התובע, עורך דין במקצועו, טען שהרופא היה חייב להמתין להגעתו ומשלא עשה כן הפר את החוזה המשתמע עמו ו"זלזל בו בבוטות כאדם וכפציינט". ביהמ"ש: "הנוהג הוא שהמטופל מגיע למרפאה לפני הזמן והרופא אינו צריך להמתין"
עורך דין שקבע תור לרופא עיניים לא ציפה להגיע
למרפאה באיחור של כחמש דקות ולמצוא אותה סגורה. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את
תביעתו לפיצוי על עוגמת נפש, אובדן שעות עבודה והחזרי נסיעה וקבע כי "הנוהג
הוא שהפציינטים מקדימים להגיע לפגישה והרופאים אינם ממתינים לפציינטים
שאיחרו".
התובע, עו"ד אברהם יהודה סלומון, קבע תור
לביקור במרפאתו של רופא העיניים ד"ר משה צוקרמן. לאור ניסיון העבר מביקוריו
במרפאה, צלצל סלומון במהלך היום למרפאה על מנת לברר האם יתקבל בזמן או שמא יאלץ
להמתין בתור ונענה על ידי מזכירת המרפאה כי ישנו איחור מועט וכי יוכל להגיע כרבע
שעה לאחר השעה שנקבעה לו, ב-16:45 אחר הצהריים. בדרכו ממשרדו למרפאה צלצלה אליו
מזכירתו של צוקרמן וביקשה ממנו להקדים בשל חולה אחר שביטל, אך הוא סירב והודיע
שיגיע במועד שנקבע לו. למרות זאת, כאשר הגיע למרפאה נדהם סלומון לגלות אותה סגורה,
גם לאחר שהמתין מספר דקות במקום.
האירוע עורר את כעסו של סלומון, אשר פנה לבית
המשפט לתביעות קטנות בתל אביב ודרש לחייב את ד"ר צוקרמן לפצותו ב-2,770 שקל
בגין עוגמת הנפש, הוצאות הנסיעה מבנימינה להרצליה וחזרה ואובדן שלוש שעות עבודה.
לדבריו, הוא הרגיש "המום ומושפל" נוכח הזילזול הבוטה בו כאדם וכפציינט,
שנבע מכך שהרופא לא המתין להגעתו ולמעשה הפר את החוזה המשתמע שנכרת עמו. במענה
לתביעה, המציא ד"ר צוקרמן מסמך ממוקד "אמון 99", שאישר כי באותו
יום נסגרה המרפאה בשעה 16:51.
השופט יהודה גרניט דחה את התביעה וקבע כי מי
שהפר את ה"חוזה" בין הצדדים הוא סלומון עצמו. לדברי השופט, הצדדים כרתו
חוזה בעל פה לפיו היה על סלומון להגיע למרפאה עד השעה 16:45, אך מעדותו וממסמך
מוקד אמון עלה כי הוא איחר והגיע כחמש דקות לאחר שעה זו.
עוד קבע השופט כי לא קמה כל חובה על ד"ר
צוקרמן להמתין לסלומון. "הנוהג שבין פציינטים לרופאים הוא שהפציינטים מקדימים
להגיע לפגישה עם הרופא ומגיעים לפני המועד שנקבע, והרופאים אינם ממתינים לפציינטים
שאיחרו", כתב השופט גרניט. לשיטתו, ניתן לראות נוהג זה כתניה מוסכמת בין
הצדדים שמכוחה מתחייבת המסקנה כי סלומון הוא זה שהפר את החוזה.
השופט ציין כי מאחר שישנם מקרים לא מעטים שבהם
פציינטים כלל לא מגיעים לפגישה שקבעו עם הרופא, בצדק יכל ד"ר צוקרמן להסיק
שגם סלומון לא יגיע, לאחר שהתברר לו שזה מאחר להגיע במועד שנקבע. זאת, גם לאור
העובדה שסלומון ידע כי ד"ר צוקרמן ביקש להקדים את הפגישה, ומכאן שידע כי חשוב
היה לו להגיע בזמן ולא לאחר. לאור האמור, דחה השופט גרניט את התביעה ואף חייב את
סלומון לשלם את הוצאות המשפט של ד"ר צוקרמן, בסך 2,340 שקל.
