התסריטאי גרי ברינט טען בתביעתו שחלקים מהתסריט של הסרט הכלה הסורית הועתקו משני תסריטיו המקוריים. ביהמ"ש: קווי הדמיון אינם ייחודיים ומקוריים ואינם מעידים על העתקה
בית המשפט דחה את תביעתו של התסריטאי גרי ברינט
נגד היוצרים של הסרט הכלה הסורית בטענה שחלקים מהתסריט שלו הועתקו מתסריטיו
הקודמים, וחייב אותו בהוצאות משפט בסכום של 400 אלף שקל. בית המשפט מצא כי מבחינה
כרונולוגית הדבר לא ייתכן, וכי הכלה הסורית למעשה התבסס על סרט תיעודי שכלל סיפור
כמעט זהה. עוד נקבע כי גם אם נמצאו קווי דמיון מסוימים בין התסריטים, אלו לא נבעו
מהעתקה.
בסוף שנות התשעים כתב ברינט יחד עם חבריו תסריט
לסדרה בשם "The Pioneers". בסוף שנת 2000 הוא הציג למפיק הסרטים אלן
גרינבלט את תיאור הסדרה ואת התסריט לפרק הראשון. גרינבלט הביע עניין בהפקת הסדרה
והציג אותה בפני משקיעים ומפיקים פוטנציאליים, אך מאמצים אלה לא צלחו והסדרה לא
הופקה. בשנת 2002 ברינט כתב תסריט נוסף לסרט עלילתי שנקרא Leaving
Omar, בשיתוף עם
גרינבלט. לטענתו, גלובוס גרופ וגרינבלט הודיעו לו שהסרט יצולם על פי התסריט המקורי
שלו ויופק באמצעות הבמאי ערן ריקליס.
במסגרת תביעתו טוען ברינט כי חלקים מהסרט הכלה
הסורית הועתקו משני התסריטים הללו ותבע את כל המעורבים בהפקת הסרט. התסריט לכלה
הסורית נכתב על ידי ערן ריקליס וסוהא עראף, הסרט בוים על ידי ריקליס והופק על ידי
חברת ערן ריקליס הפקות, במעורבות גלובוס גרופ, קרן לקולנוע ישראלי ושתי קרנות
אירופאיות.
השופט אבי זמיר דחה את הטענות של ברינט וקבע כי
מאפייני הסרט הכלה הסורית ודמויותיו נלקחו ישירות מהסרט Borders שהופק על ידי ריקליס בשנת
1998, לפני שהתובע כתב את התסריטים שלו, וכי "קווי דמיון מסוימים, ככל שניתן
למצוא כאלה, אינם מעידים על העתקה".
השופט ציין כי ברינט לא הצליח להוכיח שתסריט
"The Pioneers" נמסר לריקליס וכי כרונולוגיית האירועים אינה
מאפשרת את היתכנות העתקת התסריט Leaving Omar. השופט כתב בפסק דינו כי
בשלושת התסריטים מדובר בסיפורים שונית בתכלית זה מזה, ולפיכך גם קווי העלילה שונים
והדמויות שונות. השופט ציין כי "ככל שקיימים קווי דמיון קלים בין שלוש
היצירות הרי שהם נובעים מחפיפה חלקית במיקום העלילה (בתסריט The
Pioneers ובסרט
הכלה הסורית העלילה מתרחשת בישראל), בתרבות המיוחסת לדמויות (בתסריט Leaving Omar ובסרט הכלה הסורית מדובר בתרבות המוסלמית/דרוזית) או בז'אנר אליו מיוחסת
היצירה (שלוש היצירות הן דרמה משפחתית). קווי דמיון אלה אינם ייחודיים ומקוריים
ואינם מעידים על העתקה". בית המשפט חייב את ברינט בתשלום הוצאות משפט בסך
כולל של 400 אלף שקל.
