חדשות

ביה"ד לעבודה דחה את קביעתו של המל"ל כי הכספים שקיבלה אם לשני ילדים, המתקשה לפרנסם ממשכורת של 1,800 שקל, מגברים שאיתם היה לה קשר הם בגדר "הכנסה" השוללת את זכאותה לגמלה

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתה של אם חד הורית נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא לאשר לה גמלת הבטחת הכנסה בשל כספים שהופקדו לחשבונה, בין היתר, מיחסיה עם גברים נשואים.

התובעת, אם לשני ילדים קטנים, עובדת כמטפלת ומשתכרת כ-1,800 שקל בחודש. בשל הכנסתה הנמוכה, היא מקבלת לסירוגין גמלת הבטחת הכנסה מחודש נובמבר 2002, אולם בחודשים מסוימים בשנת 2010 סירב המוסד לביטוח לאומי לאשר את תביעתה להשלמת והבטחת הכנסה בשל הכנסות העולות על גובה הגמלה, שמקורן בהפקדות בסכומים של אלפי שקלים בודדים שבוצעו לחשבון הבנק שלה.

התובעת טענה כי בשל המצוקה הכלכלית שבה היא מצויה הועברו לחשבונה כספים מגמ"ח, מהלוואות של חברים ומתמיכה כספית שאינה קבועה שקיבלה מגברים נשואים. המוסד לביטוח לאומי טען כי כספים אלה הם בגדר הכנסה ולכן שלל את זכאותה לגמלה בחודשים הרלוונטיים.

במסגרת ההליך שניהלה התובעת נגד החלטת המל"ל העיד אבי ילדיה, שציין כי בשל מצוקתו הכלכלית הוא אינו תומך בתובעת ובילדיהם המשותפים, וכן חבריה ואחיה של התובעת שאמרו כי הם נוהגים לעזור לה מידי פעם בקניות בסופר, בתשלום חובותיה למכולת ובהלוואות בסכומים קטנים.

התובעת עצמה התייחסה בעדותה לכספים הנוספים שהופקדו לחשבונה, אשר לא ניתן להם הסבר בתצהיריה, ואמרה כי קיבלה אותם מ"ידידים". "צר לי שאני צריכה לרדת לרמה הזאת. אני לא יכולה לתת לך תמונה מלאה, זה גברים שיש להם משפחות, אני לא אתחיל להביא אותם לפה", אמרה התובעת בעדותה. "אתם הבאתם אותי לזה והילדים שלי צריכים אוכל, ואעשה הכל כדי שלילדים שלי יהיה אוכל. אני כבר לא מדברת על מותרות".

בית הדין לעבודה קיבל את טענותיה של התובעת נגד החלטת המל"ל וקבע כי תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא לתת הכנסה מינימלית למבוטח שאינו יכול לכלכל את עצמו. השופטת אריאלה גילצר כץ הבהירה כי התובעת עובדת למחייתה אך הכנסתה הנמוכה אינה מאפשרת לה וילדיה קיום מינימלי, ולכן היא נאלצת לקבל כספים מחברים, מבני משפחה וכן מ"גברים שיש להם משפחות". התובעת לא ביקשה להסתיר את ההפקדות הנ"ל והן אינן מהוות הכנסה ממשלח יד או עסק השוללת את זכאותה לגמלת מהמוסד לביטוח לאומי.

(ב"ל 30713-03-11)