ביהמ"ש לענייני משפחה מתח ביקורת על האם המרשה לעצמה להתפרנס ממזונות ילדיה ולהתגורר בדירה יקרה בתל אביב אך אינה מוכנה להפחית את תשלום המזונות המכלה את גמלת הנכות של האב
בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב הפחית את תשלום המזונות החודשי שבו חויב אב גרוש לאחר שחובות קודמים למזונות לא הותירו לו הכנסה המספיקה למחייתו הבסיסית. בהחלטתו חשף בית המשפט את התנהלותה חסרת תום הלב של גרושתו, שבחרה לא לעבוד ולנהל חיים ראוותניים, כשהיא מתפרנסת ממזונות הקטינים ואף מוצאת דרכים יצירתיות להגדלת ההוצאות החריגות החלות על האב.
התובע איבד את ידו השמאלית ואת עינו במלחמת של"ג, וסובל מאז מהלם קרב, מתסמונת דו קוטבית, מאפילפסיה ומדיכאון, שהובילו לאשפוזים כפויים ולניסיון התאבדות. הכנסתו היחידה של האב היא מגמלת משרד הביטחון, אך דמי המזונות השוטפים שהוא משלם, שאליהם מתווספים הוצאות חריגות ותשלום לפירעון חוב מזונות קודם, מותירים לו לעיתים כמה מאות בודדות של שקלים למחייתו.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשתו של הגרוש להפחית את תשלום המזונות וקבע כי בהליך משפחה מצופה משני הצדדים, אשר קשרו את חייהם זה בזו, להתנהגות שיש בה הגינות, מידתיות ואמפטיה למצוקות הזולת. במקרה זה, קבע השופט ארז שני, הפרה הגרושה את חובת תום הלב וחובת ההגינות שמטיל עליה "החוזה המשפחתי", בראש ובראשונה בכך שהניחה לתובע לצבור חוב מזונות משמעותי, ביודעה כי מצבו הייחודי והקיצוני אינו מאפשר לו לפרוע את חובותיו באופן מסודר ולנהל את ענייניו כנדרש.
השופט שני תהה מדוע האם, שהיא אישה מוכשרת ואינטליגנטית באמצע שנות הארבעים לחייה, אינה עובדת מזה שנים וכל עיסוקה בלימודי משפטים במכללה מכובדת, ומדוע היא בוחרת לגור בתל אביב בדירה שכורה שעלותה כ-6,000 שקל בחודש. התנהלותה של האם, הנעדרת כל הגיון כלכלי, ממומנת לטענתה מ"הלוואות" שקיבלה מבני משפחה, אך גם מהמזונות שמשלם האב לילדיו, מבלי שהאם נוקטת צעד כלשהו לצמצום הוצאותיה.
עוד ציין השופט כי האם הצליחה בדרכים יצירתיות לנפח באופן מלאכותי את הסכום הנגבה מהאב. כך, למשל, הציגה קניית מחשב נייד כהוצאה רפואית חריגה, בטענה שלמי מילדיה הומלץ "להתאמן בהקלדה".
השופט שני הורה לנכות מהכנסתו של האב את כל אותם רכיבים שלא נועדו לפצות על אובדן השתכרות, בהם דמי אחזקת רכב נכה והקצבה לעזרת הזולת, כך שלא ניתן יהיה לראות בגמלה שהוא מקבל כשכר העומד לרשותו ומשמש לפירעון המזונות. "נטייה אובדנית חדשה המתגלה, גם אם היתה צפויה, מחייבת מבט על איכות חיי הנתבע. דהיינו, לא רק מבט על הכנסותיו אלא גם על הסכום אשר נותר למחייתו", כתב השופט בפסק הדין. "בהתקיים נטייה אובדנית המשתלבת באי יכולת קיום כלכלי ואי יכולת אפילו להחזיק ברכב נכה, נוצר שינוי נסיבות מהותי. בהותרת התובע ללא אמצעי קיום כדי כך שסיפוקם של רצונותיו הפעוטים (סיגריות, נקניק ונסיעה ברכב) מצויים בספק, מגיע העניין כולו כדי תרומה לסיכון שלומו של התובע".
השופט שני קבע כי בנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה, יש להכיר בחוב המזונות הקודם כטעם להקטנת תשלום המזונות. תשלום המזונות חושב בצמצום ובהתחשב במדור סביר ובצרכי הקטינים, והועמד על סכום של 4,750 שקל בחודש, במקום 7,400 שקל ויותר ששילם האב קודם לכן.
