שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש זיכה נהגים מעבירות תנועה: "אמינות מצלמות א-3 לא הוכחה"

חדשות

ביהמ"ש זיכה נהגים מעבירות תנועה: "אמינות מצלמות א-3 לא הוכחה"
ביהמ"ש זיכה נהגים מעבירות תנועה: "אמינות מצלמות א-3 לא הוכחה"
06/09/2018, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בעכו זיכה נהגים מעבירות תנועה שיוחסו להם לאחר שצולמו ע"י מצלמות התנועה "א-3" של המשטרה. בתוך כך מתח השופט ביקורת על המשטרה והמומחה מטעמה, שלא הוכיחו את אמינות המערכת: "מדובר בהליך פגום ומוטב היה בנסיבות שפורטו לעיל שתו התקן לא היה מוענק למערכת מלכתחילה"

משטרת ישראל עושה שימוש מזה שנים ארוכות במכשור אלקטרוני מגוון לצורך אכיפת עבירות תנועה. במסגרת זו, עשתה המשטרה שימוש במצלמות המכונות "א-3", שנועדו לאכיפה אוטומטית ללא נוכחות שוטר בזירת האירוע של שתי עבירות תנועה: מעבר רכב באור אדום ונסיעה במהירות העולה על המותר.

המערכת מבצעת צילום של רכב הנשמר ע"ג קובץ ממוחשב. מקובץ זה מופקת תמונה המהווה את הראייה המרכזית כנגד נאשם באחת משתי העבירות לעיל. בתמונה מופיע מספר לוחית הרישוי ממנו ניתן ללמוד על זהות בעל הרכב ובהתאם מופק לו דו"ח ועל גבי התמונה עצמה מופיעים נתוני עזר נוספים מהם ניתן ללמוד על האירוע מושא הצילום.

צילומי הרכבים שמפיקה המערכת עוברים באופן מקודד למרכז בקרה של המשטרה בירושלים, ושם מפעיל שוטר בודק את התמונה והנתונים ומאשר את הפקת הדו"ח. החלטה על הפקת הדו"ח תוביל להצלבת נתון לוחית הרישוי שבתמונה עם מאגר הנתונים של בעלי הרכבים, וכתב האישום (או ברירת המשפט) יישלח מידית לבעלים הרשום הראשון של הרכב כפי שמופיע במאגר רשות הרישוי, גם אם לרכב אחד מספר בעלים. יצוין, כי המערכת קיבלה תקן רשמי ע"י מכון התקנים. משמעותה הפרקטית של אחיזת תו התקן על ידי המערכת, היא כי המשטרה נהנית גם מחזקת אמינות של המערכת כמי שנמצאה מתאימה לתקן הישראלי הרשמי להפעלת מכשירי אכיפה הן לצורך גילוי והן לצורך תיעוד העבירה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

במוקד ההליך הנוכחי מעל 20 נהגים שהואשמו בביצוע עבירות תנועה לאחר שצולמו במצלמות א-3. טענתם המרכזית של הנהגים, שיוצגו ע"י עו"ד תומר גונן, עו"ד ערן בר אור, עו"ד כפיר דור ועו"ד יוסי יעקובי, נגעה לאי אמינות המערכת ואי דיוק המדידה באמצעותה.

השופט יעקב בכר מבית משפט השלום לתעבורה בעכו זיכה את הנהגים. לדבריו, תו התקן שניתן למערכת מהווה עבורה "גושפנקא" כי זו אכן ראויה לשימוש תעבורתי, אולם ככל שאין זו ראויה לשימוש, נפגע הערך החברתי המרכזי שהמשטרה בעצמה מבקשת להגן עליו מכל משמר, והוא שלום וביטחון הציבור וכלל משתמשי הדרך, וכן ייפגע אמון הציבור במערכת אכיפה המכסה כבישים רבים במדינת ישראל. לדעת השופט, מארג הראיות שהוצג בפניו מצביע על "תמונת מצב מדאיגה המחייבת בחינה מעמיקה" של טענת המשטרה אודות סדרת הבדיקות המוכיחה את אמינות המערכת ואשר הצדיקה את הוצאת תו התקן.

