ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה פה אחד את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים – תועלה להצבעה סופית בתחילת מושב החורף; בתוך 9 חודשים יחויבו החברות לקבוע מדיניות תגמול
ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דנה היום (ג') בתיקון לחוק החברות, שמטרתו הגבלת השכר לבכירים בחברות ציבוריות. הצעת החוק אושרה פה אחד, ותועבר להצבעה סופית במליאת הכנסת כבר בתחילת מושב החורף של הכנסת.
הצעת החוק מבקשת לחייב את החברות הציבוריות וחברות אגרות חוב להקים ועדת תגמול. הוועדה תמליץ על מדיניות התגמול לבכירים בחברה. רוב חברי הוועדה יהיו דירקטורים חיצוניים, ובראשות הוועדה יכהן דירקטור חיצוני. דירקטוריון החברה יקבע את מדיניות התגמול, לאחר ששקל את המלצות ועדת התגמול, וההחלטה תובא לאישור האסיפה הכללית של החברה.
החלטות הדירקטוריון בנושא תגמול בחברות ציבוריות יחויבו לקבל את תמיכתם של הרוב מקרב בעלי מניות המיעוט בחברה. הדירקטוריון יוכל לקבל החלטה על מדיניות תגמול שונה מהמלצת האסיפה הכללית, לאחר ששקל את התנגדות האסיפה הכללית והחליט כי על אף זאת אישור המדיניות הוא לטובת החברה.
ועדת התגמול תשקול מכלול נושאים, כגון קידום מטרות החברה, תוכניתה ומדיניותה בראיה ארוכת טווח, בהתחשב בניהול הסיכונים ובתמריצים הראויים לנושאי המשרה, גודל החברה ואופי פעילותה. מדיניות התגמול תתייחס לאמות מידה לקביעת השכר והתגמולים וביניהן השכלה, כישורים, מומחיות והישגים של נושא המשרה, הסכמי שכר קודמים, היחס בין שכר נושא המשרה לשכר של שאר עובדי החברה ולעובדי קבלן בחברה, וכן השפעת פערי השכר על יחסי העבודה בחברה.
ועדת התגמול תחליף את ועדת הביקורת בכל הנוגע לאישור הסכמי השכר הספציפיים של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים. שכרו של מנכ"ל החברה יובא לאישור האסיפה הכללית, אלא אם חל חריג שעניינו מנכ"ל שאין לו זיקה לחברה או לבעל השליטה בה ושהסכם השכר שלו תואם את מדיניות התגמול של החברה. שכרו של הדרג הבכיר הכפוף ישירות למנכ"ל לא יובא ככלל לאישור האסיפה הכללית, אלא במקרים של חריגה ממדיניות התגמול.
החוק ייכנס לתוקף חודש מיום פרסומו, אך רק לאחר 9 חודשים תהיה חובה על החברות לקבוע מדיניות תגמול. בתקופת המעבר יאלצו החברות להביא את כל עסקאות השכר עם נושאי המשרה לאישור האסיפה הכללית, משל הן חורגות ממדיניות התגמול.
יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם הציע לקבוע בחוק הוראות מעבר לפיהן חברות בהם קיימות כבר ועדות תגמול לא יחויבו להקים ועדת תגמול בהתאם להוראות הצעת החוק, אולם במשרד המשפטים התנגדו להצעה.
פרופ' יוסף גרוס שאל את נציגי משרד המשפטים, "אם בעל השליטה מוכן לשלם שכר גבוה, מה הבעיה? ההצעה מעקרת את שיקול דעתו והחלטתו של בעל השליטה לשלם שכר. החוק יגרום לכך שבעל השליטה יעשה לובינג להחלטתו לשלם שכר גבוה".
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, אמר "זו תהיה טעות קשה לאפשר למיעוט לקבל החלטות, כאשר אין להם את כל המידע הנדרש לקבל את ההחלטה. בנוסף, הם לא נושאים באחריות להחלטות". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, השיב: "אנו מבקשים למצוא הסדר מאוזן לשכר הבכירים ולא לנטרל את בעל השליטה מתהליך קבלת ההחלטות. בעסקאות בעלי עניין, בעל השליטה מנוטרל לגמרי. בחרנו במודל שקיים כדוגמתו בעולם, לא המצאנו משהו חדש. גם בבריטניה מציעים כעת לאשר שכר מראש ולא בדיעבד. אנחנו מציעים: תלכו לאסיפה הכללית, אבל ההחלטה עדיין תישאר בידי הדירקטוריון. זו חברה ציבורית שהציבור משקיע בה את כספו".
