בית המשפט ציין כי גם אם עבודת הבילוש שביצעו הפקחים בתחבולות שונות לבירור האחראי למודעות ראויה לציון, התנהלותם מעוררת תחושה של התעמרות באזרח
בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה אדם מעבירה של הדבקה פיראטית של מודעות ומתח ביקורת נוקבת על התנהלות פקחי העירייה שהתעמרו בנאשם ורשמו לו מספר רב של דו"חות בזה אחר זה.
מדובר במודעות פיראטיות שהודבקו ברחוב מלכי ישראל בירושלים ובאזור החרדי בעיר, כשהן נושאות את הכיתוב פרסום מהדרין או דפוס מרום ומספר טלפון.
פקחי העירייה ביצעו עבודת בילוש כדי להתחקות אחר מקור המודעות והבעלים של בית הדפוס. בין היתר, התקשר אחד הפקחים לפרסום מהדרין וביקש להזמין הדפסת מודעות אבל כדי לאתר את האחראי. בנוסף ערכו הפקחים עבודת מחקר ברחוב החרדי על בתי הדפוס והעלו בחכתם כי לפרסום מהדרין ולפרסום נאמן יש את אותם בעלים ואותו מספר פקס. הפקחים חקרו גם אדם שנתפס כשהוא מדביק מודעות, וזה מסר להם את שמו של הנאשם, בנימין מאירוביץ, ואמר להם כי הוא האחראי.
פקחי העירייה רשמו למאירוביץ 31 דו"חות בארבעה מועדים שונים, כאשר בין רישום דו"ח אחד לאחר עברו לא יותר משלוש דקות.
מאירוביץ טען כי אינו מכיר את המודעות, שמו אינו מופיע עליהן ואין לו כל קשר למודעות אלה. השופטת שרון לארי בבלי קיבלה את טענותיו וקבעה כי לא הוכח כל קשר בינו לבין הפרסומים, ולא ברור מדוע הצביע עליו אדם כלשהו כאחראי ועל מה בכלל הוא אחראי.
השופטת לא הסתפקה בזיכויו של מאירוביץ ומתחה ביקורת על התנהלות הפקחים במקרה זה. "מדברי העדים עולה כי ניסו לנקוט תחבולות מתחבולות שונות על מנת לתפוס את האחראים לפרסום. על כך יש לברכם", כתבה השופטת, אך הוסיפה כי התנהלותם מעוררת תחושה של התעמרות באזרח. "אילו היו הפקחים מסתפקים ברישום דו"ח אחד, היה בכך טעם רב. ואולם, רישום דו"חות בכל שלוש דקות, באופן שלא מאפשר למי שביצע את העבירה לתקן את הטעון תיקון אינו אלא התעמרות".
השופטת ביקשה להעביר עותק מפסק הדין למנכ"ל עיריית ירושלים על מנת שיבחן פעם נוספת את התנהלותם של הפקחים, וחייבה את העירייה בהוצאותיו של מאירוביץ בגין התייצבותו בבית המשפט ודו"חות הסרק שנרשמו לחובתו בסכום של 1,500 שקל.
(תיק מס' 10333/2011)