בעניין זה, התייחס השופט לעדותו של המומחה מטעם המשטרה, שהעיד והדגיש כי הוא עצמו נכח בעת הבדיקות שנערכו למערכת יחד עם נציגים ומומחים נוספים ממכון התקנים, ותיאר את הליך הבדיקה המשמעותית שנעשה באמצעות סימולטור במעבדה אשר מדמה מהירויות. יחד עם זאת, שוכנע השופט כי המומחה לא אמר אמת בביהמ"ש עת העיד שהוא ואחרים מהמכון נכחו בניסויים שבוצעו בהולנד לצורך דיוק המדידה של המערכת, ובהתאם יש לתת לעדותו משקל נמוך, אם בכלל. עוד ציין השופט כי לא העיד כל נציג אחר מהמכון ביחס לניסויים שלכאורה בוצעו, לא הובאו לעדות המומחים ההולנדים שחתומים על דו"ח בדיקות יחידת הקצה שבוצעו לכאורה במעבדה ולא הוגש כל מסמך מטעם המאשימה המעיד על הניסויים שבוצעו.

לפיכך, לשיטתו, ניתן לקבוע באופן חד וברור כי הבדיקות שנטען ע"י המשטרה שבוצעו לצורך תקינת המערכת הן בגדר "עדות שמועה" על כל המשתמע מכך, שכן כאמור, הוכח שהמומחה לא נכח בבדיקות אלא הסתמך על גורמים חיצוניים שאף הם לא הובאו להעיד. למעשה, ציין השופט, המשטרה לא זימנה לעדות אף לא עד אחד שיכול היה להיחקר על אופן ביצוע הבדיקות בהולנד ולא אפשרה להגנה ולבית המשפט לבחון באופן מעמיק ורציני את תוצאות הבדיקות. לאור האמור לעיל, לא הוכח כי בוצעו הניסויים הדרושים לצורך בחינת דיוק המדידה ואמינות המערכת. "מדובר בהליך פגום", קבע השופט, "ומוטב היה בנסיבות שפורטו לעיל שתו התקן לא היה מוענק למערכת מלכתחילה". כפועל יוצא, קבע השופט כי עובדות כתבי האישום לא הוכחו מעבר לספק סביר ואף לא הוכחו כלל.

מעבר לנדרש, התייחס השופט לניסיונה של המשטרה להוכיח את אמינות המערכת באמצעות ניסויים 2012 ("בדיקות התרשמות) ומשנת 2017 ("בדיקות השוואתיות). באשר לבדיקות ההתרשמות לגביהן העיד מפעיל השליטה והבקרה במשטרה, סבר השופט כי כל שנאמר על ידו ביחס לבדיקות אלו היה בגדר עדות מפי השמועה שכן הוא לא ידע לספר על הבדיקות ורישומם מחוויותיו בכלי ראשון אלא הסתמך על דבריו של עורך דין שהעביר אליו תוצאות בדיקה שנערכו ע"י עורך הבדיקות. משכך, אין בדבריו להוות ראייה שיש בה כדי ללמד על תקינות המערכת.

בכל הנוגע לבדיקות ההשוואתיות, אשר השוו בין מדידות המערכת למדידות של מכשירי אכיפה אחרים כגון דבורה וממל"ז ולגביהן העיד המפעיל וכן מפקד יחידת המערכת במשטרה, סבר השופט כי אף עליהן לא ניתן להסתמך לצורך אמינותה של המערכת. בעניין זה, ציין השופט כי המפעיל התוודה שלא ידע בפועל במהלך הבדיקות מהי מהירות הרכב הנמדד מאחר שלא נכח ברכב בזמן הבדיקות והמשטרה נמנעה מלהביא לעדות את הגורמים הרלוונטיים אשר ערכו את הבדיקות עצמן בכדי לאמת את הסרטונים, התמונות והמסמכים שהופקו באותן בדיקות. בדומה אליו, גם מפקד יחידת המערכת לא ביצע את הבדיקות עצמן ולא ערך בעצמו את המסמכים שנערכו בזמן הבדיקות אלא רק פיקד על ההליך, ומשכך אף הוא אינו יכול לתאר מכלי ראשון את הליך הבדיקות בניגוד לגורם אשר ביצע אותה בפועל.

