שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > סכסוך שכנים: איים על בת השכנים כי ירדה במדרגות עם עקבים

חדשות

סכסוך שכנים: איים על בת השכנים כי ירדה במדרגות עם עקבים
סכסוך שכנים: איים על בת השכנים כי ירדה במדרגות עם עקבים
12/03/2018, עו"ד לילך דניאל

הנאשם, המתגורר בבניין משותף, פנה באחד הערבים לבת השכנים שירדה במדרגות, צעק עליה כי היא "מגזימה עם העקבים" ובהמשך איים גם על אמה ואחיה ותקף את האח. השופטת קיבלה את גרסת השכנים, הרשיעה את הנאשם בעבירות תקיפה ואיומים וקבעה כי הוא שהסלים את האירועים בתגובתו האלימה והבוטה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בת"א שייחס לו עבירות של תקיפה, איומים והעלבת עובד ציבור. על פי כתב האישום, התגורר הנאשם בבניין משותף ובדירה מעליו התגוררה משפחה. באחד הימים, יצאה בת השכנים מדירת הוריה וירדה במדרגות הבניין.  בשלב זה פגשה את הנאשם בחדר המדרגות, בדרכו למעלה, וזה אמר לה כי היא "מגזימה עם העקבים" וכי היא "פוצצה לו את הראש". הבת מצדה התנצלה ואמרה כי תקפיד להקדיש תשומת לב לדבר בעתיד, אולם לגרסתה הנאשם אמר כי ימרר את חייהם של הוריה, וכי לאמה יש מזל כי היא מבוגרת "אחרת הייתי מזיין לה את הצורה".

בנוסף, הטיח הנאשם בבת כי הוריה מזיזים רהיטים בשעות הבוקר המוקדמות, ולדבריה הוא עלה והתקדם לכיוון הקומה השלישית תוך שאמר לה "אתם לא יודעים אם מי יש לכם עסק". עוד ציינה כי "הראש שלו היה אדום, העיניים בחוץ. הבהיל אותי מאוד" וכי לאחר שאמרה כי תזמין משטרה, שב הנאשם לביתו והיא נכנסה הביתה, סיפרה להוריה את שאירע ולאחר מכן הלכה. הבת הדגישה כי לא הקניטה את הנאשם בכל דרך שהיא וכי כוונתה הייתה לפייסו, וכן ציינה כי עוד טרם האירוע שמעה מהוריה כי יש לשמור על השקט בבית, אף כי לא הבינה באותה העת "כמה ההורים מפחדים מזה".

לאחר ששמעה את הצעקות מחדר המדרגות, ניגשה אמה של השכנה לדירת הנאשם, וזה איים עליה באמרו: "אני אראה לך מה זה, אני אמרר לך את החיים".  בשלב זה התקשרה האם לבנה, שוטר במקצועו, ולאחר שעדכנה אותו במהלך הדברים זה הגיע לבניין, ניגש לדירת הנאשם, וזה איים עליו באמרו: "אני אמרר לאמא שלך את החיים" וכן אמר לו כי אם אמו תתקרב לדירתו, יתקוף אותה. בנוסף, התקרב הנאשם לבן בצורה מאיימת, ולאחר שזה הזדהה בפניו כאיש משטרה וביקש ממנו להתרחק דחף אותו הנאשם בפניו באמצעות אצבעו ואמר לו: "אתה חושב שהתעודה שלך מפחידה אותי, אני שם זין עלייך ועל המשטרה ואני אזיין אותך".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בתשובתו לכתב האישום אישר הנאשם כי שהה בדירתו במועד הרלבנטי, ואולם הכחיש העבירות המיוחסות לו. לטענתו, לא איים על האם ובתה, וספק אם המלל המתואר בכתב האישום עולה כדי עבירת איומים בהינתן מערכת היחסים שבין הצדדים. כן נטען, כי השוטר אמר לו כי עליו "להכין תיק לאבו כביר". הנאשם הכחיש אף את עבירות התקיפה והעלבת עובד הציבור המיוחסות לו.

