בית המשפט לתעבורה זיכה נאשם שהואשם בנהיגה בשכרות עקב סירוב למסור דגימת דם לצורך בדיקת שכרות לפי דרישת שוטר. השופטת: "לא שוכנעתי כי הוסבר לנאשם בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים כי במידה ויסרב לבדיקה יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות"
הנאשם הואשם בנהיגה בשכרות עקב סירוב למסור דגימת דם לצורך בדיקת שכרות לפי דרישת שוטר. מעובדות כתב האישום עולה כי בפברואר 2016 בשעת לילה מאוחרת נהג הנאשם ברכבו הפרטי כשהוא שיכור, וסירב למסור דגימת דם לצורך בדיקת שכרות לפי דרישת שוטר. מהעדויות עלה גם כי הנאשם הסכים לבצע בדיקת נשיפון או בדיקת ינשוף אך משלא נמצאו מכשירי נשיפה והוא נדרש לבצע בדיקת דם, סירב.
הנאשם כפר בכל עובדות כתב האישום ובכללן בנהיגה, בשעות ובזמנים, במקום, בהשגחה, בשכרות, בסירוב ובהסבר על המשמעות, בזכות היוועצות, במיומנות השוטר ובשרשרת הראיות וטען כי עוכב שלא כדין.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטת רות רז מבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה זיכתה את הנאשם מחמת הספק היות שלא שוכנעה מעבר לספק סביר כי הנאשם נדרש לבצע בדיקת דם וכי הוסברה לו משמעות הסירוב. תחילה קבעה השופטת כי הוסבר לנאשם שבדיקת הדם נדרשת בקשר לעבירת הנהיגה בשכרות וכי הוא עוכב לתחנת המשטרה בשל חשד לנהיגה בשכרות. עוד הוסיפה כי הנאשם הבין שבדיקת נשיפה נדרשת לאיתור אלכוהול וטענתו כי לא הבין שבדיקת הדם היא לאותה מטרה היא בגדר היתממות.
באשר להסבר משמעות הסירוב, ציינה השופטת כי על השוטר להסביר לנאשם שסירוב לתת דגימת דם יביא לכך שהנאשם ייראה כמי שביצע עבירה של נהיגה בשכרות. בעניין זה, השוטר ציין אמנם בעדותו כי הזהיר את הנאשם שאם יסרב בית המשפט יראה אותו אשם, אבל לא הסביר במה. עוד ציינה השופטת כי השוטר סימן את הסעיפים המתייחסים גם לבדיקת נשיפה וגם לבדיקת דם ושתן, כלומר, כי הסביר לנאשם את משמעות הסירוב הן באשר לבדיקת נשיפה והן באשר לבדיקת דם או שתן. עם זאת, לשיטתה, מדובר בסימון שאינו מדויק ואינו מתיישב עם יתר הראיות. כך, הנאשם לא נדרש לבצע בדיקת נשיפה ועל כן יש להניח כי לא הוסברה לו משמעות הסירוב בקשר לביצוע בדיקת נשיפה. למרות זאת סימן השוטר כי נמסר לנאשם הסבר בדבר משמעות הסירוב לבצע בדיקת נשיפה. בנוסף, מן הראיות לא עולה כי הוסברה לנאשם משמעות הסירוב לבצע בדיקת נשיפה וסימון סעיף זה ע"י השוטר מעורר ספק גם באשר לסימון הסעיף המתייחס להסבר משמעות הסירוב לגבי בדיקת הדם.
עוד הוסיפה השופטת כי מרישום נסיבות האירוע ע"י השוטר ומעדותו בבית המשפט עולה ספק בדבר מתן הסבר באשר למשמעות הסירוב לתת דגימת דם. לדבריה, העד לא הסביר לנאשם כי סירוב משמעו שיראו אותו כמי שביצע עבירה של נהיגה בשכרות אלא אמר לו שבית המשפט ימצא אותו אשם ולא פירט במה ימצא בית המשפט את הנאשם אשם אם לא יבצע בדיקת דם.
גם הסרטון בו צולם הנאשם בתחנת המשטרה מחזק לדעת השופטת את גרסת הנאשם כי לא ניתן לו הסבר בדבר משמעות הסירוב לתת דגימת דם ומהווה ראיה לזכותו. נקבע, כי הסרטון תומך בגרסת הנאשם כי לא ניתן הסבר בדבר משמעות הסירוב וכי בסרטון השני נשמעים שני עדי התביעה חוזרים מספר רב של פעמים על השאלה "אתה מוכן לעשות בדיקת דם?" והנאשם מצדו בתחילה נאחז בעובדה שהוא כלל לא נהג ברכב, ולאחר מכן מסרב לעשות את הבדיקה. השוטר לבסוף אומר לנאשם "בוא איתי לבדיקת מאפיינים", כאשר לאורך כל הסרטון לא נשמע השוטר מסביר לנאשם אף לא פעם אחת כי אם יסרב יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. מכאן, נקבע, שיש לקבל גרסת הנאשם כי לא קישר בין סירוב לבדיקת בדם לבין כך שייראה כמי שביצע עבירה של נהיגה בשכרות, שכן לא קיבל הסבר בנקודה זו וללא מתן הסבר זה לא קמה עבירה של נהיגה בשכרות מכוח חזקת הסירוב.
לבסוף ציינה השופטת כי עולה גם ספק בכך שהרכב שנצפה על ידי השוטרים נוסע בחוסר זהירות היה נהוג על ידי הנאשם וכי נותר ספק לגבי שתי נקודות מהותיות - האם הנאשם ישב במושב הנהג והאם הרכב היה מונע. מנגד, דחתה השופטת את טענת ההגנה כי אי ביצוע בדיקת נשיפון מביא באופן אוטומטי לזיכוי מעבירה של נהיגה בשכרות. בדיקת הנשיפון הייתה ונותרה בדיקה לצורך אינדיקציה בלבד ואי ביצוע בדיקת נשיפון אינו מונע עריכת בדיקות שכרות הקבועות בחוק.
