משרד הפרסום אדלר חומסקי הגיש כתב ההגנה לתביעת זרמון DDB בגין מעבר תקציב הפרסום של דלתא בכיכובה של נינט טייב אליו: "זרמון בחר לנהל הליך משפטי ריק מתוכן במטרה לסחוט כספים"
שלושה חודשים לאחר התביעה שהגיש זרמון DDB כנגד אדלר חומסקי, בעקבות מעבר תקציב הפרסום של דלתא בכיכוב נינט טייב אליו, מגיש משרד הפרסום את כתב ההגנה לבית המשפט, שבו טען כי מדובר ב"כתב תביעה מניפולטיבי, חלקי, מגמתי ומשולל כל יסוד".
משרד הפרסום זרמון DDB תבע את אדלר חומסקי בסכום של 7 מיליון שקל בטענה לגניבת קריאייטיב ומהלכי מיתוג נוספים עבור קמפיין דלתא בכיכובה של נינט.
אדלר חומסקי טוען בכתב ההגנה כי לא היה לו שום קשר בינו להחלטה של דלתא לעזוב את משרד הפרסום של זרמון. לטענתו, דלתא החליטה להחליף את משרד הפרסום של זרמון במשרד פרסום אחר, בעיקר נוכח עזיבתו של הדר גולדמן את משרד הפרסום ונוכח חוסר שביעות הרצון של דלתא מהעבודה המשותפת עם אילון זרמון. רק לאחר החלטתה לעזוב את משרד הפרסום של זרמון, נפגשה דלתא עם שלושה משרדי פרסום, ובסופו של דבר בחרה באדלר חומסקי כמשרד הפרסום החדש שלה.
"זרמון חסר תום לב; המשרד שלו בגסיסה"
בפתח כתב ההגנה מתייחסים עורכי הדין של אדלר חומסקי לאילון זרמון, הבעלים של זרמון DDB ומציינים כי מדובר ב"אדם חסר תום לב, בעל כוונות זדון, אשר בחר לנהל הליך משפטי ריק מתוכן, במטרה לסחוט כספים מהנתבעות".
עוד טוען אדלר חומסקי בכתב ההגנה כי "כל תכליתה של התביעה נעוצה אך ביצירת מנוף להוצאת כספים שלא כדין". זאת, לדברי אדלר, "לאור העובדה הברורה והחד משמעית כי בשנים האחרונות מצוי משרד הפרסום של זרמון בנסיגה ובגסיסה מתמדת הן במספר הלקוחות אשר עזבו ועודם עוזבים את משרד הפרסום זרמון DDB והן בהיקף הפעילות השנתית של המשרד".
בכתב ההגנה מתוארת גם מערכת יחסים עכורה לכאורה בין דלתא ונציגיה לבין אילון זרמון. כך, למשל, נטען כי מאז 2002 ועד לפרישתו של גולדמן מהבעלות על המשרד, הפעילות התקיימה אך ורק מולו ומול צוותו, ובין זרמון לדלתא לא היה שום קשר ישיר.
לעניין הבחירה בנינט טייב,, נטען בכתב ההגנה על ידי אדלר חומסקי כי בדלתא ביקשו מגולדמן לקדם את המגעים מול נינט במטרה לחתום עמה על חוזה ייצוג. משזה נכשל, החל מנכ"ל דלתא בעצמו לנהל משא ומתן ישיר מול נינט ואילו זרמון וגולדמן נכחו בפגישה אחת או שתיים.
בנוסף טוען אדלר חומסקי בכתב ההגנה כי למשרד הפרסום של זרמון אין שום זכויות בקמפיין הנוכחי של דלתא ובליהוקה של נינט לפרזנטורית של החברה, וכי הקמפיין הנוכחי של דלתא הוא תוצר של קריאייטיב חדש מבית היוצר של אדלר חומסקי. לקמפיין הנוכחי של דלתא אין קשר לקמפיין שכביכול גיבש משרד זרמון, שמעולם לא יצא לפועל, מה גם שלדלתא לא היתה כל מגבלה חוזית או משפטית לעזוב את משרד הפרסום.
לטענת אדלר חומסקי, דלתא שילמה לזרמון את מלוא התמורה עבור שירותי הקריאייטיב שסיפק לה בזמנו ולכן היא הבעלים של מוצרי הקריאייטיב. באופן בדומה, כאשר חברת החשמל עזבה את משרד הפרסום אדלר חומסקי ועברה למשרד הפרסום זרמון גולדמן, היא לא נפרדה לשלום מהדמויות "תקע" ו"שקע" המזוהות עם החברה. למרות העובדה כי משרד הפרסום אדלר חומסקי עבד והשקיע עמל רב ביצירת הדמויות ובהטמעתם אצל ציבור הצרכנים.
זרמון DDB: "חומסקי עסקן וגנב קריאייטיב"
תגובת זרמון DDB לכתב ההגנה של אדלר חומסקי: "חומסקי הוא יותר עסקן מפרסומאי. דבריו היום הם ניסיון להסית את תשומת הלב מהאמת הפשוטה, והיא שחומסקי גנב קריאייטיב מזרמון DDB, ובהתנהלותו הוא מבזה את ענף הפרסום כולו.
"איננו מופתעים מנכונותו של חומסקי לנסות ולהכפיש את זרמון ללא בסיס, כמו גם מהרמה הירודה של טענותיו. עוד טרם שזרמון DDB הגישה את התביעה, חומסקי ניסה למנוע את הגשתה בכל דרך והציע לשלם סכומי פשרה בלי מבוטלים ואף העביר איומים. בין האיומים הבטיח חומסקי הבטיח להכפיש את זרמון בתקשורת ולהמציא טענות שכנגד יש מאין – וכך בדיוק הוא עושה כעת".
