חברתו לשעבר של כדורגלן ידוע תבעה חלקים שווים בזכויות השחקן שנצברו במהלך יחסיהם, אך נכשלה בהוכחת ניהול משק בית משותף ואף לא יכלה להפריך חשד לרומן עם גבר אחר
בת זוג לשעבר של שחקן כדורגל מצליח טענה כי השניים היו ידועים בציבור ולפיכך היא זכאית למחצית מרכושו ולפיצויים עבור הפרת הבטחת נישואין. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי מערכת היחסים לא חרגה מהמקובל בקשרים בין צעירים, שבמהלכם נבדקת האפשרות למיסוד הקשר בעתיד.
הצדדים הכירו טרם שירותם הצבאי והתפתח ביניהם קשר רומנטי, כאשר בתקופת השירות הצבאי נהגה התובעת ללון בדירת השחקן מעת לעת. הנתבע, שהיה שחקן כדורגל, התפתח לרמה מקצועית גבוהה וקיבל הצעה לעבור לשחק בקבוצת כדורגל זרה למספר שנים. הוא אכן עבר להתגורר בחו"ל, וחברתו הצטרפה אליו.
בתקופת המגורים בחו"ל השחקן התאמן ושיחק בקבוצתו, ואילו התובעת לא עבדה. בני הזוג שבו ארצה כעבור שנה, והשחקן החל לשחק במסגרת ליגת העל הישראלית. עם חזרתם ארצה, עברו השניים להתגורר יחד, ולאחר חמש שנות חברות הציע השחקן לחברתו להינשא לו. עם זאת, החל השחקן לחשוד כי היא מנהלת קשר רומנטי עם אחר, ולאחר בירורים שערך הודיע לה שאינו מעוניין להינשא לה, ביקש ממנה לארוז את חפציה ולעזוב את הדירה בה התגוררו, וכל זאת כחודש ימים לאחר הצעת הנישואין.
לאור האמור, הגישה התובעת שלוש תביעות כנגד השחקן: תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו היא והשחקן היו ידועים בציבור, ולפיכך בעלים בחלקים שווים של זכויות השחקן אשר נצברו לאורך החיים המשותפים, לרבות המוניטין של השחקן ופוטנציאל השתכרותו, תביעה לתשלום מזונות שיקומיים, ותביעה לפיצוי בגין הפרת הבטחת נישואין.
לטענת התובעת, הקשר בינה ובין השחקן היה מחייב והם הפכו לבני זוג ידועים בציבור עם המעבר לחו"ל. נטען כי בחו"ל השניים חיו יחד כבעל ואישה תחת קורת גג אחת, התובעת הייתה סמוכה על שולחנו של השחקן וניהלה את משק הבית המשותף בעוד השחקן התפנה לפיתוח הקריירה שלו. גם לאחר החזרה ארצה חיו השניים כבני זוג כאשר לתובעת גישה מלאה לחשבון הבנק של השחקן.
לגרסתה, שניהם שאפו ורצו לקשור את גורלם זה בזו, ונתפסו כבני זוג אף כלפי חוץ בעיני משפחותיהם, עמיתיו לקבוצה של השחקן וכן במדורי הרכילות הישראלים ובתקשורת. עוד טענה התובעת כי השחקן לא הצליח להוכיח שניהלה קשר רומנטי עם אחר, ולפיכך אין הצדקה לביטול הצעת הנישואין.
לטענת השחקן, התובעת מבקשת להיטפל אליו על מנת להתעשר שלא כדין על חשבונו. לטענתו, מערכת היחסים בין הצדדים לא הייתה יציבה ומחייבת, אלא קשר חברות מהסוג המתקיים בין אנשים צעירים. נטען כי הצדדים מעולם לא חיו כידועים בציבור וכי אין להם רכוש משותף ומעולם לא היה כזה. בשכר הדירה של הדירה בה התגוררו נשאה קבוצת הכדורגל אשר סיפקה לו גם רכב לשימושו, וכן במהלך הקשר היה לנתבע חשבון משותף עם אביו בו התובעת לא הייתה שותפה.
