חברות הגז טענו כי החוק פוגע בזכויות הקניין באופן בלתי מידתי ומטיל מיסוי באופן רטרואקטיבי; ביהמ"ש דחה הטענות והטיל על חברות הגז הוצאות של 250 אלף שקל
בג"צ דחה היום (ד') חמש עתירות שהוגשו נגד חוק ששינסקי, המסדיר את תמלוגי הגז והנפט שמשלמות הזכייניות למדינה. החוק שאושר במארס 2011 העלה את שיעור התמלוגים שהוטלו על מאגרי הגז והנפט. לאחר אישור החוק הוגשו לבג"ץ חמש עתירות בעניינו, שאוחדו לדיון אחד.
שותפות ישראמקו ומשקיעיה הגישו עתירות נפרדות נגד העלאת שיעור המיסוי. לטענת ישראמקו, שבבעלותה 29% מקידוח תמר, העלאת התמלוגים מפחיתה את שווי המאגר בכ-43%. המשקיעים כתבו בעתירתם, כי "לפני פרסום חוק ששינסקי היו המשקיעים בישראמקו אמורים לקבל 44% מכל תמורה של גז שתופק מתמר. היום נותרים בידי המשקיעים כ-16.5% בלבד". לטענתם מדובר "ברמת מיסוי שאינה נהוגה באף מדינה מערבית נאורה אלא רק בדיקטטורות חשוכות".
גבעות עולם עתרה נגד החלת החוק על שדה הנפט מגד. חברות הגז טענו כי החוק אינו חוקתי מכיוון שהוא פוגע בזכויות הקניין באופן בלתי מידתי ומטיל מיסוי באופן רטרואקטיבי, כלומר רק אחרי גילוי הגז שהצריך השקעה של מאות מיליונים – הועלה המס.
בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי "החוק החדש שנחקק מעלה את שיעור המס על רווחים שיופקו מנפט וגז לאחר חקיקתו. אין הוא חל על הכנסות שהופקו בעבר. די בכך כדי לדחות מכל וכל את טענת המיסוי הרטרואקטיבי. העותרים אמנם השקיעו במציאות של שיעור מס נתון, אולם החוק וביטול הניכוי הביאו לכך ששיעור המס יגדל. הכנסותיהם העתידיות של העותרים כפופות למשטר המס שיחול בעת הפקת הרווחים. על כן, החוק הקובע את שיעור המס החדש איננו בעל תחולה רטרואקטיבית".
בנוסף טענו החברות כי שינוי בגובה המיסוי פוגע באינטרס ההסתמכות של החברות. השופטת מרים נאור (בתמונה) כתבה בפסק הדין, כי "ספק בעיניי אם ניתן לומר כי העותרים אכן הסתמכו על כך שהדין החל על תחום הנפט לא ישתנה. הונחו בפנינו שלל התבטאויות מן העשור האחרון של שרי ממשלה, הודעות של אישי ציבור, החלטות ממשלה, הצעות חוק ראשוניות, דוחות של חברת ייעוץ חיצונית (HIS Energy Group) ומסמכים נוספים שקדמו לוועדת ששינסקי, בעניין כוונות לשנות – או לא לשנות – את ההסדר הנוגע למיסוי רווחי נפט". בית המשפט ציין כי חברת דלק קידוחים ונובל אנרג'י, השותפות בקידוחים, לא הגישו עתירות.
עתירה נוספת הוגשה על-ידי פרופ' שמואל קניאל, אשר טען ששיעור התמלוגים נמוך מדי וביקש להעלותו. ביהמ"ש דחה גם את העתירה הזו, "מן הטעם הפשוט שטענותיו של העותר אינן טענות לפגיעה בזכויות חוקתיות, אלא טענות שעניינן המובהק הוא מדיניות חברתית-כלכלית". השופטת נאור כתבה כי אין מקום להורות לכנסת לבצע שינוי חקיקה בסוגיות שעלו בעתירות: "אין זה מתפקידו של בית המשפט להורות לכנסת לחוקק".
בית המשפט הטיל הוצאות גבוהות על העותרים, חברת ישראמקו ומשקיעיה, אשר הגישו שתי עתירות נפרדות, וגבעות עולם, חויבו לשלם 250 אלף שקל. פרופ' קניאל חויב לשלם הוצאות של 18 אלף שקל.
