לראשונה יידעו ההורים מהו הציון שהשיגו תלמידים בכל בית ספר, ויוכלו לשקול צעדיהם בהתאם; נדחתה עמדת משרד החינוך כי חשיפת המידע תעמיק פערים ותפגע בשכבות החלשות
האם מדובר במהפכה שבדרך, עם מדד כמותי מדויק לפיו ידורגו בתי הספר בארץ בהתאם להצלחת התלמידים במבחני החתך הארציים? החלטה טרייה של בית המשפט העליון תחשוף לראשונה את תוצאות בחינות מיצ"ב לפי חתך בית-ספרי, וזאת למרות התנגדות משרד החינוך שאף נתמך ע"י בית המשפט המחוזי. נמצא, כי החששות השונים שהובעו ע"י המדינה, בין היתר לתופעות שליליות בהתנהלות המורים והגדלת פערים בחברה, אינם מקימים ודאות קרובה לשיבוש ממשי בתפקודה התקין של מערכת החינוך המצדיק את מניעת הפרסום.
בחינות המיצ"ב בודקות את הישגי תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארבעה תחומי מידע. כל בית ספר נבחן אחת לארבע שנים בכל אחד מתחומי הידע, ובנוסף נערכים מבחנים בתחום שפת האם גם לתלמידי כיתות ב'. בתום כל מועד בו נערכים המבחנים, מקבל מנהל בית הספר מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, דו"ח מפורט המעריך את הישגי בית הספר ביחס למדדי ייחוס שונים.
מלבד ציוני הבחינות, כולל הדו"ח גם נתוני שאלונים שממלאים התלמידים והמורים ובהם נבחנים אספקטים שונים של האקלים הלימודי בבית הספר והסביבה הפדגוגית.
במהלך שנת 2006 פנו המערערים, הורים לילדים בבתי ספר יסודיים, לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד החינוך, בבקשה לקבל לידיהם את תוצאות מבחני המיצ"ב בשלוש השנים שקדמו לבקשה, כשהם מסווגים לפי שם בית הספר ולפי שם היישוב. זאת, כדי לשפר את יכולתם להעריך את הישגי בתי הספר בהם מתחנכים ילדיהם. הממונה הודיעה למערערים כי הוקמה ועדה לגיבוש המלצות להעברת המידע לציבור, ועד לסיום עבודתה לא יפורסם כל מידע בנושא. לאחר חלופת מכתבים בין הצדדים, שנמשכה כשנה וחצי, הגישו המערערים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי.
החשש של הוועדה: בתי הספר יתמקדו רק בכיתות הנבדקות
במהלך הדיון בעתירה הודיע משרד החינוך כי הוא מאמץ את מסקנות הוועדה, שקבעה כי תוצאות הבחינות יפורסמו בחלוקה לפי יישובים ולא בחתך בית-ספרי. בין היתר סברה הוועדה, כי פרסום הציונים יהפוך את מבחני המיצ"ב למבחנים "עתירי סיכון", שכן הדבר צפוי לגרום להגברת התחרות בין בתי הספר, ובכך להוביל את המורים והמנהלים לנקוט בצעדים בלתי לגיטימיים לשם העלאה מלאכותית של ציוני המיצ"ב, כגון מיקוד ההוראה בתחומי הידע ובכיתות הנבדקים במבחנים.
כמו כן, הועלה החשש שדימויים העצמי של תלמידים ומורים בבתי ספר שהישגיהם יתגלו כנמוכים עשוי להיפגע, וכפועל יוצא תלמידים ומורים "חזקים" יעברו למוסדות שציוניהם גבוהים ובתי ספר ימנעו מקבלת תלמידים "חלשים", עניין שיוביל להגדלת פערים ופגיעה בשכבות חלשות.
בית המשפט המחוזי קבע כי המידע שביקשו המערערים הוא "מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה", כלשונו בסעיף 9(ב)(1) לחוק חופש המידע, ועל כן המשיבים רשאים לא לגלותו.
ביהמ"ש העליון: חופש המידע גובר
בית המשפט העליון קבע היום (ה'), מפי המשנה לנשיא (בדימ') אליעזר ריבלין, כי דין הערעור להתקבל. נקבע, כי סעיף 9(ב)(1) לחוק חופש המידע, שעניינו במידע שאין חובה לגלותו מאחר והוא עלול לשבש את תפקוד הרשות, פורש בדווקנות רבה בעבר. לפי הפסיקה, רק אם ימצא כי קיימת ודאות קרובה לכך שתוצאות בחינות המיצ"ב הן בגדר מידע שגילויו עלול לגרום לשיבוש ממשי בתפקודה התקין של הרשות הציבורית, תקום עילה למנוע את מסירת המידע ויהיה מקום לבחון את האיזון שערכו המשיבים בין האינטרסים השונים.
בהקשר לתופעות שליליות שעלולות להיגרם כתוצאה מהפרסום סבר ריבלין, כי מעיון בדו"ח הוועדה עולה כי הניסוח בו נקטה היה מתון ביותר, ולפיכך אינו מוכיח את טענת משרד החינוך כי הנזק שיגרם מהפרסום עולה לכדי הסתברות גבוהה לשיבוש ממשי של מערכת החינוך. הוועדה היא אמנם גוף מקצועי שאין להטיל בו דופי, אך את מסקנותיה יש לשקלל בהתאם לכפוף לחשיבותה של זכות הציבור לעיין במידע, אשר הוכרה בפסיקה כזכות יסודית, ועל כן בהיעדר תשתית עובדתית ברורה בדבר היקף התופעות השליליות אין להניח כי קיימת ודאות קרובה לשיבוש ממשי כתוצאה מפרסום התוצאות.
יתר על כן, גם אם ניתן להניח כי פרסום תוצאות המבחנים אכן יהפוך אותם ל"עתירי סיכון" ויוביל רבים מהמנהלים והמורים לנקוט צעדים לא לגיטימיים, הרי שבידי משרד החינוך קיימים אמצעים אחרים לטיפול בבעיה, שפגיעתם פחותה יותר מהפגיעה בזכות לחופש מידע. הערעור לפיכך יתקבל, ותוצאות המבחנים יפורסמו לפי חתך בית ספרי ולא רק לפי חתך יישובי. ימים יגידו כיצד תשליך הפסיקה על יחסי הכוחות בין בתי הספר השונים.
)עע"ם 1245/12(