המשטרה לא הוכיחה את אמינות המערכת

מעבר לנדרש, ציין השופט כי מפקד היחידה, אשר פיקח על הליך הניסוי באמצעות מכשירי האכיפה, עשה כן לראשונה בחייו וללא כל ניסיון בתחום מכשור האכיפה. בנוסף, סבר השופט, לא ניתן להסיר את החשש שמא המהירות שנמדדה ע"י המערכת אינה תואמת את זו שנמדדה במכשירי האכיפה. לפיכך, עולה כי הרישום שמבצע המפעיל ביחס למהירות הרלבנטית המועברת אליו בקשר, אינה בהכרח המהירות בה נסע הרכב בעת שצולם על ידי המערכת, שכן מועברות אליו בקשר מספר מהירויות בהן נסע הרכב והוא רושם את המהירות הרלבנטית לצילום לכאורה, למרות שהוא אינו יודע בפועל אם זו המהירות שנמדדה על ידי המערכת. אשר על כן, נקבע, המשטרה לא הוכיחה את אמינות המערכת באמצעות אותן בדיקות.

מעבר לנדרש, הדגיש השופט כי הבדיקות שנעשו בארץ ואשר כאמור לא הוכחו כנדרש, אינן יכולות לבוא במקום הבדיקות הנדרשות לצורך הוצאת תו תקן, בדיקות המחייבות מכשור מיוחד ומומחים בעלי ניסיון בתחום. "אינני יכול שלא לתהות על אופן התנהלות המאשימה", כתב השופט. "מחד גיסא, מבקשת המאשימה לקבל את גרסת המומחה עפ"י מקצועיותו הרבה, לרבות דעתו המקצועית שלא ניתן לבצע בארץ ניסויים שיעידו על אמינות המערכת, אך מאידך גיסא מבקשת היא להוכיח את אמינות המערכת על סמך אותן בדיקות התרשמות והשוואתיות שבוצעו בארץ".

עוד קבע השופט כי אין לקבל טענת המשטרה לפיה ניתן להסתפק בעובדה שהמערכת פועלת במקומות אחרים בעולם על פי תווי התקן שהוצאו שם. בהקשר זה, סבר, די בעדותם של המומחה ומנכ"ל מכון התקנים לשעבר שהסבירו כי התקן הישראלי שהוצמד למערכת הוא תקן ייחודי לישראל ונכתב במיוחד לשם קליטת המערכת בארץ. לפיכך, העובדה לפיה המערכת פועלת במדינות זרות אינה יכולה לכשעצמה להעיד על אמינותה לצורך פעילותה בארץ, וייחודיות התקן הישראלי למערכת מחייבת את הוכחתו כנדרש.

לבסוף, דחה השופט גם את טענת המשטרה לפיה בעניין אחר כבר נקבע במפורש כי המערכת היא אמינה ועל כן יש להסיק מסקנה זהה גם במקרה זה. לדעת השופט, לא ניתן להגיע למסקנות אליהן הגיע בית המשפט באותה פרשה, וזאת מהטעם המרכזי שהכרעת הדין באותו עניין נשענה והסתמכה על עדותו של אותו מומחה שהעיד בתיק הנוכחי ובין היתר נקבע שם כי חוות הדעת "עמוסה בעשרות תיאורים של ניסויים שעברה המערכת, בדיקות, כיולים, והתאמות לתקינה הנדרשת". דא עקא, שכעת התברר שאותו מומחה או אדם אחר מטעם המכון כלל לא נכחו בניסויים בהולנד ובהתאם המסקנות עליהן התבסס ביהמ"ש בעניין האחר אינן יכולות להוות בסיס כלשהו להוכחת אמינות המערכת ותו התקן שניתן לה.

נוכח האמור, סבר בית המשפט כי די בדברים לעיל כדי להוביל לזיכוי הנאשמים וכי בנסיבות החריגות בהן המשטרה לא הוכיחה את אמינות המערכת, אין צורך להידרש לעדותו של מומחה ההגנה, אשר לדעת השופט הפגין ידע רב ובקיאות רבה בפעולתה העקרונית של המערכת, בבדיקות שלכאורה עברה המערכת טרם קבלת התקן וכן בבדיקות לצורך הענקת תעודת כיול שנתית למערכת שניתנת ע"י המכון.

 

פל"א 4745-08-13

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150