ועדת האכיפה המנהלית קנסה את ישראל חזוט בגין ביצוע 28 עסקאות קנייה ומכירה עצמיות, שהשפיעו ישירות על שער המניה. העובדה שזו השנה הראשונה שבה מוחל חוק האכיפה המנהלית תרמה לענישה המקלה
ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס יהושוע גרוס וחברי המותב עו"ד ד"ר לאה פסרמן ועו"ד אייל נייגר, הטילה עיצום כספי של 35 אלף שקל ו-100 אלף שקל על תנאי על סוחר מניות שביצע מניפולציה במסחר.
ישראל חזוט, שהינו "סוחר יום", נהג לפעול תדיר במניית חברת ניסקו באמצעות חשבונות שבשליטתו. בתקופה שמפברואר 2011 עד ינואר 2012, ביצע חזוט 28 עסקאות עצמיות שבהן רכש מניות בחשבון אחד ומכר בחשבון אחר בו זמנית.
ועדת האכיפה המנהלית קבעה כי בעסקאות אלה השפיע חזוט ישירות, באופן ברור ומובהק, על שער המניה. המותב ציין בהקשר זה כי דרישת הבו-זמניות בעסקה העצמית מתקיימת גם כשהפקודה הנגדית ניתנת דקות או שעות לאחר הפקודה הראשונה, שכן מדובר בסמיכות זמנים.
לגבי 21 עסקאות נוספות שיוחסו לחזוט בכתב הטענות, נקבע כי לא הוכח רכיב ההשפעה על שער נייר הערך, כפי שנדרש בהפרה המנהלית, או שהן גרמו לשינוי שער מזערי. כמו כן, לא הוכחה בעסקאות אלו השפעה בעקיפין על ידי "ניפוח מחזורים".
ההפרה המנהלית של מניפולציה במסחר במניות חלה על גורם מפוקח כהגדרתו בחוק ניירות ערך, או על משקיע בניירות ערך המוגדר לפי תדירות או היקף פעילותו. על פי הגדרת החוק, משקיע הוא מי שביצע במהלך שלושת החודשים שקדמו להפרה פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך בבורסה, בכמות שאינה נמוכה מ-50 פעולות בממוצע בחודש או בהיקף פעולות חודשי ממוצע של מיליון שקל.
כמו כן נקבע כי היסוד הנפשי הנדרש בהוכחת הפרת המניפולציה הוא אחריות קפידה. חברי המותב לא הכריעו בשאלה הכללית אם כל הפרה מנהלית שלא מפורט בה היסוד הנפשי הדרוש היא הפרת אחריות קפידה.
ועדת האכיפה הטילה על חזוט עיצום כספי של 35 אלף שקל ו-100 אלף שקל על תנאי. בקביעת אמצעי האכיפה התחשב המותב במספר ההפרות, בעובדה שחזוט לא הרוויח מפעילותו האסורה, במצבו הבריאותי הרעוע ובמצבו הכלכלי הקשה, וכן בעובדה שמדובר בשנה הראשונה של חוק האכיפה המנהלית, ורשות ניירות ערך הביעה עמדתה בדבר ענישה מקלה יחסית בשנה זו.