לטענת השחקן, הוא מסר לתובעת מדי פעם את כרטיס האשראי שלו לצורך עריכת קניות בסופרמרקט, אולם היא נדרשה לקבל את אישורו לכל רכישה. עוד טען השחקן, כי ביטל את הנישואין לאחר שאימת את חששותיו לאור גל שמועות שהגיע אליו על כך שהתובעת מנהלת קשר רומנטי עם אחר, וכי חלפו רק כשלושה שבועות מהצעת הנישואין ועד לביטולה, כך שלתובעת לא נגרמו נזקים ממוניים.
התנאים להכרה בידועים בציבור
בית המשפט קבע, מפי השופטת ורדה בן-שחר, כי יש תחילה לקבוע האם הצדדים היו ידועים בציבור, שכן קביעה זו תשליך על התביעות האחרות. צוין כי בפסיקה נקבעו שני תנאי סף מצטברים לצורך ההכרעה בנוגע להיותם של בני זוג ידועים בציבור: חיי משפחה (אישות) וניהול משק בית משותף, כאשר על הטוען למעמד של ידוע בציבור רובץ הנטל להוכיחו טענתו.
בית המשפט התרשם, כי מלבד עדותה, הראיות עליהן סמכה התובעת את תביעתה היו אסופת כתבות ופרסומים מאמצעי התקשורת השונים המעידות לטענתה על רצינות הקשר, אשר מלבדם לא הובאו עדים מטעם התובעת או ראיות אחרות לחיזוק טענותיה בדבר טיב יחסיה עם השחקן. בית המשפט ציין, כי השאלה האם בני הזוג הם ידועים בציבור איננה מוכרעת על פי השתקפות מערכת היחסים בעיני הציבור אלא על פי טיב הקשר, ואילו הפרסומים שהציגה התובעת יש בהם אומנם כדי להעיד על היותה חברתו ובת זוגו של השחקן, אולם אינם שופכים אור על השאלה האם הפך הקשר מקשר חברות ניסיוני למערכת יחסים של ידועים בציבור.
מהראיות שהובאו בפניו, לא שוכנע בית המשפט כי התקיים שיתוף כלכלי בין הצדדים וכי התובעת ניהלה משק בית, שכן בתקופה בה התגוררו בני הזוג בחו"ל לא היה צורך בכך לאור העובדה שקבוצת הכדורגל בה שיחק השחקן שכרה עבורם דירה והעמידה לשימושם רכב ומיטלטלין. כמו כן התרשם בית המשפט כי הצדדים שמרו על הפרדה רכושית ביניהם, לאור עדותו של השחקן כי חשבונו נפתח בשותפות עם אביו שניהל עבורו את הכספים. כמו כן העידה התובעת כי היא הפקידה את משכורותיה לחשבון בנק על שמה ולא הציגה כל הוכחה על כך שהיה לה ייפוי כוח כלשהו לחשבונו של השחקן. בנוסף, הוצג בפני בית המשפט כי השחקן פתח קרן השתלמות וקבע בה כמוטבים את הוריו ולא את התובעת.
באשר לקשריה הרומנטיים של התובעת עם אדם שלישי, בחן בית המשפט את פלטי השיחות והמסרונים שהוצגו בפניו והתרשם כי התובעת שוחחה איתו מספר רב ביותר של שיחות, לרבות בשעות בלתי שגרתיות, ושלחה אליו מסרונים רבים שלא סיפקה לגביהם הסבר. כמו כן, בחן בית המשפט את עדותו של אותו אדם, שהעיד כי ניהל קשר עם התובעת במהלך תקופת הזוגיות שלה עם השחקן, אשר הלך והתהדק לכדי קשר אינטימי ומיני בזמן שהשחקן שהה בחו"ל.
מסקנתו הסופית של בית המשפט הייתה כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי נתמלאו התנאים להכרתה כידועה בציבור של השחקן, וכי דובר במערכת יחסים בין בני זוג צעירים שלא חרגה מהנהוג והמקובל בקשרים מעין אלו, במהלכם נבדקת האפשרות למיסוד הקשר בעתיד.
