בעתירות שהגישו ארגונים ציבוריים ובני משפחות הנספים, בהם דני רוזן וזאב אבן חן, דרשו העותרים לייחס משמעות אופרטיבית למסקנות דו"ח מבקר המדינה ולהעביר את שרי הפנים והאוצר מתפקידם בשל אחריותם לכשלים בתפקוד הרשויות בשריפה
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה את עתירותיהם של ארגונים ציבוריים ובני משפחות הנספים באסון השריפה בכרמל להורות לראש הממשלה להעביר את שר הפנים אלי ישי ואת שר האוצר יובל שטייניץ מכהונתם, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שקבע כי קיימת להם "אחריות מיוחדת" לכשלים בתפקוד הרשויות בהתמודדות עם השריפה.
בג"צ דחה את העתירות וקבע כי שיקול דעתו של ראש הממשלה בנושא זה הוא רחב ביותר, והעברת שר מכהונתו מטעמים מקצועיים ניצבת בלב הפררוגטיבה הנתונה לו בניהול הממשלה.
מדובר בשלוש עתירות שונות שהוגשו על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, עמותת אומ"ץ ובני משפחות הנספים באסון, בהם דני רוזן, בן זוגה של תנ"צ אהובה תומר, וזאב אבן חן, אביה של הצוערת טופז אבן חן שנספתה בשריפה.
שתיים מהעתירות, המאוחרות יותר, הוגשו בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה ביוני 2012, אשר העלה כשלים ומחדלים חמורים בהיערכות המוקדמת של הכוחות, בפעולות שננקטו מיד לאחר פרוץ השרפה ובמהלך יומה הראשון, וכן בסדרי הפיקוד והשליטה וביכולת התיאום ושיתוף הפעולה בין המשטרה, שירותי הכבאות והשב"ס. בנוסף לביקורת המערכתית, עסק המבקר בהרחבה גם באחריות גורמי הממשלה ושריה לליקויים, כאשר בנוגע לשרי הפנים והאוצר נקבע כי אלו נושאים ב"אחריות מיוחדת" למחדלים החמורים. יחד עם זאת, לא הביע המבקר דעה בנוגע להשלכות קביעה זו.
לטענת העותרים, יש לפרש את המונח "אחריות מיוחדת" כשוות ערך ל"אחריות אישית". מחדליהם של שרי הפנים והאוצר מהווים חריגה מהנורמה המינהלית-מקצועית המחייבת אותם כשרים, ועל כן יש מקום להתערבות בית המשפט על מנת שלא לפגוע באמון הציבור. אשר למעמדן של מסקנות המבקר, סברו העותרים כי מדובר בגוף בעל סמכות מעין שיפוטית שמעמדו מקביל לוועדת חקירה, ולפיכך יש להעניק למסקנותיו משמעות אופרטיבית.
השופט עוזי פוגלמן דחה את העתירות וקבע כי להמלצותיו של מבקר המדינה אין תוקף משפטי מחייב ואין ביכולתו לאכוף על הגוף המבוקר לעשות או להימנע מלעשות פעולה כלשהי. עם זאת, אין להקל ראש במשקל ממצאיו והמלצותיו ויש לבחון אותן לגופן, כאשר מתן משקל לא מספק עלול, בנסיבות מסוימות, לעלות כדי חוסר סבירות. במקרה זה, דו"ח המבקר ממילא לא כלל המלצות אישיות כלשהן בעניין שרי הפנים והאוצר.
עוד קבע השופט פוגלמן כי שיקול דעתו של ראש הממשלה על פי חוק יסוד: הממשלה הוא שיקול דעת רחב ביותר, החובק מגוון שיקולים, לרבות האינטרס הציבורי להבטיח את יציבות הממשלה וכן שיקולים פוליטיים ופרלמנטריים. שיקול דעת רחב זה מצמצם בהתאם את היקף התערבותו של בית המשפט בהחלטות ראש הממשלה. השופט פוגלמן ציין כי מפרשות קודמות שבהן חויב ראש הממשלה להעביר את השרים אריה דרעי ורפאל פנחסי מתפקידם, למד בית המשפט כי הדבר נעשה רק משהתגבשה תשתית ראייתית לכך שנפל דופי חמור בטוהר המידות של אותם שרים, אגב חשדות לביצוע מעשים פלילים חמורים. ייתכנו מקרים שבהם גם התנהגות של שר שאינה מגיעה לכדי עבירה פלילית תחייב את הפסקת כהונתו, קבע השופט, אך מדובר במקרים חריגים וקיצוניים בלבד.
במקרה זה, קבע השופט פוגלמן, לא ניתן להשוות שר שהוגש נגדו כתב אישום לשר הנושא באחריות למחדלים בתחום המקצועי של הפעלת סמכותו, וגם מבקר המדינה עצמו נמנע מלהביע דעה על מה שעשוי להשתמע מאחריותם של השרים, שכן מדובר בשאלה פוליטית מובהקת שיש להותירה בידי הכנסת והציבור. בשולי הדברים ציין השופט כי ממילא הממשלה הנוכחית תסיים את תפקידה בתוך זמן קצר לאור הבחירות הקרבות, והחלטת ראש הממשלה שלא להעביר את השרים מכהונתם תוכל לעמוד למבחן הציבור.
