בית המשפט על פרשת טלנסקי: "אף שאולמרט היה מצוי בניגוד עניינים בפרשה, הפגיעה לא היתה בעוצמה הנדרשת להפיכתה למעשה פלילי של הפרת אמונים"
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, יכול לצאת שבע רצון מבית המשפט, אחרי שניהל קרב משפטי ארוך ומתוקשר. ביהמ"ש המחוזי בירושלים זיכה הבוקר (ג') את אולמרט מפרשות טלנסקי וראשונטורס, והרשיע אותו בפרשת מרכז ההשקעות, בגין הפרת אמונים. שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, קבעו בפסק הדין: "לאחר שבחנו את כל הראיות שהוגשו לנו, החלטנו פה אחד לזכות את הנאשמים מהעבירות מפרשת ראשונטורס, לזכות את הנאשם מפרשת טלנסקי ומהעבירות באישום השלישי - קבלת דבר במרמה. הרשענו את הנאשם בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות. הראיות שהובאו לפנינו אינן מוכיחות מעל ספק סביר שהנאשמים התכוונו להשתמש בכספים העודפים למימון הנסיעות הפרטיות של אולמרט ומשפחתו. הראיות אינן מוכיחות מעל ספק סביר שאולמרט היה מודע לשימוש שנעשה בכספים".
בית המשפט החליט להרשיע את שולה זקן, ראש לשכתו לשעבר של אולמרט והנאשמת השנייה בתיק, בקבלת דבר במרמה בפרשת ראשונטורס. השופטת ארד ציינה כי "זה נושא מעורר תמיהה לכאורה", הרי מי שנהנה מהמרמה הוא אולמרט אשר זוכה בפרשה זו. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי "זאת התוצאה המשפטית, אין להתעלם מהחלטתה שלא להעיד או לתת הסבר לראיות המפלילות שהוגשו נגדה".
אולמרט נאשם במסגרת כתב האישום בשלוש פרשות: ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות. כתב האישום ייחס לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הכנסות במירמה. שולה זקן הואשמה בפרשות ראשונטורס וטלנסקי בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים.
משפטם של אולמרט וזקן התנהל שלוש השנים בפני נשיאת ביהמ"ש המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, והשופטים יעקב צבן ומשה סובל. במסגרת ההליך קוימו 157 ישיבות במהלכן הופיעו 102 עדים. פרוטוקול הדיונים כולל כ-19 אלף עמודים, וסיכומי הצדדים השתרעו על פני 4,000 עמודים.
פרשת טלנסקי
עניינה של פרשת טלנסקי, או כפי שהיא נקראה גם "פרשת המעטפות", בכספים שהועברו לאולמרט במהלך כהונתו כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת על-ידי מגייס הכספים משה טלנסקי. הכספים התקבלו במזומן במעטפות. אולמרט טען בתגובה כי הכספים התקבלו על פי חוק לצורך מימון קמפיין הבחירות בו השתתף.
החקירה בפרשה זו החלה בשנת 2008 באישור היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז. על פי החשדות, במהלך השנים 1993-2002 הועברו שלא כדין כספים ממשה טלנסקי לאולמרט ולמקורביו שולה זקן ועו"ד אורי מסר. אולמרט הכחיש את המיוחס לו והכריז כי בכוונתו להישאר בתפקידו ולהילחם על חפותו.
במהלך עדותו המוקדמת תיאר טלנסקי מקרים שבהם העביר מזומנים לאהוד אולמרט בזמן שהותו בארצות הברית. טלנסקי סיפר שכספים אלה שימשו גם להנאות אישיות של אולמרט, כגון חופשה משפחתית באיטליה, שדרוג מחלקה בטיסות לארצות הברית וקניית מוצרי מותרות כגון סיגרים ועטים יוקרתיים. טלנסקי סיפר במהלך עדותו כי "באירועים לגיוס כספים היו משאירים מעטפות על הכיסאות ותורמים היו משאירים תרומה למארח, ואני הייתי נותן לו את זה בבוקר שאחרי או הייתי מביא את זה לירושלים לשולה זקן". לטענתו מדובר במזומנים בהיקף של עשרות אלפי דולרים: "במעטפות שהבאתי לזקן בשנים במשרד התמ"ת היו בין 3,000-8,000 דולר, כי אסור היה להביא יותר במזומן בטיסות. אני מעריך שבשנותיו של אולמרט בתמ"ת נתתי לו בערך 10 מעטפות".
