שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הקלה בעונשו של עו"ד שגנב כספים מלקוחה ושכנע אותה לחתום על הצהרה כוזבת

חדשות

הקלה בעונשו של עו"ד שגנב כספים מלקוחה ושכנע אותה לחתום על הצהרה כוזבת
הקלה בעונשו של עו"ד שגנב כספים מלקוחה ושכנע אותה לחתום על הצהרה כוזבת
03/12/2018, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש המחוזי הקל בעונשו של עו"ד שגנב כספי פיצויים שיועדו ללקוחה ולאחר מכן שכנע אותה לחתום על הצהרה כוזבת לפיה קיבלה ממנו את הכסף על מנת להשיג הקלה בעונשו. נקבע, כי מעשיו חמורים אולם נוכח חלוף הזמן עד הגשת כתב האישום עליו לרצות 4 וחצי חודשי עבודות שירות במקום 6

המערער, עו"ד במקצועו, הורשע בבית משפט השלום בעבירות של גניבה בידי מורשה, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. על פי האישום הראשון שיוחס לו, בשנת 2005 פנתה לקוחה לעוה"ד על מנת שיטפל בתביעה כספית כנגד חברת ביטוח בגין תאונת דרכים שעבר בנה הקטין. במהלך הטיפול בנושא, הגיע עוה"ד לפשרה לפיה החברה תשלם לקטין סכום של 3,500 שקל כנגד סילוק כל תביעותיו נגדה. עם זאת, עוה"ד לא הביא את הדבר לידיעת הלקוחה ובעלה ולא קיבל את הסכמתם להגיע לפשרה עם חברת הביטוח.

בהמשך העבירה נציגת חברת הביטוח לעוה"ד שטר ויתור על מנת שיחתים עליו את הוריו של הקטין, כתנאי לקבלת כספי הפיצוי מחברת הביטוח. בשלב זה, זויפו חתימותיהם של הלקוחה ובעלה על שטר הוויתור, ללא הסכמתם ורשותם, ועוה"ד העביר את השטר המזויף לנציגת חברת הביטוח. בעקבות האמור, קיבל עוה"ד מחברת הביטוח שיק ע"ס 3,500 שקל בגין כספי הפיצויים עבור הקטין, אך הפקיד אותו בחשבון הבנק שלו מבלי לדווח על כך ללקוחה או בעלה ומבלי שהעביר להם את הכסף.

באישום השני נטען שעל רקע המתואר באישום הראשון, ולאחר שהתברר ללקוחה ובעלה שעוה"ד נטל את כספי הפיצויים ולא העבירם אליהם, הגישו השניים תלונה בלשכת עורכי הדין נגדו בגין גניבת הכספים. על סמך התלונה הוגשה נגד עוה"ד קובלנה משמעתית. סמוך לתחילת הדיון בקובלנה בבית הדין המשמעתי, מחוץ לאולם הדיונים, פנה עוה"ד אל באת כוחה של הלקוחה והפציר בה שתעיד בבית הדין עדות שקר כיוון שיש לו ילדים קטנים והוא מבקש שהיא לא תהרוס את חייו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לאחר סיום שמיעת הראיות בקובלנה, הרשיע בית הדין המשמעתי את עוה"ד בעבירה של שליחת יד בכספי לקוח ובעבירות נוספות, וגזר עליו לשלם ללקוחה סכום של 5,000 שקל. בנוסף, הושעה עוה"ד מעיסוק במקצוע לתקופה של שלוש שנים. בעקבות האמור, פנה עוה"ד אל הלקוחה ובאת כוחה וביקש להיפגש עמן כדי לשלם את הכסף. במהלך הפגישה הפציר עוה"ד בלקוחה לחתום על הצהרה כוזבת לפיה היא קיבלה ממנו את כספי הפיצויים וכי היא מבקשת לבטל את תלונתה נגדו בלשכת עורכי הדין. לאחר שכנועים ותחנונים רבים, חתמה הלקוחה על ההצהרה הכוזבת ועוה"ד מסר לה את הכסף. על סמך הצהרתה הכוזבת של הלקוחה, הגיש עוה"ד לבית הדין המשמעתי בקשה לביטול הרשעתו וכן הגיש ערעור על הרשעתו לבית הדין המשמעתי הארצי, אלא שהן הבקשה והן הערעור נדחו.

