משרד הפנים דחה בקשה של אזרח ישראלי ואזרח פיליפיני להכיר בהם כבני זוג לצורך קבלת מעמד בישראל לבן הזוג הזר, בשל ספק בכנות הקשר. ביהמ"ש: ירידה באינטנסיביות הקשר אינה מצדיקה שלילת אשרה
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל את עתירתם של זוג גברים, האחד ישראלי והשני אזרח הפיליפינים, נגד ההחלטה הדוחה את בקשתם להכיר בהם כבני זוג לצורך קבלת מעמד של תושב ארעי לבן הזוג הזר.
בני הזוג, ריי בופדורה וסרג'יו לנצמן, החלו לראשונה בהליכים מול משרד הפנים להסדרת מעמדו של בופדורה בישראל כבר ב-2002, וב-2003 קיבל פובדורה לראשונה אשרת שהייה ועבודה, שהוחלפה שנה וחצי לאחר מכן במעמד של תושב זמני.
בתחילת 2008 נערך לעותרים ראיון לבחינת כנות הקשר, ושנה לאחר מכן נערך להם ראיון נוסף שלאחריו הוחלט להמשיך ולבחון את הקשר ביניהם. לטענת משרד הפנים, לאחר הראיון הראשון התעורר חשד בנוגע לעותרים, ולאחר מכן אף התקבל מידע שבעקבותיו נערך סיור בדירה שבה כביכול התגוררו יחד, שבמהלכו התברר כי פובדורה גר בה לבדו. לאחר ראיון נוסף שנערך לשניים הוחלט שלא להאריך את אשרת השהייה של פובדורה בישראל והוא נדרש לעזוב את הארץ.
ועדת ההשגה לזרים במשרד הפנים דחתה את בקשתם של השניים להכיר בהם כבני זוג, בנימוק שהם לא הרימו את הנטל להוכיח את כנות הקשר ביניהם, לרבות מגוריהם המשותפים. עוד נקבע כי המסקנה מתחזקת לאור העובדה כי בין העותרים אין שיתוף כלכלי, אין להם רכוש משותף, הם אינם מבלים יחד ואין להם מעורבות אמיתית זה בחייו של זה.
בעתירה שהגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים טענו פובדורה ולנצמן כי במשך שבע שנים הכיר בהם משרד הפנים כבני זוג, אף שלא היה להם חשבון בנק משותף. לטענתם, אם לא היה ביניהם שיתוף רכושי, הרי זה רק משום שלא היה להם כל רכוש.
עוד ציינו השניים כי מערכת יחסים בין בני זוג הומוסקסואליים היא שונה ממערכות יחסים בין בני זוג הטרוסקסואליים או בין בני זוג המגדלים יחד ילדים משותפים, ועל כן יש לבחון אותה באופן שונה.
בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עתירתם של בני הזוג נגד החלטת הוועדה וקבע על פי חומר הראיות כי מדובר בבני זוג שמערכת היחסים ביניהם היא ארוכת שנים, גם אם חלה במהלכה "ירידה באינטנסיביות הקשר". בנסיבות אלה, קבעה השופטת רות רונן, יש לנהוג במשנה זהירות ביחס להחלטה כי בין הצדדים אין עוד קשר הראוי להגנה, להבדיל מזוג שמלכתחילה לא הצליח להוכיח את עצם קיומו של קשר.
השופטת ציינה כי אף שאכן ניתן להסיק כי בעת ביקורו של פקח משרד הפנים העותרים ככל הנראה לא גרו יחד באותה דירה, שכן נכון היה לבחון את שאלת המגורים המשותפים נכון למועד הדיון ולא להתייחס למצב שהיה קיים שנתיים קודם לכן.
בנוסף התייחסה השופטת רונן לשאלת השיתוף הרכושי בין בני הזוג, וקבעה כי לעותרים ישנה מחויבות הדדית זה לזה, שבאה לידי ביטוי גם במישור הכלכלי – בסיוע הדדי ובפתיחת חשבון משותף, אף שלאף אחד מהם אין רכוש רב. לשיטתה של השופטת, העובדה שהשניים נתנו אמון זה בזה והסכימו להסדרים הללו היא בעלת משמעות וניתן ללמוד ממנה על עומק הקשר ביניהם.
עוד קבעה השופטת רונן כי בין השניים מתקיים קשר המבוסס על חיבה, אהבה ושותפות גורל. השופטת הוסיפה כי גם אם הם אינם נוהגים לצאת ולבלות יחד, אין הדבר מצדיק את המסקנה שאין ביניהם קשר איתן ואין להעניק בגינו אשרת שהייה בישראל, וציינה כי פובדורה מעולם לא שהה בישראל באופן בלתי חוקי, להבדיל ממקרים שבהם מועלית טענה של ידועים בציבור רק כאשר בן הזוג נתפס שוהה בישראל שלא כחוק.
השופטת רונן ביטלה את החלטתה של הוועדה וקבעה כי יש לאפשר לעותרים תקופת ניסיון נוספת שבמהלכה ייבחן הקשר הזוגי ביניהם.