בכתב האישום טענה התביעה כי בין השנים 1993-2005 טלנסקי גייס עבור אולמרט כ-600 אלף דולר שנועדו למימון מערכת בחירות וצרכים אחרים. חלק מהכספים ניתן בהעברות בנקאיות וחלק במזומן. לטענת התביעה, חלק מהכספים הוסתרו במזומן במעין "קופה סודית" בכספת במשרדו של ידידו עו"ד אורי מסר. לטענת התביעה, בכספות של מסר הוחזקו כספים שהתקבלו מטלנסקי ואחרים בסך 350 אלף דולר.
הפרקליטות טענה שאולמרט נמנע מלדווח על הכספים למבקר המדינה ושהם שימשו אותו לצרכיו. במהלך הסיכומים במשפט טען סנגורו של אולמרט, עו"ד נבות תל-צור, כי "עיקר הכספים - לרבות אלו שהיו במשמורת אצל מסר - היו כספים פוליטיים ולא אישיים. מסר נבחר להחזיק אותם בהיותו איש הכספים הפוליטיים של אולמרט. עצם הפקדת הכסף בידיו היא ראיה שזה כסף פוליטי. הקביעה של התביעה שאולמרט השתמש בכסף לצרכיו האישיים לא נתמכת בראיות".
בית המשפט קיבל את טענות התביעה לפיהם טלנסקי העביר לאולמרט במשך השנים סכומי כסף גדולים במזומן, אך הוחלט כי לא ניתן לקבוע בוודאות הדרושה במשפט הפלילי שאין מדובר בכספים פוליטיים. בנוסף, בית המשפט קבע כי במהלך התקופה בה כיהן כשר התמ"ת אולמרט סייע לעסקיו של טלנסקי. הוא המליץ על טלנסקי בין היתר למיליארד היהודי- אמריקני שלדון אדלסון ויצחק תשובה. בית המשפט קבע כי מדובר בפגיעה בתקינות המנהלית, בטוהר המידות ובאמון הציבור, יחד עם זאת הפגיעה לא הייתה ברמה הפלילית.
"סקרנו את משמעות ניסיונות הסיוע של אולמרט לטלנסקי, ופניותיו לאדלסון ותשובה, ואף שאולמרט היה מצוי בניגוד עניינים הפגיעה לא היתה בעוצמה הנדרשת להפיכתה למעשה פלילי של הפרת אמונים. גם בהנחה שאולמרט הפר את כללי ועדת אשר המחייבים דיווח על הכספים, הדבר אינו עולה כדי הפרת אמונים. לגבי קבלת דבר במרמה, יש ספק סביר לגבי היסוד הנפשי של אולמרט ולגבי מודעות הנאשם", נכתב בפסק הדין.
פרשת ראשונטורס
עניינה של פרשת ראשונטורס במימון טיסותיו של אולמרט במחלקה ראשונה. לפי כתב האישום, אולמרט קיבל מימון כפול ולעיתים גם משולש מגופים וממוסדות ציבוריים וגם מהמדינה למימון טיסותיו במחלקה ראשונה ולהוצאות האירוח שלו במלונות מפוארים. הדבר נעשה לפי כתב האישום בסיוע של זקן באמצעות מצגי שווא. בדרך זו הצטברו לזכותו עודף של 92,164 דולר.
לטענת התביעה, עודפי המימון אשר נוהלו במשרד הנסיעות ראשונטורס נועדו לשמש את אולמרט ואת בני משפחתו למימון הנסיעות הפרטיות שלהם ולשדרוג טיסותיו של אולמרט למחלקה ראשונה. במהלך הדיונים בפרשת ראשונטורס, טען אולמרט כי לא ידע על המימון הכפול בזמן אמת. כמו כן הוא טען שהנסיעות הפרטיות שלו ושל בני משפחתו מומנו מנקודות שהצטברו בתוכניות הנוסע המתמיד בכמה חברות תעופה.
במהלך המשפט לא הייתה מחלוקת על עצם קיום
העודפים בחשבון של אולמרט בראשונטורס - הדיונים התמקדו בשאלה האם מדובר במרמה והאם
הכספים נועדו לשימוש פרטי. בית המשפט קבע כי אין מספיק ראיות להוכחת מרמה וכי הוכח
שהכספים שימשו למימון או שדרוג בנסיעות ציבוריות, ולא הוכחה כוונה להשתמש בהם למימון נסיעות פרטיות. אומנם הכספים שימשו גם למימון נסיעותיהם
של עליזה
אולמרט וילדיהם של בני הזוג, אך בחלק מהנסיעות ניתן היה לקבל
מימון ציבורי עבור עליזה, ואילו ילדיהם השתמשו פעמים רבות
בנקודות הנוסע המתמיד של אביהם.
