בית המשפט המחוזי השית 18 שנות מאסר בפועל על גבר שרצח את אמו. נקבע כי , אין מחלוקת כי מדובר בגבר שאהב את אמו מאוד ודאג לה, ועם כל מורכבות הדבר, בעת שקילת הנזקים שנגרמו לו מביצוע העבירה ומהרשעתו יש להביא בחשבון, גם אם במידה מועטה, את צערו על אובדן אמו אותה הרג במו ידיו.
עסקינן בגזר דינו של גבר כבן 39 שהורשע ברצח אמו. ע"פ עובדות כתב האישום בשנת 2017 הגיע הנאשם לדירת אמו בסמוך, כדי לחגוג איתה את חג "נוביגוד הישן". הנאשם ואמו חגגו ביחד, אכלו וגם שתו אלכוהול. הנאשם יצא מדירת אמו בסמוך לשעה 15:20, כשהוא שתוי. בסמוך לשעה 16:24 חזר הנאשם להוסטל בו היא גרה, ומאותה עת, נכנס ויצא את ההוסטל מספר פעמים עד לעזיבתו את ההוסטל בסמוך לשעה 17:22. סמוך לחצות הלכה המנוחה לדירתו של הנאשם. הנאשם והמנוחה היו בדירת הנאשם לבדם. בשעה שאינה ידועה, בין שעת חצות ולפני השעה 03:00, ומסיבה שאינה ידועה, תקף הנאשם את אמו והכה אותה מכות רבות מאד בחלקי גופה השונים ובין היתר, בראשה, בבית החזה, בבטנה, בישבנה, בידיה וברגליה, כשהוא משתמש לצורך הכאתה בין השאר גם בחפץ או בחפצים שונים. הנאשם הכה את אמו, כשהוא מודע לכך שהוא מכה את אמו, מכות שיש בהן כדי לגרום למותה, וכשהוא מודע לכך כי קיימת אפשרות כי מכות אלו עלולות לגרום למותה של המנוחה, תוך שוויון נפש לגבי האפשרות שהמכות אכן יגרמו למותה של המנוחה. מותה של המנוחה נגרם כתוצאה ממכות אלה, וכן נגרמו לה חבלות חמורות, פצעים ושטפי דם, שבחלקם, קרוב לוודאי החישו את המוות.
המדינה בטיעוניה לעונש, טענה כי הנאשם רצח את אמו במכות, מסיבה שאינה ידועה. לדבריה, המנוחה הגיעה ברגל אל הנאשם בשעת לילה לאחר התרחשות כלשהי באותו היום, ובשלב כלשהו מסיבה שאינה ידועה, החל הנאשם להכותה, מכות רצח שהובילו למותה. ב"כ המדינה טענה כי הנאשם היכה את המנוחה באופן אכזרי וממושך באמצעות הידיים וגם באמצעות חפצים. המדינה הוסיפה וטענה כי יש להביא בחשבון לעניין העונש את העובדה שהנאשם לקח את חייה של אימו, האישה שהביאה לו חיים, כנסיבה לחומרה. לדבריה, הנאשם לא הביע חרטה, הנאשם בעל עבר פלילי, אינו צעיר וללא ילדים, על כן יש למצות עמו את הדין ולא להקל בעונשו.
הסנגורית טענה מצדה כי קיימת האפשרות שהיותו של הנאשם חולה מאוד עם חום של ממש, בשילוב הכדורים שנטל ומצב העייפות בשעות הלילה, היו הגורמים למצבו הרגשי וייתכן שאף השפיעו במידה מסוימת על שיקול דעתו. עוד הפנתה לאמור בהכרעת הדין כי ייתכן ומצבו זה של הנאשם, הפך אותו לאדם עצבני יותר, שקול פחות, ובמידה מסוימת בעל הגנות פנימיות מוחלשות, ומצבו זה בתוספת האלכוהול שנטל וייתכן אף בתוספת משפיע רגשי נוסף שאינו ידוע, הביא את הנאשם למצב הרגשי בו היה נתון עת פגע באימו. הסנגורית הוסיפה וטענה כי לכך יש להוסיף את העובדה, העולה מתוך הראיות בתיק, שלפיה המנוחה, שככל הנראה הייתה כעוסה, הגיעה לביתו של הנאשם באופן מפתיע בשעת לילה מאוחרת, בגשם זלעפות ובחושך, כשהיא שיכורה, כך לפי כמות האלכוהול שנמצאה בגופה, בלי ארנק וטלפון וזאת לאחר שהשאירה את האור בביתה דולק ומבלי שסגרה את הדלת. לטענת הסנגורית יש להסיק מהאמור, כי בין השנים הייתה כנראה סיטואציה "טעונה" ביותר, עת נפגשו בבית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כב' השופט א' חזק פסק כי עבירות ההמתה הן מן החמורות שבספר החוקים ואלמלא נכנס לתוקף התיקון לחוק העונשין, היה נגזר על הנאשם עונש מאסר עולם