימית אשר אינה מווה "חומר חקירה" ומוגנת מפני חשיפה. כמו כן נטען כי הקווים המנחים של שיקולי התביעה הוצגו להגנה וכי הכלים הנחוצים לשם שקילת טענת הגנה מן הצדק מצויים בידיה של זקן.

השופט עודד מודריק קבע כי "הפרשנות המקובלת של הביטוי 'חומר חקירה' אינה כוללת מסמכים 'פנימיים' בהם החלטות של רשות האכיפה בדבר סגירת תיק חקירה או הימנעות מהגשת כתב אישום". עם זאת, השופט כתב כי "פיתוחה בעשור האחרון של 'הגנה מן הצדק', הכוללת בחובה גם טענה של אכיפה בררנית, מצריך לדעתי התבוננות נוספת בתוכנו של המושג 'חומר חקירה'".   

מודריק כתב כי "הסייג שאני מבקש לנטוע בהשקפה זו הוא שגילוי כאמור בהליך פלילי יהיה אפשרי רק במקום שהמידע הוא בגדר מידע נחוץ לביסוסה של טענת ההגנה. בהבדל מן החובה לגלות חומר חקירה, במובנו הקלאסי, שאינה מוגבלת לחומרים העשויים לסייע לצד מן הצדדים, ההרחבה הנדרשת משתרעת רק על מידע נחוץ".

לעניין סגירת תיק החקירה נגד אורי מסר קבע השופט כי הפרקליטות מסרה לזקן "את מלוא חומרי החקירה שיש בהם זיקה לכתב האישום, בין שהם מתייחסים לנאשמים ובין שהם מתייחסים למי שלא הוגשו נגדם כתבי אישום. המאשימה הסבירה באורח מפורט למדי את הכללים שהנחו אותה בקבלת ההחלטה לסגור את תיקו של מסר, ולא הסתפקה באמירה כללית של היעדר ראיות מספיקות אלא ביארה את טיבן של הראיות החסרות".

לעומת זאת, לגבי המעורבים האחרים, הפרקליטות ציינה רק שטרם גובשה החלטה בעניינם. השופט מודריק ציין כי "אמירה זו אין בה כדי ביאור ולו ברמה כללית מדוע בחרה בשלב הזה שלא להגיש כתב אישום נגד מעורבים הללו. אינני יודע האם טעם הדבר נעוץ בכך שחומר הראיות כלפי אותם מעורבים לוקה בחסר או שמא סיבה אחרת לדבר. על כן ראוי שהמאשימה תעמיד את המבקשת על טעמי ההקפאה של ההחלטה בעניין אותם מעורבים".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150