סגן שר האוצר: "מטרת הקרן היא סלילת תשתית כלכלית לדורות הבאים. עלינו למנוע מצב שבו תגליות הגז והכסף שבצדן יובילו לייסוף חד בשקל ויפגעו ביצרנותו של המשק ובייצוא"
אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי נפט וגז. הצעת החוק הממשלתית מגיעה בעקבות תגליות הגז המשמעותיות מהשנים האחרונות במרחב הימי מול חופיה של מדינת ישראל.
אל הקרן יועברו הכנסות המדינה מתקבולי הגז, וממנה יועבר לאוצר המדינה סכום שנתי בסדר גודל של כמה אחוזים משווי הקרן, כתקציבים שיהיו צבועים למטרות כלכליות-חברתיות וחינוכיות בלבד, כפי שתחליט הממשלה. ההצעה מהווה חלק ממסקנות ועדת ששינסקי שאימצה ממשלת ישראל.
כדי לקבוע את עקרונות המדיניות להשקעה של הקרן, לרבות רמת הסיכון, אופק ההשקעה, רמת הנזילות ועוד, מוצע בחוק להקים מועצה בת שבעה חברים, שבראשה יעמוד שר האוצר. כמו כן, תחת המועצה תוקם ועדת השקעות שתקבע מדיניות השקעה מפורטת לקרן, כל זאת כפוף לוועדת ביקורת שתפקח על תקינות פעילותם של מוסדות הקרן.
בהצעת החוק נלקחה בחשבון אפשרות של מקרי חירום, כגון מלחמה או אסונות טבע, שבגינם תוכל המדינה ללוות כסף מהקרן בפרוצדורה מיוחדת תחת אישור הממשלה וברוב חברי הכנסת. המטרה הינה למנוע מצב של שימוש בכסף לצרכי התקציב היום יומי.
סגן שר האוצר ח"כ מיקי לוי ציין במהלך נאומו בכנסת שבו הציג את הצעת החוק כי "חובה עלינו להביא בחשבון, כפי שעשינו בהצעת החוק, כי תגליות הגז הללו והכסף שבצדן טומנים בחובם סכנות כלכליות שעלינו להיות מודעים להן מבעוד מועד. אחת הסכנות האפשריות מכונה "המחלה ההולנדית" – בהולנד, ממש כמו בישראל, נתגלה בשנת 1959 גז בהיקפים גדולים ובשנות ה-60' החל לזרום כסף זר רב לקופת המדינה כתוצאה מייצוא הגז, שהוביל כמובן לחיזוק המטבע המקומי בצורה חדה ומהירה. המשק ההולנדי המקומי נפגע כתוצאה מהירידה בתחרות של התעשייה המקומית, מה שהוביל לירידה בייצוא ולעלייה באבטלה".
לדברי לוי, "גם ישראל איננה חסינה בפני מצב זה. עלינו למנוע מצב בו מציאת מאגרי הגז תוביל לייסוף חד בשקל, תפגע ביצרנותו של המשק הישראלי ותביא עד מהרה לפגיעה בייצוא שמהווה כיום מעל 35% מהתמ"ג. כדי לטפל ב'מחלת העשירים' הזו שאנו עלולים להיפגע ממנה, יש לקחת את הדוגמא הנורבגית, שהפכה את הנפט והגז בשטחה למקור של צמיחה ורווחה, וכמודל בריא להתנהלות". לפני 30 שנה הקימה נורבגיה קרן להכנסות מהיטלים על רווחי נפט וגז, אשר צברה מאז ועד היום מעל 680 מיליארד דולר המושקעים במניות וחברות שונות ברחבי העולם, ובמקביל מחזירה למדינה 4% ריבית בכל שנה לטובת הוצאות רווחה. בדומה לקרן הנורבגית, ברחבי העולם ישנם מעל 5 טריליוני דולרים המנוהלים בקרנות כגון אלו.
לוי הדגיש כי "משאבי טבע כמו נפט וגז הם מצרך מתכלה. ככאלה הם אינם קניין השייך רק לדור שלנו ולתקופתנו אנו, אלא שייכים גם לדורות שיבואו אחרינו. כמי שזכו לממש את משאבי הטבע בתקופתם, יש לנו אחריות גם לילדינו, לנכדנו ולילדיהם שלהם. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הקמת הקרן ודרך ניהולה, הוא בפירוש סלילת תשתית כלכלית לדורות הבאים ועמידה בהתחייבות הבלתי כתובה והטבעית הזו".
