התביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים הוגשה על ידי כונס הנכסים שמונה על מנת לממש את הנכס לצורך פירעון חובו של הבעל לבנק. ביהמ"ש: "כונס הנכסים הוא ידו הארוכה של ראש ההוצל"פ ואינו נכנס בנעלי החייב"
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים נתקל בתביעה חריגה לפירוק שיתוף בין בני זוג, שאין מאחוריה סכסוך בתוך המשפחה – התביעה הוגשה על ידי כונס נכסים שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל, שנכנס לנעלי התובע על מנת לממש את דירת בני הזוג לצורך פירעון חובו של התובע לבנק דיסקונט. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת, אשתו של התובע, וקבע כי אין לו כלל סמכות לדון בתביעה כזו.
השופטת אורית בן דור ליבל קבעה כי משעה שהתמנה כונס הנכסים לתפקידו, הוא אינו נחשב כמי שפועל מטעמו של בעל הדין אלא מטעמו של ראש ההוצאה לפועל ומשמש כזרועו הארוכה. מכאן שכונס הכנסים תובע את פירוק השיתוף בנכס בשמו ואינו נכנס בנעלי החייב.
במקרה זה, קבעה השופטת, מהות התביעה היא פירוק שיתוף על רקע חוב לבנק, כאשר אין חולק כי בין בני הזוג אין כל סכסוך. בהיעדר סכסוך משפחתי וכאשר התובע הוא למעשה כונס נכסים שפועל כידו הארוכה של בית המשפט, לא מתקיים אף לא אחד מהתנאים הנדרשים לקביעת הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, והסמכות לדון בתביעה זו מסורה לבית משפט השלום בירושלים.
