כ-30% מתוך 3.9 מיליארד שקל חובות מזונות מוגדרים כ"חובות אבודים". על פי התיקון לחוק ההוצל"פ שאושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה, חוק ומשפט, במסלול המיוחד יוצמד לכל תיק פקיד אישי שיפעל מול החייב והזוכה לגביית החוב
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק ההוצאה לפועל, שלפיו זוכים בדמי מזונות יוכלו לבחור במסלול מיוחד שיחסוך זמן ובירוקרטיה שיפוטית.
על פי החוק הנוכחי, זוכה במזונות רשאי לפנות להוצאה לפועל ולבקש את אכיפת פסק הדין. הזוכה נדרש לנהל את התיק בעצמו, להגיש בקשות לעיקולים, צווים לעיכוב יציאה מהארץ או למאסר החייב, וכן להתדיין מול החייב תוך מעורבות רגשית רבה הכרוכה בניהול תיק מזונות.
התיקון לחוק מעניק לזוכה אפשרות לבחור לנהל את התיק במסלול מיוחד שבו לשכת ההוצאה לפועל פועלת לגביית החוב ללא צורך בייצוג עורך דין. לכל תיק יוצמד פקיד אישי שיפעל מול החייב ומול הזוכה לצורך גביית החוב. בעת הצורך, הפקיד יגיש בקשות לרשם ההוצאה לפועל להוצאת צווים הנדרשים לגביית החוב, כגון עיקולים, מאסר וכו'.
ככלל, אין צורך במסלול זה בייצוג של עורך דין, ולכן לא יתווספו לחוב סכומים עבור שכר טרחת עורך דין. לבקשת הזוכה, רשם ההוצאה לפועל יוכל לאשר שכר טרחת עורך דין גם במסלול מזונות, אם סבר שייצוג עורך דין דרוש ומוצדק באותו מקרה.
מנתונים שנמסרו לוועדת חוקה, חוק ומשפט עולה כי בשנת 2011 ניתנו בבתי המשפט כ-10,000 פסקי דין למזונות. סך החוב שהצטבר מתחילת הפעלת חוק המזונות בשנת 1972 עומד על למעלה מ-3.9 מיליארד שקל, כאשר כ-30% מהחובות מוגדרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"חובות אבודים".
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ דוד רותם ביקש להוסיף למסלול המזונות את כל סוגי הזוכים במזונות, לרבות הורים ונכדים.
ח"כ יובל צלנר ביקש שההודעה על פתיחת מסלול המזונות לא תימסר לנשים המיוצגות על ידי עורכי דין, אלא לבאי כוחן שיידעו אותן על כך. בנוסף ביקש צלנר שבירור טענת פרעתי של החייב כנגד הזוכה תביא להעברת התיק ממסלול המזונות למסלול הרגיל, אך הצעותיו לא התקבלו.
