בית משפט השלום בת"א גזר את דינו של שוטר שהפיץ לחבריו בוואטסאפ סרטון של עצורה טרנסג'נדרית חשופת חזה אותה צילם בתחנת המשטרה. השופט: "צרוף עדויות השוטרים הרבים שהעידו בבית המשפט מבסס מצב עגום של התעלמות וחוסר הפנמה מצד אנשי אכיפת החוק, לגבי איסורים פליליים ברורים"
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת הטרדה מינית והתנכלות וכן בעבירת פגיעה בפרטיות. בהתאם לעובדות כתב האישום, במועד האירוע שירת הנאשם כשוטר תנועה בסיירת האופנועים הארצית. באחד הימים, נעצרה המתלוננת ע"י שוטרים בעת שנהגה ברכבה בתל אביב בחשד לביצוע עבירת תנועה ובעקבות דין ודברים שהתפתח במקום הובלה לתחנת המשטרה. מדובר במתלוננת בת מיעוטים, אשר נולדה כגבר ועברה ניתוח לשינוי מין בלא ידיעת בני משפחתה, למעט אמה ואחיה הצעיר.
בעת שהותה בתחנה, צילם אותה הנאשם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שברשותו, כאשר בצילום נראה מחשוף שמלתה וחלק מחזה החשוף. בהמשך, הפיץ הנאשם את הסרטון בוואטסאפ לכלל שוטרי הצוות שלו, המונה כעשרה שוטרים, ובעקבות כך המשיך הסרטון להתגלגל והופץ ברשת.
בעקבות הפרסום ברבים נחשפו לסרטון בני משפחתה של המתלוננת ותושבי עיר מגוריהם, ובאופן זה התגלה להם לראשונה כי ביצעה ניתוח לשינוי מין. כתוצאה מכך, החלו איומים על חייה של המתלוננת, חלק מבני משפחתה וחבריה התרחקו ממנה והיא שקעה בדיכאון ומצבה הנפשי התדרדר.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בהכרעת הדין קבע השופט איתן קורנהאוזר כי הנאשם העביר את הסרטון לחבריו לצוות לא בהתאם להנחיה כלשהי או נוהג ולא לצורך "מבצעי", אלא בכדי לשתף את חבריו בתיעוד אותה דמות ססגונית, יוצאת דופן ועירומה אותה צילם. עוד נקבע בהכרעת הדין כי הוכח שהנאשם העביר את הסרטון לצוות של עשרה שוטרים עימם עבד, וכי נסיבות צילום הסרטון רק בשלב בו המתלוננת חשפה את חזהּ; נסיבות העברתו לחבריו לצוות ולא לשוטרים אחרים; תוכנו הבוטה והמוחצן של הסרטון ומטרתה ה"חברית" של ההפצה - חוברים יחדיו לכדי מסקנה חד משמעית לפיה הסרטון לא הופץ בתום לב.
בגזר הדין הטיל השופט קורנהאוזר על הנאשם עונש של חודשיים עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת. תחילה דן השופט בבקשת ההגנה לבטל את הרשעתו של הנאשם, והזכיר כי הימנעות מהרשעה תיעשה בצמצום ובמשורה במקרים יוצאי דופן בלבד, וזאת בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: סוג עבירה המאפשר לוותר על ההרשעה, וכן פגיעה חמורה בשיקום הנאשם בעצם הרשעתו.
לדעת השופט, בחינת סוג העבירה ונסיבותיה מצביעה על מספר גורמים המצטברים לכלל תמונת עבירות חמורות, שאינה מאפשרת את סיום ההליך ללא הרשעה. לדברי השופט, אמנם צילום המתלוננת לא תיעד קיום יחסי מין, אולם במקרה זה מדובר בנסיבות חריגות שכן לנאשם היה ברור, החל ממפגשו הראשון עם המתלוננת, כי אין מדובר באישה רגילה, אלא באדם ה"נחזה לאישה". כמו כן, הנאשם צילם את חזה החשוף של המתלוננת תוך התמקדות הצילום בחלק זה של גופה וגם טענתו בדבר מטרת צילום הסרטון לצורך הגנה עצמית והתראה בפני חבריו, נדחתה בהכרעת הדין. באופן דומה, נדחתה בהכרעת הדין טענתו לגבי מטרתה ה"מבצעית" של הפצת הסרטון על ידו לקבוצת חבריו לעבודה, ונקבע כי מדובר בהפצה על רקע חברתי, אף משלא נלווה אליו כל מלל.
עוד הוסיף השופט כי פן מחמיר נוסף של נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה יש לראות בניצול הנאשם את סמכותו כשוטר על מנת לבצע את העבירות. "אין מדובר בצילום של עוברת אורח ברחוב", הדגיש השופט, "אלא במתלוננת אשר נעצרה תחילה על ידי הנאשם, בעת מילוי תפקידו כשוטר, והובלה על ידו אל תחנת המשטרה. בשלב זה, בו נשללה חירות המתלוננת על ידי הנאשם, מכח סמכותו כדין, ובעודה נמצאת בתחנת משטרה בסמוך אליו, ניצל הנאשם את מעמדו ומרותו על מנת לצלם את הסרטון".
