בית משפט השלום בת"א זיכה בעל שהועמד לדין ב-6 אישומים שייחסו לו עבירות תקיפה ואיומים כלפי אשתו. לפי הנטען באישומים השונים, איים הנאשם על האישה במספר הזדמנויות כי "ישחט אותה" ובמקרים אחרים חנק והיכה אותה. נקבע, כי עדותה של המתלוננת הייתה בעייתית ועוררה קשיים וכי אין בראיות הנוספות שהוצגו כדי למלא אחר החוסרים הראייתיים המשמעותיים שהותירה
נגד הנאשם הוגש כתב אישום שייחס לו שישה אישומים בעבירות של תקיפת בת זוג וכן מספר עבירות איומים. לפי הנטען באישום הראשון, נקט הנאשם איומים כנגד אשתו תוך שהצמיד בקבוק בירה לצווארה ואמר בין היתר שישחט אותה. באותן נסיבות, אמר הנאשם לבנותיהם שילכו לישון ובבוקר "אין אמא". בהמשך, המשיך הנאשם באיומים כלפי המתלוננת, באומרו שישחט אותה. האישום השני מתאר מקרה בו הצמיד הנאשם בקבוק בירה לצווארה של אשתו ואיים שישחט אותה ואת אמה. האישום השלישי מייחס לנאשם את חניקת אשתו בצווארה באמצעות ידיו.
האישום הרביעי מפרט איומים שנקט הנאשם כנגד האישה בעודה מבשלת ולעיני בנותיהם, בכך שאמר לה שהוא מעדיף לשחוט אותה. לפי הנטען, ניתק הנאשם את החשמל ואת הגז במטבח הבית ודחף את אשתו מהמטבח אל עבר הסלון. כשזו פרצה בבכי, איים הנאשם בכך שאמר שאינו מפחד מאף אחד ורוצה לראות מי יתקשר ויציל אותה. למחרת, לפנות בוקר, העיר הנאשם את אשתו ואיים שישחט אותה ויזרוק אותה בפח. האישום החמישי מייחס לנאשם את חניקת אשתו באמצעות הידוק צעיף שהיה סביב צווארה, עד שנפלה והתעלפה. האישום השישי, מתאר מקרה במהלכו הנאשם היכה את אשתו במכות אגרוף בראשה ובכל חלקי גופה, ואף איומים בדרך של הצמדת סכין לצווארה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התביעה טענה כי ניכר שהמתלוננת לוקה בתסמונת האישה המוכה, מתנהלת בחוסר ביטחון ובפחד, ונוהגת לשתוק לאורך שנים בהן חיה תחת אלימות מצד הנאשם. בנוסף, מדובר באישה תמימה המתקשה בשפה העברית, התקשתה בהבנת השאלות, אינה מבינה קרוא וכתוב ועדה חלשה אשר קשיה ניכרו במהלך עדותה. לפיכך, טענה המאשימה כי על בית המשפט לבחון את עדות המתלוננת בהתאם להשפעת מצבה השכלי, קרבתה המשפחתית אל הנאשם, מספר המקרים המיוחסים, ומשך התקופה, אשר עלולים להשפיע על חוסר פרטים בעדותה, אך אין בכך להטיל ספק במהימנותה.
ב"כ הנאשם הפנה לחוסרים משמעותיים בעדות המתלוננת אף לאחר ריענון זיכרונה, וכן לסתירות בעדותה ובין עדות זו לראיות התביעה האחרות. בנוסף, טען כי לא ברור מדוע המתלוננת כבשה את עדותה לגבי מרבית המקרים, על אף שלטענתה נחשפה לנחת זרועו של הנאשם לאורך שנים. עוד טען ב"כ הנאשם כי אין זה מתקבל על הדעת שתיאורי המתלוננת לגבי האלימות בה נקט הנאשם כלפיה, לא הותירו כל סימן על גופה.
השופט איתן קורנהאוזר זיכה את הנאשם מכל האישומים שיוחסו לו. תחילה ציין השופט כי מסד ראיות המאשימה נשען על עדות אשתו של הנאשם (המתלוננת), המהווה את עדת הראיה היחידה לנטען בכתב האישום. לדעת השופט, עדותה של המתלוננת אכן הייתה בעייתית, אך לא רק בשל חוסר בפרטים מסוימים אלא מאחר שמדובר בעדה אשר ציינה שוב ושוב שהנאשם "כל הזמן" איים עליה. יחד עם זאת, בהמשך התקשתה המתלוננת להעיד על הפרטים המיוחסים לנאשם בעובדות כתב האישום, תוך עירוב ובלבול בין מועדים שונים, בין עובדות המצויות באישומים השונים ואף חוסר עדות לגבי עובדות רבות המיוחסות לנאשם בכתב האישום.
