נקבע כי רכש השחקנים מהווה עסקה להעברת זכויות כלכליות המגולמות בכרטיסי השחקנים, שהם "טובין בלתי מוחשיים" שייבואם חייב במע"מ
מכה כלכלית לקבוצות הכדורגל הישראליות, שיאלצו לשלם מעתה הרבה יותר עבור חיזוק: ייבוא שחקנים זרים – בין אם ברכישה ובין אם בהשאלה – תחויב במע"מ. כך קבע בית המשפט המחוזי בת"א, כשדחה ערעור של קבוצות כדורגל כנגד חיובן במע"מ בגין רכישת שחקנים זרים לשורותיהן. בין היתר נקבע, כי רכש השחקנים מהווה למעשה עסקה להעברת זכויות כלכליות המגולמות בכרטיסי השחקנים, המהווים "טובין בלתי מוחשיים" שעל ייבואם יש להטיל חיוב במס בהתאם לחוק.
הקבוצות טענו כי אין מקום להגדיר את הזכויות שרכשו כ"טובין" כהגדרתו בחוק המע"מ, ואין להפריד בין שחקן ובין הזכויות בו, שכן המשמעות המשפטית העולה מדרישת תשלום המס הינה הלכה למעשה תשלום עבור הזכות להשתמש ולסחור בבני אדם, עניין שלא ניתן לקבל. לטענתן, הזיקה הרלוונטית עבור השחקנים הינה "מתן שירותים" ולא רכישת נכס, וככזו אינה יכולה להיות מיובאת. עוד נטען כי התשלום המשולם עבור שחקן אינו עבור רכישת הזכויות בו אלא פיצוי בגין הפרת החוזה שלו עם קבוצתו הקודמת והן תשלום עבור הוצאות, אימונים וקידום מקצועי שעבר.
רשות המיסים טענה מנגד, כי מדובר בעסקאות הנוגעות למכירה או השאלה של זכויות כלכליות, המהוות נכסים בלתי מוחשיים הנכנסים להגדרת "טובין" בחוק המע"מ, שעל ייבואם יש לחייב בתשלום מס. עוד נטען כי לא הייתה כל מדיניות של העדר גביית מע"מ על ייבוא טובין בלתי מוחשיים, אלא אכיפה מועטה בשל אילוצי כוח אדם ומשאבים, ולפיכך מתבצעות בדיקות מדגמיות על גופים וענפים הנחשבים כבעלי פוטנציאל גבוה להעלמת מיסים.
בית המשפט קבע, מפי השופטת דליה קרת-מאיר, כי ההגדרה המופיעה בחוק המע"מ למונח "טובין" מתפרשת באופן רחב כך שבגדר טובין נכללת כל זכות בעלת ערך כלכלי, לרבות פטנטים, מוניטין, זכויות על פי חוזה וכד'. לפיכך עבר בית המשפט לבחון האם הקבוצות אכן ייבאו טובין שבגינם יש לחייבן בתשלום מס.
נקבע, כי מהותו של כרטיס השחקן המועבר מקבוצה לקבוצה היא זכות בלתי מוחשית המגלמת ערך כלכלי, בהסתמך על הוראות חוקיות המסדירות את פעילות ענף הכדורגל, לרבות תקנון הרישום של התאחדות הכדורגל ותקנון פיפ"א. כמו כן הסתמך בית המשפט על הודעות שנגבו מסוכני שחקנים והגיע למסקנה, כי מדובר למעשה בעסקה כלכלית-מסחרית במסגרתה מתנהל מו"מ ומשולמת תמורה על ידי קבוצה אחת לקבוצה אחרת בגין העברת כרטיס השחקן.
לאור האמור נקבע כי המונח "פיצוי" המופיע במסמכים שונים אינו למעשה סעד בגין הפרת הסכם כפי שטענו הקבוצות, אלא תמורה בעד ההסכמה להעברת כרטיס השחקן. אשר לטענת ה"סחר בבני אדם" נקבע כי אין לקבל טענה זו שכן הדבר סותר לחלוטין את תיאור המערכת ההסכמית בין הצדדים כפי שתוארה ע"י הקבוצות עצמן, לפיה המו"מ מתנהל במספר מישורים - הן בין הקבוצות לרכישת הזכויות הכלכליות המגולמות בכרטיס השחקן, והן בין השחקן לקבוצה המעוניינת לקלוט אותו, בנוגע לשכרו ולתנאים נלווים. (ע"מ 1200/07).
