פורד ודלק מוטורס ישלמו לרוכש רכב פורד טרנזיט פיצוי של 20 אלף שקל בשל הטרדה שנגרמה לו מסדרת תקלות שהתגלתה ברכב, ששיבשה את עבודתו כנהג מונית ושלחה אותו שוב ושוב למוסך
בית משפט השלום קיבל בחלקה את תביעתו של רוכש רכב מסוג פורד טרנזיט, שטען כי לאחר הרכישה התגלו בו תקלות ופגמים רבים, שבגינם נאלץ לשאת בהוצאות רבות ולשהות במוסך לעתים קרובות. בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח אומנם הטעייה או הפרת הסכם עמו, אך מהות ורצף התקלות מעידים על סטייה מסטנדרט תקינות סביר לרכב מסוגו וגילו, בהתחשב באופי השימוש בו.
התובע, יוסף עזאם, רכש את הרכב לצורך שימוש בו כמונית, לאחר שלטענתו הובטח לו על ידי נציגי הנתבעות כי מדובר ברכב אמין בעל סיבולת ויכולת ביצוע טובים במיוחד שאינו נזקק לטיפולים תכופים. אלא שלדבריו, כבר בנסיעה הראשונה חש כי הרכב אינו יציב ורועד. עזאם פנה ליבואנית ונענה כי לאחר כמה נסיעות העניין יסתדר, אך התקלות והפגמים הלכו ורבו. בין היתר, התגלו בעיות במצמד, בגלגלי התנופה, במדחס המזגן, בעיות חשמליות, התחממות מנוע, חריקות בלמים ועוד, כאשר בכל פעם הוא נאלץ להשבית את הרכב ולקחת אותו למוסך.
התובע טען כי יצרנית הרכב והיבואנית הפרו חובות חוזיות כלפיו, כגון חובת גילוי המצב העובדתי הנכון של הרכב והחובה לנהוג בתום לב במשא ומתן, וכן הפרו חובות המוטלות עליהן על פי חוק הגנת הצרכן ותקנות התעבורה. בתביעתו דרש עזאם לחייב את הנתבעות בהשבת מלוא התמורה ששילם עבור הרכב וכן תשלום הוצאות התיקון במוסכים, פיצוי בגין אובדן ימי עבודה שהוקדשו לטיפול ברכב והחזר הלוואה שנטל לצורך הרכישה.
פורד ודלק מוטורס טענו להגנתן כי לאור אופי והיקף השימוש ברכב כמונית הנוסעת אלפי קילומטרים בחודש, טבעי הוא שיתרחשו תקלות רבות יותר מאשר ברכב רגיל. בנוסף נטען כי חלק מהתקלות נבעו מטיפול לקוי ברכב במסגרת טיפולי תחזוקה שוטפים שהתובע ביצע במוסכים לא מורשים, תוך שימוש בשמנים ובחלפים שאינם עומדים בדרישות האיכות של היצרן.
השופטת רחל קרלינסקי קבעה כי התובע לא הוכיח את דבר הטעייתו או את הפרת הסכם המכר, ואף לא הציג חשבונית רכישה שממנה ניתן היה ללמוד כי שילם לנתבעות את תמורת הרכב הנטענת. בנוסף, התובע לא הציג פרסומים בנוגע לאמינות הרכב ויכולת הביצוע הגבוה שעליהם הסתמך לטענתו.
השופטת קבעה בנוסף כי לא שוכנע כי מדובר היה בתקלות חוזרות ונשנות או כי הן לא טופלו כמתחייב. עם זאת, נקבע כי רצף התקלות ומהותן מעיד על סטייה מסטנדרט תקינות סביר ברכב, בהתחשב בסוגו ובגילו.
השופטת ציינה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה לגבי חלק מרכיבי הנזק שנגרמו לו לטענתו. בין היתר, הוא לא פירט ולא הוכיח את מספר הימים שבהם הרכב הושבת מעבודה, ימי העבודה שאבדו לו או את שיעור אובדן ההכנסה.
עוד נקבע כי לא נגרמה לרכב ירידת ערך בגין התיקונים, אך נקבע כי לתובע נגרמה טרדה מסוימת נוכח תכיפות הפעמים שבהם נאלץ לחזור אל מוסך הנתבעות ונפסק לו פיצוי של 20 אלף שקל.
