חדשות

נציבות תלונות הציבור על שופטים פרסמה דו"ח מקיף המתייחס ל-15 שנות פעילותה הראשונות. בין היתר סבור הנציב אליעזר ריבלין כי יש מקום לבחון האם ישנו קשר בין מספר התלונות המוצדקות על שופטים ותוכנן, לבין הציון שקיבלו השופטים בקורס המועמדים לשיפוט, תוך שיתוף פעולה מצד הנהלת בתי המשפט

נציבות תלונות הציבור על שופטים פרסמה היום (א') דו"ח הערכה מקיף המתייחס לפעולתה ב-15 שנותיה הראשונות (2004-2016). הדו"ח, שערכה ד"ר אתי ליברמן – מומחית לשיטות מחקר והערכה, נועד לתת מבט רוחבי על המגמות המשתקפות בתלונות ובהחלטות הניתנות בהן. לדברי נציב התלונות, השופט בדימ' אליעזר ריבלין, "הטיפול בתלונות הפרטניות מצביע לעיתים על כשלים מערכתיים החורגים מתחום אחריותם של שופטים יחידים ומידע על כך מועבר בזמן אמת לרשות השופטת ולשרת המשפטים". אולם, "הצורך בהסקת מסקנות מושכלות מן התלונות ובירורן מחייב, לדעתי, חיתוך מקצועי של התלונות שנתקבלו לאורך שנים ושל ההחלטות שניתנו בהן".

בשנים האחרונות הוקמה בנציבות יחידת הערכה, מעקב ובקרה שתפקידה לבחון את המגמות המאפיינות את התנהגות השופטים כעולה מבירור התלונות, ואת הזיקה שבין התלונות לבין מדדים אחרים כגון התפלגות התלונות בין הערכאות השונות, בין ערי השדה לבין ערי המטרופולין, על פי הוותק בתפקיד השיפוטי ועוד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בין ממצאי הדו"ח העיקריים:

* ב-15 שנותיה הראשונות הוגשו לנציבות למעלה מ- 10,000 תלונות, מתוכן למעלה מאלף נמצאו מוצדקות.

* בבסיס התלונות שנמצאו מוצדקות, רווח למדי הנושא של התמשכות הליכים ועיכוב במתן פסקי דין או החלטות.

* אחוז גבוה יחסית של התלונות שהוגשו במהלך השנים שנבדקו, מתייחסות לשופטים בבתי משפט השלום, בבתי משפט מחוזיים, בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי משפט לתביעות קטנות.

* במהלך השנים נרשמה מגמת ירידה בשיעור התלונות המוצדקות בכלל, ובשיעור התלונות המוצדקות על התמשכות ההליכים ועיכוב בפסקי דין, בפרט.

* מנגד, בכל הנוגע לשופטים שנגדם הוגשו למעלה מ-5 תלונות, נרשמה דווקא מגמת עלייה בשיעור התלונות המוצדקות.

* מספר התלונות הממוצע שהוגשו נגד שופטים עמיתים, במהלך שנתיים לאחר מועד מינויים, גבוה יותר מאשר בשנתיים לפני פרישתם וגבוה מהתלונות נגד שופטים מכהנים באותה תקופה.

ההמלצות העיקריות בדו"ח:

* תופעת ריבוי התלונות על שופטים עמיתים לאחר מינויים היא תופעה חמורה אשר חשוב לפעול לצמצום היקפה. על מנת לתרום להשגתו של יעד זה מומלץ לשקול תכנון השתלמויות ייעודיות לאוכלוסייה ייחודית זו ע"י המכון להשתלמות שופטים. במסגרת השתלמויות מסוג זה מוצע כי יידונו האתגרים היום-יומיים עימם נדרשים שופטים אלה להתמודד. השתלמות מסוג זה עשויה לתרום להטמעתן של נורמות ראויות ולפיתוח מודעותם של השופטים העמיתים לכך שאיכות תפקודם נמדדת בהתבסס על מגוון רחב של קריטריונים ולא רק בהתבסס על מספר התיקים שהצליחו לסגור.

* נוכח העלייה במספר התלונות המוצדקות הנוגעות להתנהגות בלתי ראויה של שופטים, מוצע לקיים ימי עיון לשופטים אשר במהלכם יוצגו ויידונו סוגיות אתיות מרכזיות בהחלטות הנציב. במסגרת ימי עיון מסוג זה חשוב להקדיש תשומת לב מיוחדת לסוגיות המתייחסות להתבטאויות בלתי ראויות באולם הדיונים, לשימוש במילים או בביטויים פוגעניים והרמת קול שלא לצורך, להפעלת לחץ מופרז לפשרה ולהתבטאות בלתי ראויה בפסק דין או בהחלטה.

* מהדו"ח עולה שכ-9% מהתלונות על שופטים נגדם הוגשו למעלה מ-5 תלונות, נמצאו מוצדקות. "ניתן להניח שהתלונות אשר נמצאו מוצדקות עשויות לשמש משוב על איכותו של תהליך מיון המועמדים לשפיטה", נכתב. "לפיכך, מוצע לבחון אם קיים קשר בין ההערכה שניתנה בוועדת המיון של המועמדים לשפיטה, לבין מספר התלונות שהתקבלו על השופטים לאחר שמונו. חשוב לאפיין את נושאי התלונות שהוגשו לנציבות ואת התפלגות ההחלטות בתלונות אלה – ככל שהתלונות מתייחסות לאותם מועמדים שהתמנו לשפיטה. בחינת הזיקה בין התלונות המוגשות על שופטים, לבין ההערכה שקיבלו בקורס המיון עשויה לתרום לשיפורו של תהליך מיון המועמדים לשפיטה. ייעול תהליך זה עשוי להביא לשיפור איכות השירות של בתי המשפט לציבור המתדיינים, שהיא מטרת העל של הקמת הנציבות".

בהקשר אחרון זה, כותב הנציב ריבלין כי "קיימת תועלת של ממש בבחינת הקשר שבין ההיזון החוזר המשתקף בתלונות המוצדקות אודות התנהגותם של השופטים, לבין ציוני ההערכה שקיבלו השופטים בקורסים בהם השתתפו בהיותם מועמדים לשיפוט, בהשוואה גם לאלה שמונו בלא שהשתתפו בקורסי הערכה או לאחר שנכשלו בהם. בחינה כזו מצריכה שיתוף פעולה מצד הנהלת בתי המשפט".