בג"צ מחק עתירה שהגישו ארגון עדאלה, הוועד הציבורי נגד עינויים, רופאים לזכויות אדם וארגונים נוספים, שדרשו כי חקירות ביטחוניות יתועדו על ידי המשטרה והשב"כ. בג"צ: יש לאפשר לכנסת לתקן את החוק
שופטי בג"צ מחקו ביום חמישי האחרון עתירה שדרשה לבטל את הפטור הגורף מתיעוד חקירות ביטחוניות, וקבע כי יש לאפשר לכנסת לתקן את החוק.
נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים חנן מלצר ונועם סולברג החליטו למחוק את העתירה שהוגשה ב-2010 על ידי עו"ד עביר בכר בשם עדאלה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, עמותת רופאים לזכויות אדם – ישראל ועמותת אל-מיזאן לזכויות אדם. השופטים הסבירו בהחלטתם כי בפעם האחרונה שהוארכה הוראת השעה ב-2012 ניתנה התחייבות על ידי משרד המשפטים כי ייבדקו הסדרים חלופיים וכן כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יפעלו לתיקון ההגדרה של עבירת ביטחון. "בנסיבות המתוארות, כשההסדר שבחוק נתון לבחינה וחלפה חצי שנה מאז קבלתו של התיקון האחרון, וכאשר לאחרונה נבחרה כנסת חדשה, נראה לנו שיש להמתין עד שיתוקן החוק", נכתב בהחלטה.
במרכז עדאלה הביעו אכזבה ממחיקת העתירה והזכירו כי מדובר בהוראת שעה שאורכה מוארך שוב ושוב. העותרים סבורים כי ההחלטה של בית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת טירקל שפורסמו בשבוע שעבר. ועדת טירקל המליצה לחייב את השב"כ לערוך תיעוד חזיתי מלא לכל חקירותיו. במהלך דיוני הוועדה הצהיר יו"ר השב"כ לשעבר יובל דיסקין כי הוא תומך בתיעוד חקירות וכי מדובר בצעד נכון, והוועדה ציינה בהמלצותיה כי "בתיעוד החקירות יש כדי לחזק את היסודיות והאפקטיביות של בדיקת תלונות מצד נחקרים. הוועדה ממליצה כי יהיה תיעוד חזיתי מלא של החקירות, לפי כללים שיקבע היועץ המשפטי לממשלה בתיאום עם ראש השב"כ".
חוק סדר הדין הפלילי מחייב תיעוד חזותי וקולי של חקירות בעבירות חמורות, שהעונש בגינן הוא למעלה מעשר שנות מאסר. אולם, אם המשטרה והשב"כ מסווגים חקירה כחקירה ביטחונית, אזי החוק פוטר אותם מתיעוד החקירה. חוק חקירת חשודים פוטר את המשטרה מתיעוד החקירות, אך אינו מפרט מהן אותן עבירות בדיוק ומתי תיחשב עבירה לביטחונית ומתי לא. השב"כ, הפועל במציאות כרשות חוקרת, רואה עצמו פטור באופן מוחלט מחובת התיעוד הקולי והחזותי דבר שמסביר את העדר הפיקוח על פעילות אנשיו במהלך החקירות.
במשטרה ובשב"כ טוענים כי החקירות אינן מתועדות כדי שלא לחשוף את השיטות המיוחדות שבהן נעשה שימוש בחקירות מסוג זה וכי החשודים עלולים להפסיק לשתף פעולה אם יידעו כי הם מוקלטים. העותרים מדגישים כי תכלית זו אינה יכולה להצדיק את הפגיעה הקשה בזכויותיהם החוקתיות של החשודים, במיוחד כאשר כל התלונות בגין שימוש באמצעי חקירה פסולים נגנזות.
עוד טענו העותרים כי שיטות חקירה חייבות להיות כפופות לנורמות של שקיפות ובקרה ויש לתת את הדין גם עליהן. הטלת החובה על רשויות החקירה לתעד את החקירות בווידיאו נועדה לא רק לשם הגנה על זכויותיהם של החשודים, אלא גם למען בירור האמת לאמיתה. בעתירה צוין כי שרירות הפטור מתיעוד חקירות באה לביטוי בהשלכותיו על החשודים בעבירות ביטחון, הנתונים ממילא להגבלות חמורות אחרות בחקירתם. לטענת העותרים, הפטור מביא לאפליה קשה, בלתי מוצדקת ובלתי חוקתית של החשודים בעבירות ביטחון.
