חדשות

תחום המטבעות הדיגיטליים הולך וצובר תאוצה והשאלות שהוא מציב הן רבות ומגוונות הן בעולם המשפט והן בכלל. עו"ד אדוה יגואר-גל, מעורכי הדין הבודדים שעוסקים בתחום בישראל: "אחד האתגרים הוא מיעוט ההבנה בתחום והמסקנות האוטומטיות הנגזרות מהעיתונות לפיהן מי שעוסק בו בהגדרה חייב להיות פושע, מעלים מס או מלבין הון"

תחום המטבעות הדיגיטליים הוא אחד התחומים החדשניים בעולם והמערכות הבנקאיות והמדיניות לא תמיד יודעות כיצד להתמודד עמו. מטבע דיגיטלי (או "מבוזר"), הוא למעשה אמצעי תשלום שנוצר באמצעים טכנולוגיים, ושערכו לא נקבע לפי סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת משתמשים. הדוגמא המוכרת ביותר למטבע כזה היא ה"ביטקוין", שעלה לכותרות בשנה האחרונה לאחר שערכו הרקיע שחקים, אולם מלבדו קיימים מטבעות נוספים כגון אתריום וריפל.

אין ספק כי גם מבחינת משפטית מדובר בתחום שנמצא עדיין במגמת התפתחות ומציב אתגרים מגוונים. רק בתחילת השנה, קיבל בית המשפט העליון את בקשתה של חברת "ביטס אוף גולד", אחת החברות המובילות בארץ במסחר ב"ביטקוין", לאסור על בנק לאומי למנוע ממנה פעילות בחשבון הבנק שלה הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים. זאת, עד להכרעה בערעור שהגישה על פסיקת המחוזי בנושא, שקבעה כי בהתחשב בכך שבנק ישראל, המפקח על הבנקים והרשויות ה"נושקות" לסוגיה (רשות המסים, רשות ני"ע והרשות לאיסור הלבנת הון) מתקשים להגיע להכרעה בסוגיה העקרונית – אזי כל החלטה של הבנק לכאן או לכאן תהיה מצויה במתחם הסבירות.

לדברי עו"ד אדוה יגואר-גל, אחת מעורכי הדין הבודדים העוסקים בתחום בישראל ובעלת משרד עצמאי, תחום המטבעות המבוזרים הוא קריטי ביחס לעולם הכלכלה, לבנקים ולמדינות כפי שתחום האינטרנט הוא קריטי לעולם התקשורת. עו"ד יגואר-גל הסכימה לשתף אותנו בהשקפה שלה לגבי התחום, בקשיים הייחודיים שהוא מציב לעוסקים בו, בצפי שלה לגבי העתיד ואיזה טיפים יש לה לתת לעורכי הדין שרוצים להתמקצע בנושא.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"התחום הזה משנה את העולם כפי שידענו אותו עד כה", היא אומרת. "השאלות הכלליות שעולות נוגעות לשליטה מרכזית בכח הפיננסי בעולם, למול שליטה מבוזרת אצל כל משתתפי הכלכלה – האנשים והמשתמשים. שאלות נוספות מתייחסות לכוחו של מטבע, לכוחו של בנק מרכזי להחליט לגבי כוח המטבע, ובאופן נרחב יותר, נוגע לכח הכלכלי של מדינה באמצעות שליטתה במטבע שלה. במטבע שלא נשלט על ידי אף גורם, חברה, בנק או מדינה, אין אף אחד שמחזיק בידיו את הכוח. כלומר, הכוח הכלכלי עובר להמונים אשר משתתפים בו. זה מהווה שילוב נרחב ומוסכם של סוציאליזם עם קפיטליזם".

בכל הנוגע לתחומי המשפט המתקשרים לתחום, מדובר לדברי עו"ד יגואר-גל בתחומים נרחבים מאד: "התחומים נעים החל ממשפט בינלאומי – כמו לאיזו מדינה יש סמכות שיפוט; המשך בדיני ניירות ערך ומטבע – כמו האם המטבע הוא הילך כספי, נייר ערך, ומה הזכויות הקיימות למחזיקים בו, המשך בדיני מיסוי – איזו מדינה זכאית למסות, והאם בכלל ניתן למסות רווחים לגביו; דיני אינטרנט והגנת הצרכן כלפי המשתמשים, המפתחים ונותני השירות בתחום זה; דיני החוזים בכללם ותחולתם בתחום; דיני הנאמנות באשר לעסקאות מטבע גדולות; דיני היבוא ויצוא באשר להעברת נכסים בין מדינות; ודיני הבנקאות באשר למעברי כספים בין העולם הישן וה"כסף הישן" המכונה "כסף פיאט" לבין ה"כסף החדש" המכונה כסף מוצפן, 'קריפטו'".

