במהלך שנים ארוכות בהן שיווק המושב תוצרתו לתנובה, הופרשו כספים מהתמורה בגין התוצרת עבור "יחידות השתתפות" בתנובה; תנובה חויבה לפדות את שוויין המלא
חברת תנובה תשלם 3.3 מיליון שקל למושב גבעולים, בגין פדיון מניות היסטוריות שהמושב רכש במהלך שיווק תוצרתו לתנובה בשנות ה-50 וה-60. כך פסק בית המשפט המחוזי בת"א, מפי השופטת יהודית שבח.
גבעולים הינה אגודה שיתופית שהתאגדה בשנת 1953, מסווגת כ"מושב עובדים" לפי פקודת האגודות השיתופיות. חברות בה עשרות משפחות חברים המחזיקות נחלות חקלאיות, חלקן עוסקות בחקלאות עד היום. גבעולים התקבלה כחברה בתנובה ונרשמה בפנקס החברים שלה ב-1953. לאורך השנים שיווקה גבעולים את תוצרתה החקלאית באמצעות תנובה.
כמקובל באותן שנים, תנובה לא העבירה לגבעולים את מלוא התמורה בגין התוצרת החקלאית, אלא נהגה לנכות מתמורות השיווק שהגיעו לגבעולים שני סוגי ניכויים: האחד – ניכוי שנרשם לזכות גבעולים כהון מניות, או כהגדרתן הנכונה יותר - כ"יחידות השתתפות", והשני – ניכוי שתנובה זקפה לעצמה כעמלה בגין פעולת השיווק.
בשנות ה-70 המוקדמות הפסיקו חברי גבעולים לשווק את תוצרתם החקלאית באמצעות תנובה, ועל רקע זה החליטה הנהלת תנובה ב-1978 להפסיק את חברותה של גבעולים בתנובה. גבעולים טוענת כי עד היום לא נפדו מניותיה, ומשכך היא עתרה לפדיון ריאלי של הון מניותיה שהופקע ממנה.
ביהמ"ש קבע, כי הגם שגבעולים איננה עוד חברה בתנובה, היא ממשיכה לאחוז במניות שנרכשו על ידה, משתנובה בחרה שלא לפדות אותן. משכך, אין מקום להפלות אותה לעומת החברים המחזיקים במניות, ומניותיה תיפדנה כפי שנפדות מניות החברים.
תנובה חויבה לשלם למושב גבעולים סך של 3,215,160 שקל בתוספת ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כן תשלם תנובה שכ"ט בסך 100,000 שקל וכן את אגרות המשפט.
(ת"א 11820-01-10)