בעדותו בבית המשפט ציין הנאשם כי השכנים מלמעלה "תמיד עושים רעש" וכי הוא החליט להסב את תשומת לבם לכך שהדבר מפריע לו וכשלושה ימים עובר לאירועים מושא כתב האישום עלה למעלה וביקש "שיהיה שקט". ביום האירוע, היה הנאשם לגרסתו מותש ועייף, ולאחר שמע את רעש העקבים יצא מדירתו ופגש בבת השכנים. הנאשם אמר לה כי הוא מרגיש כמו ב"גסטפו", "דופקים לי על הראש" והיא ענתה לו כי משתדלים לא לעשות רעש, ו"זה לא כל כך גרוע". כן העירה לו הבת על כך שפנה לאמה ולעגה לו. לאחר ששב לביתו, התדפק הבן השוטר על הדלת, ואמר לנאשם שהוא "הולך לאבו כביר". לדברי הנאשם, הוא לא הרים את הקול ולא נגע בו, ועמד במרחק של כחצי מטר ממנו. בהמשך הדברים, מסר הנאשם, כי טרם עזב השוטר את דירתו יצאה אשתו החוצה, וזה אמר לה כי הנאשם תקף אותו וחזר על אמירתו כי ישב היום באבו כביר. לאחר כרבע שעה הגיעו שוטרים לביתו והוא נלקח לחקירה. הנאשם מסר עוד כי בין ההתקלות בבת לעימות עם השוטר הגיעה גם אמם לדירתו ולדבריו: "ירדה, דפקה בדלת, נכנסה, אמרה לו כי אם הוא רוצה שקט, שיגור בוילה, לאמצע הסלון וצרחה.. ירקה לי בפנים בזעם כזה ורשע". הנאשם ביקש ממנה לצאת כיוון שהיא מבוגרת וביקש כי לא תצעק, ולאחר מכן הלכה.

השופטת שלומית בן יצחק קיבלה את גרסת בני המשפחה והרשיעה את הנאשם בעבירות האיומים והתקיפה שיוחסו לו. בהערכת העדויות שנשמעו, התרשמה השופטת כי בני המשפחה הותירו רושם מהימן וקבעה כי גרסאותיהם שיקפו את שעלה בזיכרונם בנוגע לאירועים, תוך תיאור אותנטי של תחושותיהם במהלכם, וכל זאת מבלי להפריז שלא לצורך ותוך ניסיון כן לצייר תמונה מדויקת של ההתרחשויות מושא האישום. מנגד, הנאשם לא הותיר רושם מהימן וניכר כי במהלך עדותו, כחוט השני, ניסה לצייר תמונה "הרמונית" שתיישב בין כעסו על הרעשים שבקעו מדירת השכנים לבין הצגת התנהלותו כרגועה ושלווה במהלך האירועים. לדעת השופטת, הרושם שנתקבל הוא כי הנאשם ניסה למזער אופן התנהלותו במהלך האירועים, ומנגד, להעצים את אשמתם של המתלוננים ולהכתימם. גם נסיונו לשוות להתנהגותו ממד של רוגע ושלווה, חרף האווירה המתוחה, חרף "הקולניות", וחרף ביטויים חריפים שאישר כי יצאו מפיו כגון שימוש במילה 'מוות', מקשה לקבל גרסתו.

עוד הוסיפה השופטת כי הקולות שבקעו מדירת השכנים היו סבירים ומקובלים ותגובת הנאשם להם הייתה חריגה ובלתי מותאמת. בעניין זה, קיבלה השופטת את דבריה של השכנה לפיהם ניסתה להתחשב בנאשם ולבוא לקראתו, לרבות בהתאמת רגלי הרהיטים בדירה. בנוסף, גם אשת הנאשם מסרה כי לא הבינה מדוע בעלה יוצא מהדירה טרם הפניה לבת השכנים, למרות שלגרסת הנאשם רעש נעלי העקב הוא שהובילו לצאת ולהתעמת עם שכניו. עוד הוער כי המדובר בשעה שאינה מאוחרת מאוד ורעש כזה אינו יוצא דופן או חריג.