גם הידע הנדרש כדי לעסוק בתחום כולל לדברי עו"ד יגואר-גל ידע טכנולוגי, מתמטי, ידע מתחום התכנות; ידע בתחומי האינטרנט; ידע בדיני הייטק ובהנפקות ניירות ערך, וידע פיננסי ובנקאי. בנוסף, נדרשים לדבריה גם ידע ויצירתיות רבים בתחומי המיסוי.

איך הגעת לעסוק דווקא בתחום הזה? איזה עניין את מוצאת בו?

"למרות שקיבלתי את רישיון עריכת הדין שלי בשנת 1997, במשך השנים עסקתי בייעוץ אסטרטגי לסטארטאפים במסגרת אחת מהחברות הגדולות בעולם, שם נחשפתי ליישום ידע חשבונאי ועסקי בתחום ההייטק. הוכשרתי כרו"ח גם בארה"ב וגם בישראל ושימשתי בדרגה בכירה באחת מפירמות רואי החשבון הגדולות בעולם בתחומי גיוס הון לחברות הייטק, שם צברתי ידע נוסף בדיני ניירות ערך, גיוסי הון סיכון וניהול חברות טכנולוגיה. לאחר מכן המעבר לקרן הון הסיכון הגדולה בעולם – Intel Capital כבר היה טבעי, והעמיק בי המון ידע טכנולוגי משולב פיננסי. הובלתי חברות הייטק לגיוסי הון, הנפקות, מיזוגים ורכישות, וצברתי ידע רחב נוסף בדיני ניירות ערך – אמריקאיים וישראליים.

לאחר השקעות בחברות רבות, עברתי לשמש כסמנכ"ל מיזוגים ורכישות בחברת PowerDsine שנסחרה בשווי 200 מיליון דולר בנסד"ק, ושם נתקלתי באתגרים רבים באשר למימון ובנקאות במטבעות שונים, ופיתחתי ידע טכנולוגי נרחב. שם גם חוויתי את האקזיט הראשון מתוך שלושה שלי, ומכרתי את החברה לאחר היותה ציבורית, לתאגיד ענק אמריקאי. לאחר האקזיט הראשון שימשתי כסמנכ"ל כספים, תפעול ומשפטים בסטארט-אפ נוסף אותו הנפקתי בארה"ב ע"י רכישת שלד בורסאי. זה היה האקזיט השני שלי, כשניסיוני שם הציף ביתר שאת את אתגרי המיסוי, המימון והבנקאות - בהשקעות במטבעות שונים מאשר מטבע ההוצאות של החברה, והוסיף לי ידע בדיני ניירות ערך בינלאומיים. את האקזיט השלישי שלי עשיתי כסמנכ"ל כספים, תפעול ומשפטים בחברת Schema שנמכרה לתאגיד ענק אסייתי, ושוב נתקלתי בסוגיות בדיני ניירות ערך, מימון בנקאי רב-מטבעי, תוך העמקה נוספת של הידע הטכנולוגי שלי.

הניסיון הזה הוביל אותי באופן מאד טבעי ללוות יזמים וחברות בתחום הבלוקצ'יין – בו ישנו יתרון גדול לבעלי ידע כמוני, בניירות ערך, במיסוי, במימון והשקעות הון סיכון, ובדיני הייטק. כיום אני מובילה את התיקים החדשניים והראשונים בתחום המשפט, בבית המשפט המחוזי בתחום הבלוקצ'יין; מרצה בלשכת עוה"ד ובכל ארגון כגון רואי חשבון, בנקאים, יועצי השקעות, אנשי ביטוח ואחרים, וכן בחברות הייטק – על הממשק שבין הטכנולוגיה המסעירה לבין עולם המשפט החדש והמתהווה בתחום. בנוסף, אני מתנדבת להרצות לתלמידי בתי ספר חכמים על התחום ומעודדת אותם שלא להישאר מאחור. עבורי, ללוות חברות ויזמים בתחום, זה כמו ללוות את ערש לידתו של משפט חדש למול כלכלה חדשה בעולם החדש, השיתופי והקפיטליסטי המרהיב הזה".

מה האתגרים והקשיים בעיסוק בתחום שהוא לא נפוץ וגם לא מאד מפותח במשפט הישראלי? האם לא העדפת לעסוק בתחום נפוץ יותר?

"האתגרים בתחום זה כוללים את הצורך בידע מתמטי, תכנותי, חשבונאי וכלכלי נרחב. התחום חם ומתחדש בכל יומיים ולכן יש להיות כל הזמן "על המשמר" ולהתעדכן בקצב שיא. העובדה שהתחום איננו נפוץ, מסייעת לי בתחרות למול מותגי משרדי הענק המשפטיים, כיוון שזה תחום נישתי שדורש ידע ספציפי, ואותו יש לי להעניק. לכן, בכלל לא העדפתי לעסוק בתחום נפוץ יותר, מאחר שככל שהתחום יהיה נפוץ תהיה בו יותר תחרות ולכן יותר לחץ תעריפי שכר טרחה כלפי מטה. ככל שהתחום יותר נישתי, ייחודי וקשה  - הרבה יותר קל להתחרות בו על איכות ולא על מחיר. עדיין, כל תחום דיני ההייטק הקיים מזה שנים במשרדי, הוא תחום נפוץ ותחרותי יותר, ובהחלט מניב הכנסות.

