התובע טען כי פלאפון החתימה לקוחות על הסכם המפצה אותה על הפחתת דמי הקישוריות, מבלי לתמוך את טענותיו בטיעונים משפטיים. ביהמ"ש: "חוסר תום לב דיוני של מגיש בקשה נבובה מבחינה משפטית"
בית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל הוצאות משפט בסכום של 50 אלף שקל על תובע שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת פלאפון מבלי לתת בסיס משפטי לתביעה.
התובע, שמחה רוטמן, הגיש בסוף שנת 2011 בקשה לתביעה ייצוגית כנגד פלאפון, בטענה שהחברה החלה בין השנים 2009-2010 להחתים את לקוחותיה על נוסח חדש של הסכם, בהיותה מודעת לאפשרות שמשרד התקשורת יפחית את תעריף דמי הקישוריות (התשלום שמקבלת חברת התקשורת בכל פעם שהיא מעבירה לחברה אחרת שיחה או מסרון). בהסכם החדש נכתב כי אם בעתיד יופחתו דמי הקישוריות, תהיה פלאפון רשאית להעלות את תעריפי השיחות ואת גובה התשלום הקבוע בשיעור זהה לשיעור ההפחתה. רוטמן ציין כי פלאפון לא הסבירה ללקוחותיה את פשרו של תנאי עדכון המחיר.
החל מנובמבר 2011, בעקבות הפחתת תעריך דמי הקישוריות ב-74%, העלתה פלאפון את תעריפיה ב-22% בהסתמכה על התנאי הזה.
במסגרת הבקשה לתביעה ייצוגית, נמנע רוטמן, שיוצג על ידי עו"ד דוד קירשנבוים, מלתמוך את טענותיו בטיעונים משפטיים וכלל בבקשתו עובדות בלבד. הוא אף לא הגיב לתשובה המפורטת שהגישה פלאפון וטען כי אין צורך בניתוח משפטי בשלב זה, אלא רק בשלב הסיכומים, וכי בית המשפט יכול להכריע לטובת הקבוצה על סמך הראיות. במהלך הדיון אמר עו"ד קירשנבוים: "אני לא סבור שצריך להגביל אותי כמבקש לעשות רזולוציה של ניתוח כבר בשלב הכתיבה. אני יכול לעשות זאת בשלב הסיכומים לבקשה. בבקשה יש לפרט עובדות, לא פסיקה ולא שום דבר אחר".
לחילופין ביקש רוטמן ארכה להשלמת הטיעונים המשפטיים. השופט יצחק ענבר דחה את הבקשה ועמה את כל הבקשה לתביעה ייצוגית. בהחלטתו כתב השופט: "ער אנוכי לכך שכפועל יוצא מהחלטתי זו ומהמדיניות הגלומה בה תידחה בקשת האישור דנן, ולו מהטעם שנוכח כלליותו וסתמיותו של הטיעון המשפטי הכלול בה מחד גיסא, והיעדר תשובה לטענות שהועלו בתשובה לבקשת האישור מאידך גיסא – לא עלה בידי המבקשים לשכנע במידת הסבירות הראויה כי הם עומדים בכל תנאי הסף לאישור התובענה הייצוגית".
עוד קבע השופט ענבר כי " רדידות משפטית תנבע בדרך כלל מהתרשלות גרידא של בא-כוח התובע המייצג, מזלזול, מחיפזון הנובע מרצונו להיות המגיש של בקשת האישור הראשונה באותו עניין, או מסיבה אחרת כלשהי שאינה תלויה בנתבע. חוסר תום הלב הדיוני של מי שהגיש בקשת אישור נבובה מבחינה משפטית, כפי שהדבר במקרה שלפנינו, עשוי אפוא להיות חמור יותר מחוסר תום הלב של מי שבקשתו לוקה ברדידות עובדתית".
