חדשות

במסגרת הכרעת דינו של נהג שדרס למוות הולכת רגל במעבר חציה, הקדיש שופט בית משפט השלום לתעבורה בנצרת, בסאם קנדלפת, מספר פסקאות בנוגע לדרך שבה בחר הסנגור להציג את טיעוניו בסיכומים, במילים בוטות וחסרות רסן ובסגנון משתלח חסר תקדים בחומרתו: "חופש הביטוי של הסנגור אינו בלתי מוגבל"

שופט בית משפט השלום לתעבורה בנצרת, בסאם קנדלפת, מתח ביקורת חריפה על סניגור שהתבטא בצורה בוטה במסגרת סיכומיו כלפי הפרקליט שטיפל בתיק מטעם המאשימה, כלפי המשטרה ועדי התביעה. הדברים הובאו במסגרת הכרעת דינו של נהג שהואשם בגרימת מוות ברשלנות של אוריאלה כנפי ז"ל, הולכת רגל שנדרסה בעת שחצתה את הכביש הסמוך לבית מגוריה בטבריה. כנפי ז"ל, שהייתה בשנות השישים לחייה, נפגעה אנושות והועברה לבית חולים כשהיא מחוסרת הכרה, מורדמת ומונשמת ולאחר מאבק של כחודשיים – נפטרה.

"בפתח הדברים מוצא אני חובה מוטלת עלי להביע את מורת רוחי על הדרך שבה בחר הסנגור להציג את טיעוניו בסיכומים במילים בוטות וחסרות רסן ובסגנון משתלח חסר תקדים (מבחינתי) בחומרתו", כתב השופט קנדלפת בפתח הכרעת הדין. לדבריו, הסניגור בחר לשזור, לכל אורך סיכומיו, התייחסויות בוטות, מזלזלות ובלתי מקובלות כלפי ב"כ המאשימה, כלפי המשטרה ועדי התביעה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כך, תיאר השופט, נקט הסניגור התקפה אישית כנגד הפרקליט ותיאורו כמי שלוקה "בבעיה בהבנת הנקרא", "לא קרא היטב את חומר הראיות", "לא באמת הבין מה רוצה לומר המומחה", "לא באמת יודע על מה הוא מדבר", "לא בקיא בחומר", "מדמיין לעצמו", "שתה בהנאה", "לא מבין את קרות התאונה", ועוד. בנוסף, הסנגור בז לאורך כל טיעוניו לבוחן תאונות הדרכים שהעיד מטעם התביעה, ולגלג עליו בצורה מבישה ומיותרת. חומרה מיוחדת מצא השופט בהאשמתו של הבוחן כמי שביצע "עבירה פלילית לכל דבר ועניין" וכמי ש"משבש הליכי משפט ומכשיל את ביהמ"ש במלאכת השיפוט", והכל ללא שמץ של יסוד לטענות מופרכות אלה.

עוד ציין השופט כי הסנגור נתלה בהקשר זה בדברים שנרשמו בפרוטוקול מפי בוחן התאונות בקשר למהירות נסיעת רכב הנאשם לפי גרסת הנאשם, למרות שברור היה שמדובר במספרים שגויים שנרשמו בשל טעות הקלדה או טעות מקרית. לדעת השופט, היתפסותו המוגזמת של הסנגור לטעות אקראית חסרת משמעות זו הייתה מיותרת ואינה מקובלת בשום פנים ואופן. בנוסף, הסניגור לא הסתפק בכך ועל רקע תשובתו של העד כי פסק דין מסוים של בית המשפט העליון אינו רלוונטי לתיק תיאר את הבוחן כ"עד חצוף חסר מעצורים ... טען בעזות מצח שפסק דין זה אינו נכון לתיק הזה".

"אין לי אלא לתהות כיצד סבר הסנגור המלומד שסגנון פוגעני ומחפיר זה יכול היה להועיל בשכנוע בית המשפט בצדקת ההגנה", כתב השופט. "סבורני כי ההתבטאויות הקשות והפוגעניות שהסנגור השתמש בהן לאורך כל סיכומיו, מקומן לא יכירן במערכת משפטית מתוקנת, שבה מחויבים הצדדים לנהוג בדרך ארץ, תוך שמירה על כבוד בית המשפט, על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם הקשור בהליך השיפוטי, גם אם קיימת מחלוקת בנושאים המקצועיים".

לסיום דבריו בהקשר זה ציין השופט כי "חופש הביטוי של הסנגור אינו בלתי מוגבל. נוסף על כך שהן אסורות, התבטאויות פוגעניות ובוטות מולידות רק נזק ואין בהן כל תועלת להגנת הנאשם".

אשר להכרעת הדין עצמה, קבע השופט כי התאונה נגרמה עקב ובגין רשלנותו של הנאשם אשר לא ראה את המנוחה חוצה את הכביש, לא שם לב אליה, לא נתן דעתו על המתרחש בסביבתו על אותו קטע כביש, לא חיפש את הולכי הרגל הנמצאים שם ולא נקט אמצעי זהירות ראויים כדי למנוע פגיעה בהם. עוד נקבע כי המנוחה לא התנהגה בצורה מפתיעה שהנאשם לא יכול היה לצפות מראש באופן סביר, וכי לרשות הנאשם עמדו מרווחי זמן ומרחק יותר מכפי שהיה נחוץ לו כדי למנוע את הפגיעה במנוחה, כך שיכול היה למנוע את התאונה אילו רק היה פוקח את עיניו ומבחין, מבעוד מועד, במנוחה. בנוסף הובהר כי מותה של המנוחה חודשיים לאחר התאונה היה תוצאה ישירה של התאונה וכי החומר הרפואי שהוגש בהסכמה בעניין זה די בו כדי להוכיח כדבעי את הקשר הסיבתי העובדתי בין הרשלנות לבין התוצאה, ולשלול כל טענה בעלמא בדבר ניתוק הקשר הסיבתי על ידי מאורע חריג ובלתי צפוי שקרה כביכול לאחר התאונה.

גמ"ר 6944-09-16