דרושה חוות דעת מומחה * נדחתה תביעה של משקיע שטען להפסדים מני"ע כתוצאה מרשלנות הבנק: בעוד הרשלנות הוכחה – לא הוכח קשר סיבתי לנזק ושנגרם נזק
בית משפט השלום דחה תביעה נזיקית של משקיע נגד בנק דיסקונט, שטען כי התמהמהות הבנק בהעברת ניירות ערך לבית השקעות גרמה להפסד כספי בשל צניחת שער המניות. נקבע עוד, כי לא ניתן להוכיח תנודות בשערים באמצעות תדפיס מאתר אינטרנט.
התובע החזיק עד לשנת 2004 בתיק ניירות ערך ב'חברה המרכזית לשירותי בורסה בע"מ', ובין היתר החזיק ב-6,000 מניות של חברת פרמוס. בתחילת שנת 2004 העביר התובע את תיק ניירות הערך מהחברה המרכזית לבנק דיסקונט. בנובמבר 2004 פנה התובע לבנק וביקש להעביר את המניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בארה"ב לחשבונו בחברה המרכזית. מסיבה שלא הובררה, רק בחלוף 48 ימים הועברו המניות מהבנק לחברה המרכזית.
לגרסת התובע, בין המועד שבו ביקש להעביר את ניירות הערך לחברה המרכזית לבין המועד שהועברו בפועל, צנח שער מניית פרמוס בעשרות אחוזים. לטענו, למרות ששקל למכור את מניות פרמוס כאשר שערן היה בשיאו, נבצר ממנו לעשות כן מחמת העיכוב שלא כדין מצד הבנק, דבר שגרם לו לטענתו נזק כספי משמעותי, אותו העריך לפי שלוש חלופות אפשריות אשר נעו בין 67 אלף ל-86 אלף שקל.
הבנק לא התכחש לעיכוב בהעברת המניות, אולם לגרסתו יתכן כי הדבר נעוץ בטעות בכתובת החברה המרכזית שמסר התובע. הבנק הוסיף כי תהא סיבת העיכוב אשר תהא, אין לחייבו בפיצוי משום שהתובע לא הוכיח את הנזק הנטען, וממילא לא הוכיח קשר סיבתי בין הנזק לבין העיכוב בהעברת המניות.
בית המשפט קבע כי העיכוב בהעברת תיק ניירות הערך יוצר חזקה לפיה הבנק התרשל, ולכן הנטל להוכיח היעדר רשלנות מוטל על כתפיו. נקבע, כי הבנק לא עמד בנטל המוטל עליו - בקשת התובע להעביר את תיק ניירות הערך מהבנק לחברה המרכזית לא בוצעה תוך זמן סביר, והתנהגות זו מלמדת על התרשלות הבנק.
יחד עם זאת נקבע, אין די בהוכחת הרשלנות כדי לזכות בפיצוי, אלא יש צורך להוכיח כי נגרם נזק וקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין נזק זה.
בית המשפט קבע כי הואיל והבנק אינו מכחיש את דבר ירידת שער המניה, הרי שהמחלוקת אינה קיומו של נזק, אלא היקפו. להוכחת היקף הנזק צירף התובע לתצהירו תדפיס מאתר האינטרנט YAHOO! FINANCE שבו מתפרסמים שערי המניות בכל מועד נקוב.
השאלה היא האם די בתדפיס זה להוכחת היקף הנזק, או שנדרשת חוות דעת מומחה.
בית המשפט קבע, כי אם מידע המתפרסם באתר אינטרנט כלשהו מצוי בגדר 'ידיעה שיפוטית' אשר אינה טעונה הוכחה, רשאי בעל דין להסתמך על מידע זה. אולם, פרסום מידע אודות שערי המניות באתרי אינטרנט דוגמת YAHOO! FINANCE אינו בבחינת עובדה ברורה הידועה לכל אדם סביר גם ללא עיון במקורות כלשהם, אינו בבחינת 'דין' ואף אינו בבחינת עובדה שאינה ידועה לכול אך בנקל ניתנת לבירור מיידי ומדויק.
שערי מניות, כך נקבע, הינו עניין שבמומחיות. לפיכך היה על התובע להגיש חוות דעת של מומחה כדי להוכיח את התנודות בשער מניית פרמוס. היות שלא עשה כן, אין אלא לקבוע כי הנזק הנטען לא הוכח. כפועל יוצא, דין התובענה להידחות.
לפנים משורת הדין נקבע, כי אף לא הוכח כי קיים קשר סיבתי בין ההפסד הכספי להתרשלות הבנק. להוכחת קשר זה היה על התובע להוכיח כי במועד נקוב חפץ למכור את מניות פרמוס, וכי הדבר נבצר ממנו בעטיו של עיכוב מצד הבנק בהעברת תיק ניירות הערך. בתוך כך, היה עליו להוכיח כי במועד נקוב שבו שער המניה היה 'בגאות' פנה לבנק בבקשה למכור את מניות פרמוס, ואין די באמירה סתמית שלפיה התכוון למכרן אולם לא עשה כן.
לפיכך נקבע, כי חרף התרשלותו של הבנק, לא הוכח היקף הנזק שנגרם וממילא לא הוכח קשר סיבתי בין הנזק לבין מעשיו ומחדליו הרשלניים של הבנק.