בית המשפט שוכנע שאולמרט לא היה מודע להתנהלות של הנסיעות,
בין היתר על סמך עדותה של מתאמת הנסיעות, רייצ'ל-רז. בית המשפט קבע שהיא עדה אמינה ועקבית שעשתה מאמצים להיצמד לאמת ולעובדות העולות מן המסמכים.
כמו כן בית המשפט הצביע על כך שלא הוצג בפניו שום מסמך בו אולמרט מבקש לממן את
נסיעותיו הפרטיות מהכספים העודפים. בית המשפט כתב שאומנם קיימים מסמכים העשויים
ללמד על מודעותו לקיומם של כספים אלו, אך ניתן גם לקבל את פרשנותו של
אולמרט. כמו-כן, לא ניתן לשלול את סבירות טענתו של אולמרט פיה הניח שנסיעותיהם
של בני משפחתו מכוסות בנקודות הנוסע המתמיד שלו. השופטים בחנו 17 נסיעות בהן לטענת המדינה נוצר מימון כפול,
והחליטו כי לא ניתן לקבוע שאולמרט היה מודע למימון זה או שנתן הוראה ליצור אותו.
לעומת זאת, בעניין שולה זקן בית המשפט שוכנע כי
היא ידעה על הגבייה העודפת של כספים. בית המשפט מתבסס בין היתר על מסמך בו זקן
נותנת למתאמת הנסיעות הוראה לגבות כספים עודפים משני ארגונים בגין נסיעה שכבר כוסתה במלואה. בית המשפט קבע כי לנוכח מעמדה של זקן בלשכתו של
אולמרט, בהחלט ייתכן שהיא עשתה דברים שהוא עצמו לא ידע ולא עשה.
פרשת מרכז ההשקעות
בפרשת מרכז ההשקעות, בה הורשע אולמרט, נאשם רה"מ לשעבר כי פעל במסגרת תפקידו בניגוד עניינים לטובת לקוחותיו של חברו ושותפו לשעבר, עו"ד אורי מסר. הפרקליטות טענה שעל אולמרט היה לפסול את עצמו מלקבל החלטות בפרויקטים שייצג חברו עו"ד אורי מסר.
בית המשפט הצביע על החברות הקרובה בין אולמרט לעו"ד מסר. בין היתר מסר נתן ערבויות אישיות לטובת הקמפיין של אולמרט לראשות עיריית ירושלים ב-1998. בית המשפט קבע כי "עוצמת הקרבה העמידה את הנאשם במצב של ניגוד עניינים חריף בין מחויבותו כלפי הציבור כעובד ציבור בכיר ביותר, לבין מחויבותו האישית לעו"ד מסר. בשל ניגוד עניינים זה היה אסור לנאשם לעסוק במילוי תפקידו בנושאים שבהם עו"ד מסר פעל כמייצג של לקוחות. נושאים אלה הם היטל היבוא על שמנים, מפעל סיליקט, פרויקט נבטים וחברת בזק". בית המשפט החליט שאולמרט פעל בניגוד עניינים ובכך ביצע עבירה של הפרת אמונים.
פרשת האזנות סתר
במסגרת כתב האישום זקן הואשמה גם בהאזנות סתר אסורות. זקן נהגה לטענת התביעה באורח שיטתי בעצמה ובאמצעות פקידות בלשכתה להזין לשיחות של אולמרט, זאת מבלי שבני שיחו או אולמרט עצמו התירו לה זאת. בעניין זה בית המשפט החליט לזכות אותה וקבע כי לא הוכח מעבר לספק סביר שאולמרט לא ידע על ההאזנות.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, אמר לאחר פרסום הכרעת הדין: ״הרשעת ראש ממשלה לשעבר בהפרת אמונים הוא יום קשה, כתם שחור לישראל ומשבר קשה באמון הציבור בהנהגה ובנבחרי הציבור בישראל. עם זאת הזיכויים הינם יום כיפור לפרקליטות ומעידים כי לקתה במחדלים חמורים ואין מנוס מהקמת גוף ביקורת אמיתי לפרקליטות, חיצוני ובלתי תלוי, שיחקור ויבדוק את צורת ההתנהלות ודרך קבלת ההחלטות שלה״
מהתנועה למען איכות השלטון בישראל נמסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה את העובדה כי ראש ממשלה לשעבר הורשע בהפרת אמונים בנוגע לפרשת מרכז ההשקעות. העובדה שזוכה מאישומים אחרים אסור שתגרום להמעיט מעצם חומרת ההרשעה, בפרט כאשר מנהלת לשכתו אכן הורשעה באישום נוסף (ראשונטורס) בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים. התנהלות ראש הממשלה ולשכתו כפי שעולה מהפרסומים על הכרעת הדין מלמדות על מנגנון מסואב ומושחת שאין מקומו במדינה מתוקנת".
