האיגוד דורש לבטל את סעיפי החוק המטילים אחריות אזרחית ופלילית של מזמין שירות לאכיפת דיני העבודה אצל הקבלן. נשיא האיגוד עו"ד אוריאל לין: "הגזרות מחסלות את העסקים הקטנים"
איגוד לשכות המסחר עתר אתמול לבג"צ בדרישה לבטל את ההוראות בחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, המטילות על מעסיק אחד להיות אחראי לאכיפת דיני העבודה אצל מעסיק אחר.
בעתירה שהוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלה, שר התמ"ת ומשרד התמ"ת מבקש האיגוד לבטל סעיפים מסוימים בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, העוסקים באחריות פלילית ואזרחית של מזמין שירות מקבלן. סעיפים אלה מטילים על מזמין השירות את החובה לפקח על תנאי העבודה ועל יישומם של דיני העבודה אצל קבלן השירות, לרבות חברות שמירה, ניקיון והסעדה.
לטענת האיגוד, סעיפי החוק הבעייתיים מעגנים בתוכם הוראות הפוגעות בזכויות יסוד חוקתיות ומהווים פגיעה בלתי מידתית בזכויות לקניין, בחופש העיסוק ובחופש החוזים. כך, נטען בעתירה, החוק יוצר אחריות וחובות כבדים ובלתי סבירים על מזמין השירות, ההופכים את מיקור החוץ ללא כדאי כלכלית, ואף חושפים את המעסיק לסנקציות פליליות.
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל כנסת וחקיקה באיגוד, ועו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של האיגוד. לדברי עוה"ד כרמלי ולויה, "המדינה מתפשטת מתפקידה לאכוף את חקיקת המגן בתחום יחסי העבודה, והופכת את המגזר העסקי ל'מפקח עבודה' מטעמה, שעליו מוטלת אחריות אישית (אזרחית ופלילית) אם לא יצלח תפקיד הפיקוח. הוראות החוק יוצרות נורמה של עריצות שלטון, שלפיה ניתן להטיל על המגזר העסקי חובות המוטלות באופן ישיר על המדינה כריבון".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ציין כי החוק הוא מגמה קיצונית, חסרת תקדים בחומרתה, המעידה על ליקוי מאורות. "קיימת בורות בהבנת מבנה המגזר העסקי. אלה לא רק חברות הענק – בישראל למעלה מ-450 אלף עסקים קטנים ובינוניים, שעתידם קשור בקיום העסק. אלה בדיוק העסקים התורמים לצמיחת המשק, יוצרים מקומות עבודה ומגדילים את הכנסות המדינה. הם לא מקבלים מאומה מהמדינה ונוטלים את הסיכון על עצמם. אם יכשלו, חיסכון המשפחה ועמל של שנים ירד לטמיון. פגיעה בהם באמצעות גזרות המוטלות על המגזר העסקי כולו פוגעות בהם באופן קשה ביותר".