בנוסף ציינה השופטת כי המתלוננים תיארו את הכעס שאחז בנאשם במהלך ההתנהלות מול כל אחד מהם, ואילו הנאשם מנגד הפחית מעוצמת תחושותיו ובעיקר המעיט מביטוין החיצוני. כך, תחילה מסר הנאשם כי לא צעק על מי מהמתלוננים אלא "דיבר בכעס", ואף לאחר שעומת עם דבריו במשטרה לפיהם במהלך העימות עם בת השכנים "הרים את הטונים", מסר כי קיים הבדל בין לצעוק ובין לדבר בטון גבוה מכעס. עם זאת, עוצמת הצעקות הובילה אחת מהשכנות לצאת מדירתה ולבדוק מה מקורן וגם אמירתה של בת השכנים לנאשם כי תזמין משטרה מעידה על כך שהשיח היה אלים וחריג. על כן, יש לקבוע כי הנאשם הרים את קולו במהלך העימותים לכדי צעקות של ממש.

במישור המשפטי, קבעה השופטת כי תוכן האמירות שכוון כלפי המתלוננים הוא בוטה, גס ואלים. בעניין זה, האמירה "אמרר לכם את החיים", שחזרה על עצמה אל מול כל המתלוננים, והתיבה "אזיין" שנאמרה לבת השכנים בנוגע לאמה ואחיה השוטר באופן ישיר, אינן מעורפלות או נושאות גוון כלשהו של אי בהירות אלא הן ברורות וחד משמעיות כשלעצמן. באשר לביטוי "אני אזיין אותך" – ציינה השופטת כי כבר נקבע בעבר כי הוא עשוי לבוא בגדרי איום. באשר לביטוי "אני אמרר לך  את החיים", נקבע כי אף מילים אלו עשויות להקים את היסוד העובדתי הנדרש לשם להרשעה בעבירת האיומים וגם הביטוי "אמעך" שנאמר לשוטר בנוגע לאמו - אוצר בחובו אלימות רבה ומכוון לפגיעה פיזית ממש.

עוד נקבע כי הביטוי "אני אראה לך מה זה" עשוי אמנם להיחשב כביטוי מוגן, אלא שיש לבחון את תוכן הביטוי שלא במנותק מנסיבות אמירתו. מכיוון שדברים אלה נאמרו על ידי הנאשם בצעקות, בסמיכות לאיומים נוספים, תוך אזכור גילה של האם ("יש לך מזל שאת מבוגרת") ובליווי קללות – קבעה השופטת כי אף התבטאות זו חצתה את גבול האמירה המותרת לגדרי איום אסור. אשר על כן, נקבע כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם התכוון להפחיד את המתלוננים עת פנה אליהם ואיים עליהם. עוד קבעה השופטת כי הוכח גם שהנאשם תקף את השוטר והכה אותו בדרך של הנחת אצבעו על פניו במהלך העימות ביניהם. עם זאת, לנסיבות ביצוע העבירה, לרבות העובדה כי השוטר הוא שניגש לדלת הנאשם, ואופי התקיפה שאינו מן החמורים ולא הסב נזק גופני - יינתן משקל בשלב גזירת העונש.

לבסוף, התייחסה השופטת לטענת ההגנה מן הצדק שהעלה הנאשם וקבעה אכן, בחקירתו של הנאשם בשעת לילה מאוחרת ובעיכובו למעלה מארבע שעות ללא הסבר מספק ומבלי עמידה בתנאי הנהלים, נפלו פגמים בעלי משקל. יחד עם זאת, עוצמת הפגמים שנפלו אינה מן החמורות ואינה יורדת לשורש העניין, ולכן תוצאה של ביטול ההליך איננה מאוזנת ואינה משקללת נכונה את השיקולים הראויים. עוד נדחתה טענת הנאשם כי מדובר ב"זוטי דברים", שכן לדעת השופטת דובר באירוע מתמשך שתחילתו ביוזמת הנאשם, אשר פנה לבת השכנים והטיח בפניה איומים בלשון גסה על רקע דבר של מה בכך. בהמשך, איים הנאשם מספר פעמים, איומים חמורים ובוטים בלשון גסה כלפי שלושה אנשים, שאחת מהן אישה מבוגרת ובפעימה האחרונה אף נלוותה לביטוי המאיים תקיפה, שחומרתה מעטה אמנם אך מוסיפה היבט פיזי לביטוי המילולי. לפיכך, נקבע כי אין לראות במעשי הנאשם מעשים קלי ערך שאינם מצמיחים סכנה לציבור. נוכח האמור, הרשיעה השופטת את הנאשם בעבירות האיומים והתקיפה שיוחסו לו.

 

ת"פ 56472-07-15

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150