אתגר נוסף הוא מיעוט ההבנה בתחום, והמסקנות האוטומטיות הנגזרות מהעיתונות, לפיהן מי שעוסק בתחום בהגדרה חייב להיות פושע, מעלים מס או מלבין הון. המענה שלי הוא שכמו למול כל לקוח אחר, אני מדווחת על כל אגורה ואגורה של שכר טרחה לרשויות המס, באופן המחמיר ביותר האפשרי. מאחר שאני עורכת הדין אולי היחידה בארץ עד כה, שמציעה תשלום שכר טרחה בביטקוין, הרי שתנודתיות השערים בו מאתגרת את תשלומי המע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי שלי. ועדיין, גם אם אפסיד קצת בשל תנודות שערי המטבע, הרי שהאפשרות הזו היא תרומתי הקטנה לפיתוח הכלכלה הריאלית של מתן שירותים ונכסים בתמורה למטבעות מוצפנים".

במה כרוך הטיפול בתיק בתחום כזה?

"הטיפול בתיקים למול בתי המשפט דורש המון סבלנות להסביר לשופטים שלאו דווקא מגיעים מתחום הטכנולוגיה, את המהות המשפטית ואת הרעיונות החדשניים בתחום. הקושי המשמעותי הנוסף הוא שקשה מאד להתבסס על תקדימים, מאחר שעדיין אין כאלה. כך ששופטים נדרשים ליצירתיות משפטית חדשה, יש-מאין, והדבר יכול להיות לא קל עבורם".

האם יצא לך לטפל במסגרת זו בתיקים מעניינים במיוחד?

"כן, בהחלט. תיק מרתק אחד הוא של אדם פרטי, שכיר, שהשתמש בחסכונותיו שהגיעו לאחר תשלומי מסים מלאים כחוק, וקנה הרבה ביטקוין. דובר על שנת 2013, אז מחירו של המטבע עמד על רק 60 שקלים. כיום, כמובן, שווים הביטקוינים הרבים שהוא רכש מיליוני שקלים ועל הרווח ממימושם הוא ביקש לשלם מס. רשות המסים מוכנה לקבל תשלומי מס אך ורק מחשבון בנק ישראלי, אך הבנק מסרב לקבל את הכספים רק בגלל שמקורם ב"רווחי קריפטו". הבנק מצדיק עמדתו ב"מדיניות בנקאית" עלומה וסודית, לפיה לא יקבל כספים, אפילו מדווחים למס, שמקורם ב"רווחי קריפטו", מתוך חשש למעורבות בהלבנת הון. התובע, שכיר חמוד וחנון, מעולם לא ידע בכלל מה זה "הלבנת הון", והוא עשוי להיות בהפרה של תשלומי המס שלו, רק בגלל הבנק. התביעה כנגד הבנק נתקלת במלחמה משפטית אדירה, מאחר שכמוה, מחכות תביעות רבות מאד בקנה".

איך את צופה את ההתפתחות של התחום בשנים הקרובות?

"אני מצפה שכל עולם המשפט ישתנה וייאלץ להתאים את עצמו לכלכלה השיתופית החדשה, למטבעות ולניירות הערך החדשים. התחום מייצר חוזים חכמים חדשים, ניירות ערך מסוגים חדשים, עקרונות מיסוי חדשים, חבויות יבוא ויצוא חדשות, חובות בנקאיות חדשות – והוא ישנה את עולם המשפט בכללותו".

מה הטיפ שלך לעורכי דין שרוצים לעסוק בתחום הזה?

"הטיפ שלי הוא טריוויאלי כמו לכל תחום חדש: ללכת ללמוד את התחום - או בתוך חברות הבלוקצ'יין הרבות שקמות בישראל, או אצל עו"ד שעוסקים בתחום – ככל שאלה יסכימו לחלוק את הידע הייחודי שלהם. טיפ חשוב מכך הוא לשים לב שפוליסות ביטוח האחריות המקצועית שלנו טרם נדרשו לתחום זה, ועל כן הייתי חוששת מאד לתת שירות בתחום ללא שיתוף פעולה, העברה או שיתוף עם עו"ד מיומן/נת בתחום. הנזקים הכספיים בשל רשלנות מקצועית מגיעים לעשרות עד מאות מיליוני דולרים, ואילו הביטוח שלנו עודנו מאחור בתחום זה. העולם משתנה לנו, אסור לאף אחד מאתנו להישאר מאחור. מי שלא ישכיל לפתח את התחום הזה, בעוד מעט מאד שנים יישמע כמו אלה ש"לא יודעים לפתוח את האינטרנט" או שאין להם עדיין כתובת אימייל. שתפו פעולה, מי שעוסקים בתחום, במיוחד שאינם ממשרדי הענק, הם לרוב מקסימים".