הקלות בה שוטרים נכונים להפר את פרטיותו של אזרח וכבודו
עוד הוסיף השופט כי אין לקבל את טיעונו של ב"כ הנאשם, כי יש להקל עם הנאשם בשל העובדה שמדובר ב"אירוע של דקותיים, לא היה לו זמן להתחרט, לחצת שלחת נגמר הלכו לך החיים". בעניין זה, ציין השופט כי טענה זו נדחתה בהכרעת הדין, תוך קביעה כי חלף פרק זמן משמעותי מעת הצילום בתחנת משטרת שרת ועד להפצת הסרטון. מעבר לכך, סבר השופט כי הקלות הבלתי נסבלת של תיעוד והפצת תכנים הפוגעים בפרטיות ואף תכנים בעלי תוכן מיני משפיל ומבזה, היא המחייבת, כשלעצמה, התייחסות מחמירה, כפי שאף המחוקק ראה לקבוע לצד כל אחת מהעבירות בהן הורשע הנאשם, עונש מירבי של חמש שנות מאסר. "לאחר הפצת תיעוד פוגעני, אף בקבוצה מצומצמת ביותר, מאבד המפיץ את יכולת השליטה על היקף התפוצה", נכתב. "הרתעת הגורם המתעד והמפיץ הראשוני, היא האפקטיבית ביותר למניעת מעשה העבירה והפגיעה בקורבנותיה".
עוד הוסיף השופט בהקשר זה כי פרשת ההגנה חשפה תמונה מדאיגה בדרך התייחסותם של מספר שוטרים למקרה, כאשר מדובר בעדויות מטרידות ומעוררות מחשבה לגבי הקלות בה שוטרים האמונים על אכיפת החוק ושלום הציבור, נכונים להפר את פרטיותו של אזרח וכבודו. לפיכך, סבר השופט כי הצורך בהרתעת הרבים מקבל משנה תוקף בנסיבות מקרה זה. לדעת השופט, צרוף עדויות השוטרים הרבים שהעידו בבית המשפט, מבסס מצב עגום של התעלמות וחוסר הפנמה מצד אנשי אכיפת החוק, לגבי איסורים פליליים ברורים, המחייב עמדה בלתי מתפשרת שתהווה הרתעת הרבים. הצטברות נסיבות האירוע, עם המשקל המשמעותי שיש לתת במקרה הנדון לצורך בהרתעת הרבים, מבססים לדעת השופט אינטרס ציבורי משמעותי המחייב את הרשעת הנאשם, ואינו מאפשר את סיום ההליך ללא הרשעתו.
נוכח המסקנה האמורה, פנה השופט לבחון מהו מתחם הענישה הרלוונטי בנסיבות המקרה. לדעת השופט, מעשי הנאשם פגעו בזכותו של כל אדם לכבוד ולביטחון אישי, ביזו את נפגעת העבירה והשפילו אותה, כשבנסיבות המקרה מדובר בפגיעה לא קלה בערכים מוגנים אלה. בהקשר זה הוסיף השופט כי עיקר הפגיעה היא חבלה אנושה בזכות המתלוננת לפרטיות. "המתלוננת החליטה לבחור בדרך חיים, שינוי מינה, אותם ביקשה להסתיר מפני משפחתה הקרובה", כתב השופט. "הנאשם, בקהות חושים, רמס ברגל גסה את זכות המתלוננת לפרטיות, תיעד אותה חשופת חזה, והפיץ את הסרטון לחבריו ליחידה, תוך אדישות לחוסר שליטתו על היקף התפוצה. בהמשך, התפוצה אכן התרחבה במרשתת באופן ניכר, אשר הביא לחשיפת סודה של המתלוננת בפני משפחתה ומכריה בעיר הולדתה, חשיפה שגרמה לה לנזק ממשי... פוטנציאל הנזק הרב, אכן התממש במקרה זה, וגרם לרעידת אדמה בחייה של המתלוננת".
משקל נוסף העניק השופט לנסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות למשקלן ולמידת החומרה הנובעת מהן. בכלל זאת התייחס השופט לעובדה שהמתלוננת צולמה בתחנת משטרה, בעודה עצורה, על ידי השוטר שעצר אותה; העובדה שהנאשם יזם לבדו את הצילום, ביצע אותו, ופרק זמן ניכר לאחר מכן - תוך מודעות מלאה לתוכנו ואף לאחר צפייה בו - בחר להפיצו לחבריו. בנוסף, המניע לצילום ולהפצה היה מניע חברתי, לנוכח דמותה המיוחדת של המתלוננת. כן ציין השופט כי המקרה הנדון מציג נסיבות יוצאות דופן, צרוף נתונים ייחודיים, היוצרים יחדיו "פסיפס חריג" של פגיעה קשה בערכים מוגנים. בהתחשב באמור, קבע השופט כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות, ועד למאסר בפועל למשך 12 חודשים, זאת לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.
בגזירת העונש בתוך המתחם שנקבע, התחשב השופט בין היתר בעובדה שהנאשם ממלא את תפקידו כשוטר מזה שנים רבות על הצד הטוב ביותר, הביע חרטה עמוקה על מעשיו, ובהשפעת ההליך הפלילי עליו מבחינה נפשית, כמו גם על מערכת היחסים במשפחתו הקרובה.
בהתאם לאמור, גזר השופט על הנאשם מאסר למשך חודשיים, אשר ירוצה בעבודות שרות, 4 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 10 אלפים שקל. הנאשם יוצג בהליך ע"י עו"ד אבי חימי. המאשימה – המחלקה לחקירות שוטרים, יוצגה ע"י עו"ד רונן יצחק.