בעקבות הרשעתו בתיק הפלילי, נידון עוה"ד לעונש של 6 חודשי עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 שקל. על כך הגיש עוה"ד ערעור לבית המשפט המחוזי. השופטים יגאל גריל, ברכה בר זיו ואספרנצה אלון קבעו כי יש לקצר במידה מסוימת את תקופת עבודות השירות שנגזרה על עוה"ד. נקבע, כי אכן זו הרשעתו הראשונה של המערער בפלילים, והוא גם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והביע חרטה. עם זאת, דווקא בשים לב לכך שהעבירות בוצעו על ידי המערער במסגרת תפקידו כעורך דין, סברו השופטים כי יש להתייחס בחומרה לביצוע עבירות אלה וכי לא בכדי קבע בית משפט השלום כי "מעשיו של הנאשם פגעו באופן משמעותי בנאמנות אותה הוא חב למרשיו. הנאשם ניצל לרעה את מעמדו כעו"ד, שלח ידו בכספיו של לקוח, וכאילו לא די בכך, שיבש הליכי משפט בכך שביקש וקיבל הצהרה כוזבת והגישה לבית הדין המשמעתי, על-מנת להציל את עורו".

מלבד זאת ציינו השופטים כי המעשה שביצע המערער היה מתוכנן ומאורגן על מנת שיוכל לעשות שימוש בשטר הוויתור המזויף כדי לקבל כספים. בנוסף, שכנע המערער את לקוחתו לחתום על הצהרה כוזבת, אותה הגיש לבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין בניסיון להשיג הקלה בעונשו. מכאן, שהמערער היה המתכנן של המהלכים והוא הוציאם מן הכוח אל הפועל. "החומרה מדברת בעד עצמה", כתבו השופטים והוסיפו כי אם לא די בכך, עיון בגיליון ההרשעות המשמעתיות של המערער על ידי בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מעלה כי הורשע בגין אירועים נוספים כשתקופת השעייתו מסתכמת בעשרים שנה.

עוד נקבע כי אין כל בסיס לטענת המערער בדבר אכיפה בררנית עקב כך שלא ננקטו הליכים נגד עורכת הדין של הלקוחה, שהחתימה אותה על ההצהרה הכוזבת. לדעת השופטים, ההליכים הפליליים ננקטו כנגד המערער בגין שימוש במסמכים מזויפים באמצעותם שלשל את כספי הפיצויים שהתקבלו מחברת הביטוח לכיסו במקום להעבירם ללקוחתו ובעלה, ומבלי לדווח להם. בהמשך, שכנע המערער בתחנונים את הלקוחה לחתום על הצהרה כוזבת כאילו קיבלה ממנו את כספי הפיצויים עוד בשנת 2006 והגיש זאת לבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. מעשיו אלה של המערער, בהם הודה, אינם מיוחסים לעורכת הדין של הלקוחה, ולפיכך אין המדובר בדין שונה למעשים זהים והטענה בדבר אכיפה בררנית אינה רלוונטית כלל.

נוכח האמור, סברו השופטים כי גזר דינו של בית משפט השלום היה מבוסס היטב, מנומק כדבעי, ועונה על עקרון ההלימה שהוא עקרון מנחה בענישה. עם זאת, הוחלט ללכת כברת דרך מסוימת לקראת המערער, וזאת נוכח חלוף הזמן המשמעותי ממועד ביצוע העבירות מושא האישום הראשון ועד להגשת כתב האישום, העומד עד 11 שנה. אשר על כן, נקבע כי המערער ירצה 4 וחצי חודשי עבודות שירות, חלף התקופה של 6 חודשים שקבע בית משפט השלום בגזר דינו.

עפ"ג 10021-09-18

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150