בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של נאשם שפעל יחד עם אחרים להנפקת והפצת 234 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של מעל 146 מיליון שקלים, כאשר סכום המע"מ שקוזז בגינן היה מעל 21 מיליון שקל. בנוסף, התחזה הנאשם לעו"ד וזייף את חותמותיו כדי לאפשר את רישום החברות ששימשו את הקבוצה לצורך הפצת החשבוניות
המערער הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות מס ונידון ל-50 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 100,000 שקל. לפי עובדות כתב האישום, הצטרף המערער לקבוצת אנשים שעסקה בפעילות עבריינית שמטרתה הנפקת, הפצת ומסחר בחשבוניות פיקטיביות תמורת עמלה. במשך שנה, פעל המערער להנפקת והפצת 234 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של מעל 146 מיליון שקל, כאשר סכום המע"מ שקוזז בגינן היה מעל 21 מיליון שקל.
בנוסף, התחזה המערער לעו"ד וזייף את חותמותיו כדי לאפשר את רישום החברות ששימשו את הקבוצה לצורך הפצת החשבוניות, ושיבש הליכי משפט בכך שנמלט מרשויות אכיפת החוק שביקשו לעצור אותו לחקירה ומסר לחברו קלסר עם חומר רלוונטי להוכחת העבירות כדי שלא יימצא על-ידי החוקרים.
בעקבות גזר דינו, הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי, שהופנה כנגד חומרת העונש ביחס לכל רכיבי הענישה. בין היתר טען המערער כי לא הקים את המערכת העבריינית אלא הצטרף למכונה משומנת וקיימת והיה פעיל רק ממחצית הזמן בה פעלה החבורה. עוד הוסיף כי ביצע את המוטל עליו ופעל לפי הוראותיו של הנאשם המרכזי, וכי עבד בצמוד לחלק מעוה"ד שעמדו לדין, דבר שגרם לו לחשוב כי הדברים שעושים עורכי הדין אינם כה חמורים. בנוסף טען המערער כי הוא נמצא בדרגה פחותה מהשותפים ותקופת מעורבותו הייתה פחותה באופן יחסי לשאר המעורבים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטים אברהם טל, דנה מרשק מרום ונאוה בכור מבית המשפט המחוזי מרכז קיבלו את הערעור וקבעו כי יש להקל בעונשו של המערער. נקבע, כי גם אם מתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט השלום הוא נכון, הרי שיש בהסדרי הטיעון אליהם הגיעו ב"כ המאשימה וב"כ הנאשמים האחרים, למעט הנאשם המרכזי, כדי להשפיע על מיקומו של המערער קרוב יותר לרף התחתון של מתחם הענישה.
עוד נקבע כי גם אם לא היה מדובר במעידה חד פעמית של המערער, הרי יש בעובדה שהוא פעל במסגרת החבורה העבריינית שהנאשם המרכזי עמד בראשה, במשך שנה, ובניגוד לנאשמים האחרים קיבל שכר חודשי של 6,000 שקל בחודש, כדי להקל עמו לעומת הנאשמים האחרים, גם אם אלה היו מפיצי החשבוניות הפיקטיביות שאלמלא מעשיו הקשורים בהכנתן והנפקתן, לא היו מפיצים אותן.
עוד הוסיף בית המשפט כי גם בהתחשב בשוני לחומרה בין המערער לבין הנאשמים האחרים בכל הקשור למעשיו, מן הראוי להקל במידה מסוימת בעונש המאסר שהוטל עליו. לפיכך, נקבע כי לאור כל השיקולים לקולא ולחומרה ולמתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט השלום, ובמיוחד לאור עונשי המאסר שהוטלו על הנאשמים האחרים, הגם שחלק מהם הורשע רק בהפצת החשבוניות הפיקטיביות אך חלק מהם צירף תיקים נוספים, יש לקבל את הערעור כלפי עונש המאסר ולקבוע כי המערער ירצה 42 חודשי מאסר החל מיום מעצרו.
לבסוף נקבע כי אין להפחית מהקנס שהוטל על המערער, גם בהתחשב במצבו הכלכלי והרפואי, במצבה הכלכלי של משפחתו ובעובדה שהוא עתיד לרצות עונש מאסר לתקופה לא קצרה. נקבע כי כל מה שיש בידי בית המשפט לעשות על מנת לאפשר למערער בעצמו, או בסיוע בני משפחתו, לעמוד בתשלום הקנס, הוא לחלק את תשלום יתרת הקנס שנותרה לתשלום ל-50 תשלומים חודשיים רצופים ושווים של 1,750 שקל. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בתוקפם.