עוד קבע השופט כי לא ניתן להתעלם מכך שמדובר במספר אירועים המיוחסים לנאשם, מקרים אשר התרחשו כשנתיים עובר לעדות המתלוננת בבית המשפט, ומכאן יש לתת לנתון זה משקל בעת בחינת העדות. לפיכך, בית המשפט איפשר לא פעם את ריענון זיכרונה של העדה במהלך עדותה, ואף שאלות במהלך חקירה ראשית המצויות על גבול השאלה המדריכה ואף מעבר לכך. על אף אופי חקירה זה, הקשיים בעדותה של המתלוננת נותרו בעינם. בנוסף, צוין, לא ניתן היה להתרשם מעדות המתאפיינת ברגשות מסוימים אשר יכולים לסייע בקביעת ממצאי מהימנות, דוגמת התרגשות, פחד מפני הנאשם וכיוצא באלה.
בכל הנוגע לפרשנות שייחסה המאשימה לאופן מתן עדות זו, של קושי קוגניטיבי מסוים מצד המתלוננת, סבר השופט כי אין כל בסיס לכך. לשיטתו, עדותה של המתלוננת הייתה מונוטונית ופניה נותרו חתומים אף בעת שהתייחסה לאירועים חמורים, כביכול, דוגמת חניקתה עד לאובדן הכרה. באופן דומה, לא מצא השופט בסיס לטענה בדבר הקושי בשפה העברית, אשר יש בכוחו להסביר אי דיוקים, סתירות שונות, והיעדר עדות לגבי עובדות אשר מצאו ביטוי בהודעות המתלוננת במשטרה.
בנוסף סבר השופט כי עיון בעדות המתלוננת אינו מאפשר קבלת ממצאים חד משמעיים לגבי העובדות המיוחסות לנאשם בכתב האישום. לשיטתו, המתלוננת העידה לגבי אירועים שונים בערבוביה, חיברה חלקים של אירועים שונים לכדי אירוע מסוים, ונמנעה מלפרט חלקים אחרים המיוחסים לנאשם בכתב האישום. קושי משמעותי נוסף שעלה מעדות המתלוננת, לדעת השופט, נוגע למועדי האירועים ומשפיע על ההתרשמות מאופי עדותה. עוד ציין כי עדותה לא העלתה כל קשיים ביחס למחסום השפה, שכן זו תורגמה על ידי מתורגמן בית המשפט ואף הובהרה, ככל שעלה הצורך, בשאלות מפורשות מצד בית המשפט. בנוסף, המתלוננת לא מסרה כל הסבר המניח את הדעת לכך שכבשה את תלונתה ביחס למרבית האירועים. בעניין זה ציין השופט כי המתלוננת לא הותירה רושם של עדה מפוחדת או עדה שחוותה חוויה טראומתית, אלא עדה בעלת ביטחון עצמי שאינה חוששת להטיח דברים כאלה ואחרים בנאשם. לכך הוסיף השופט את העובדה שבעבר התלוננה המתלוננת כנגד הנאשם ואף העידה כנגדו בתיק פלילי שהתנהל בשל תלונתה זו וכי עיון בחקירתה הנגדית מעלה סתירות המוסיפות ומכרסמות במידת האמון שניתן לתת בעדותה.
בנוסף ציין השופט כי המתלוננת הותירה רושם בעייתי אשר יתכן ונבע מריבוי אירועים, אך אין בכוחו לגבש תשתית ראייתית מתאימה לשם הרשעה בפלילים, אף אם היו נמצאות ראיות המחזקות את האמור בעדותה. הסתירות השונות, שינוי הגרסאות והתפתחותן תוך כדי העדות בבית המשפט, כמו גם ההתרשמות הבלתי אמצעית ממנה, אינם מאפשרים התייחסות לראיות מחזקות, שכן לא ברור מהי הגרסה הזקוקה לאותם חיזוקים. עוד הוסיף השופט כי עיון בתמלול העימות שנערך בין המתלוננת לנאשם, מעלה אף הוא סתירות לגבי עדות המתלוננת בבית המשפט. כך, בעימות בין השניים טענה המתלוננת כי במקרה האחרון הנאשם "לוקח אותי בידיים מושך אותי בכל הבית", אולם בעדותה בבית המשפט, כמו גם בעובדות כתב האישום, לא הוזכרה אלימות פיזית מצד הנאשם במקרים אלה.
לבסוף קבע השופט כי הצטברות הקשיים המתעוררים בעדויות בנות משפחתה של המתלוננת וראיות המאשימה הנוספות שפורטו, מוסיפים ומכרסמים אף במהימנותה של המתלוננת וברושם הבעייתי שהותירה בבית המשפט. לפיכך, אין בראיות הנוספות שהוצגו כדי למלא אחר החוסרים הראייתיים המשמעותיים שהותירה עדות המתלוננת ואין בטיעוני המאשימה לגבי עדות הנאשם משקל שיש בכוחו לפצות על התשתית הראייתית הרעועה אשר גיבשה פרשת התביעה. בהתאם, זוכה הנאשם מכל המיוחס לו בכתב האישום. המאשימה יוצגה בהליך ע"י עו"ד גבריאל דניאל. הנאשם יוצג ע"י עו"ד אלון בן זיו.
