מתמודד במרכז של מפעל הפיס נפסל לאחר שהתברר כי מתנהלת נגדו חקירה פלילית בגין תיווך בשוחד. ביהמ"ש: חקירה פלילית בעבירה של טוהר המידות היא שיקול רלוונטי לפסילת מועמד
חקירה פלילית בעבירה על טוהר המידות שנפתחה נגד מתמודד במכרז היא שיקול שוועדת המכרזים רשאית להתחשב בו לשם פסילת מועמדותו, כך קבע בית המשפט העליון בערעור שהגיש מועמד למכרז שפרסם מפעל הפיס. עם זאת, נקבע כי מעסיק או בעל מכרז רשאים לדרוש ממתמודד או ממועמד לעבודה מידע הנוגע אך ורק להרשעות ולחקירות הרלוונטיות למרכז או למשרה הקונקרטית, ועליהם להקפיד כי המידע הנמסר להם ישמש אך ורק לצורך הקבלה לעבודה או בחירת הזוכה במכרז.
המערער, רפאל דיין, הגיש מועמדות לתפקיד משווק אזורי במסגרת מכרז שפרסם מפעל הפיס. אחד מתנאי הסף של המכרז היה הצגת "תעודת יושר" עדכנית ממשטרת ישראל, אך בשלב מאוחר יותר הבהיר מפעל הפיס כי במקום תעודת היושר יידרשו המועמדים לצרף תצהיר מטעמם על הליכים משפטיים נגדם. בהבהרות נוספות שפרסם מפעל הפיס נמסר כי אמת המידה של "יושר ומהימנות" שנכללה בתנאי המכרז תוכרע במתכונת של "עובר/לא עובר", בהתאם לפרטים שימסרו המועמדים, ובכלל זה הצהרה על חקירות תלויות ועומדות נגדם.
הצעתו של דיין במכרז נפסלה, לאחר שנקבע כי הוא אינו עומד בתנאי של מהימות ואמינות, לאור העובדה שמתנהלת נגדו חקירה פלילית בגין תיווך בשוחד בנוגע למכרז קודם שערך מפעל הפיס. עם סיום החקירה הפלילית, ולאחר שתיק החקירה נסגר בשל חוסר ראיות, הגיש דיין תביעה נגד מפעל הפיס, שבמסגרתה ביקש לפסוק לו פיצויים בסכום של 12.7 מיליון שקל, בגין הרווחים שנמנעו ממנו מפסילת מועמדותו ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של דיין, והוא ערער לבית המשפט העליון בטענה שוועדת המכרזים לא עמדה בחובתה להניח תשתית עובדתית מוצקה להחלטתה. בנוסף טען דיין כי נפל פגם בדרישה להציג נתונים שעל פי חוק המרשם הפלילי אינם בגדר מידע בר-גילוי.
השופטת דפנה ברק ארז דחתה את טענותיו של דיין וקבעה כי חשדות חמורים לפגיעה בטוהר המידות, הנחקרים על ידי המשטרה, הם שיקול רלוונטי שעל הרשות לשקול בנסיבות אלה, וזאת גם אם ההליכים המשפטיים טרם הסתיימו.
השופטת ציינה כי במקרה זה נוצר "יצור כלאיים" שבין תנאי סף לאמת מידה. אך בעוד שאין פסול בקביעת תנאים מסננים מסוג זה, יש להקפיד כי הדבר יובהר היטב למציעים הפוטנציאליים, כפי שאכן עשתה ועדת המכרזים במקרה זה.
עוד נקבע כי מידע אודות חקירה המתנהלת נגד אדם הוא אומנם מידע פרטי, אך מאידך, למתקשר בחוזה יש אינטרס לגיטימי לקבל מידע זה כאשר הדבר נוגע ישירות לכישוריו של המועמד או לסיכון הכרוך בהתקשרות עמו. באיזון האינטרסים, נקבע כי אין לדרוש מידע הנוגע להרשעות שהתיישנו או נמחקו, וכי הבקשה לקבלת מידע צריכה להיות רלוונטית ולעמוד בדרישת המידתיות. בנוסף, על מעסיקים ובעלי מכרזים להקפיד כי המידע הנמסר להם על עברם הפלילי של מועמדים ישמש אך ורק לצורך הקבלה לעבודה או בחירת הזוכה במכרז.