כעונש חובה, בהתאם לעבירה בה הורשע. הנאשם הורשע ברצח לפי סעיף 300(א) לחוק, אשר בגינו מוטל עונש מאסר עולם כעונש מרבי. סעיף 300(א) הינו תולדה של תיקון החוק במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה ותחתיו מצויים מקרים אשר בחלקם נמנו בטרם התיקון על מקרי "הריגה" לפי סעיף 298 לחוק הקודם. התיקון לחוק מפרט מדרג מחודש של עבירות המתה כאשר בצד סעיף 300(א) לחוק, נוספו בסימן י' לחוק, סעיף רצח בנסיבות מחמירות, סעיף המתה בקלות דעת וסעיף המתה באחריות מופחתת. המחשבה הפלילית המיוחסת לעבירות הבאות בגדר סעיף 300(א) הינה אדישות או כוונה. יסוד נפשי של אדישות אפיין במקרים רבים עבירות המתה שחסו תחת סעיף 298 לחוק הקודם אשר בגינו הוטל עונש מרבי של 20 שנות מאסר. במקרים רבים, עבירת הריגה נתפסה כמקרה "קל יותר" של מעשי רצח. בהמשך לאמור נקבע כי יש לזכור, שמדובר בעבירה שבוצעה בטרם כניסתו של התיקון לחוק לתוקף, והתיקון חל בענייננו בהתאם לסעיף 5(א) לחוק העונשין, ובעבירה שבוצעה תוך קרבה מסוימת לסייג הקובע עונש של 20 שנות מאסר.
בנוסף נפסק כי בענייננו אכן מדובר באירוע של בן שגרם במכות קשות למות אמו ועובדה זו לבדה תעיד על אכזריות. במעשיו עבר הנאשם על שני איסורים בסיסיים שנקבעו כבר בלוחות הברית. כן יש ראיות לכך, שלכל הפחות תוך מאבק מוגבל הכה הנאשם בגופה של אמו במכות לא מועטות בחלקי גופה השונים וגרם לה לחבלות קשות וקטלניות במספר אזורים בגוף, כאשר חלק מהחבלות נגרמו תוך שימוש בחפצים קשים. אין לדעת כמה זמן היכה הנאשם במנוחה, יתכן שמדובר באלימות שארכה זמן קצר יחסית ויתכן שהאלימות ארכה זמן ארוך. יחד עם זאת, כפי שצוין בהכרעת הדין, יש להביא בחשבון גם את העובדות שצוינו בחוות הדעת הפתולוגית לפיהן ייתכן וחלק מהחבלות נגרמו למנוחה תוך כדי נפילה ובנוסף חלק מצלעותיה נשברו במהלך ההחייאה. עוד יש להביא בחשבון את העובדה כי רק לגבי חלק מהחבלות שנגרמו ניתן לומר כי נגרמו כתוצאה משימוש בחפצים קשים.
זאת עוד נקבע כי בעת בחינת התנהגותו החיובית של הנאשם טרם מעצרו, (סעיף 40יא(7) לחוק), יש לתת משקל לכך שהנאשם דאג לצרכיה של אמו, מידי יום והרבה לבקרה ולשוחח עמה. בנוסף, עלה מדבריהן של אחייניתו ואחותו כי הנאשם הוא זה אשר תמך באמו, נטל על עצמו את הטיפול בה, היה מבשל עבורה וזאת לאחר שעלתה לארץ והתגוררה לבדה בהוסטל שהיה בסמוך למקום מגוריו. הנאשם היה זה שדאג למנוחה למגורים בהוסטל האמור. טרם זכה להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם, ומבחינת פגיעת העונש בנאשם נראה כי יש להביא בחשבון במידה מסוימת את דברי אחייניתו שבעת גזירת עונשו של הנאשם יש לזכור גם את העובדה שמדובר בנאשם בן 39 שטרם זכה להקים משפחה. כעולה מעדויות אחותו ואחייניתו של הנאשם, וכן מדבריו של הנאשם בעצמו, אין מחלוקת כי מדובר בנאשם שאהב את אמו מאוד ודאג לה, ועם כל מורכבות הדבר, בעת שקילת הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו יש להביא בחשבון, גם אם במידה מועטה, את צערו של הנאשם על אובדן אמו אותה הרג במו ידיו.
לסיכום, לאור האמור לעיל על הנאשם נגזר עונש הכולל 18 שנות מאסר בפועל; שנה מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע ושנתיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא שלא יעבור העבירה שבה הורשע.
המדינה יוצגה ע"י עוה"ד רותם יוחנני - פמ"ד פלילי; הנאשם יוצג ע"י עוה"ד ניצה דיקובסקי
