חדשות

שורה של הצעות חוק שהונחו על שולחן ועדת החוקה של הכנסת תומכות בהגבלת משך החקירה המשטרתית ובסגירת תיקים שלא הוגש בהם כתב אישום תוך זמן קצוב. המתנגדים הזהירו מהפגיעה הצפויה בנפגעי העבירה ומניצול לרעה של ההליך המשפטי על ידי העבריינים כדי למשוך זמן ולבטל את התיק

למעלה מ-37 תיקי חקירה פתוחים יותר משלוש שנים ועוד 111 תיקים פתוחים יותר משנתיים. אין בפרקליטות תיקים ששוכבים על המדף ומעלים אבק. כך טוענת מורן לביא, נציגת יחידת הניהול בפרקליטות המדינה, בדיון שהתקיים אתמול בוועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעות החוק להגביל את משך חקירות המשטרה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצעת החוק הממשלתית בנושא מציעה להגביל את פרק הזמן שבו תוארך תקופת ההתיישנות בשל פעולת חקירה שבוצעה במהלכה, וכן להאריך את תקופת ההתיישנות של עבירות חמורות. בשורה של הצעות חוק פרטיות בנושא הוצע, בין היתר, להגביל את משך החקירה המשטרתית ומשך הזמן שבו ניתן להגיש כתב אישום לתקופות קצובות ולסגור את תיק החקירה אם תוך שנתיים מיום פתיחתו לא הוגש כתב אישום.

לדברי ח"כ דב חנין, שיזם הצעת חוק בנושא, "התחלתי עם הצעת החוק עוד בכנסת ה-17 בעקבות ניסיוני כעורך דין. צריך שיהיו כל הכלים לחקור אבל חייבת להיות מסגרת זמן. לא ייתכן להשאיר אזרחים שנים רבות בני ערובה כשהמערכת שמתנהלת לפי לו"ז פנימי משלה. אנחנו מייצרים מדרג שאומר שככל שהעניין פשוט יותר משך החקירה קצר יותר ולהיפך. אנחנו מציעים לקבוע מסגרת זמן לחקירות: בעבירת חטא – 6 חודשים; עוון – עד שנה; פשע בעבירות שהעונש בגינן מאסר של 10-3 שנים – עד שנתיים חקירה; ובעבירה של 10 שנות מאסר או יותר כמו אונס או רצח, האינטרס הציבורי הוא לחקור עד שיימצא האשם. ייקבע מנגנון המאפשר ליועץ המשפטי לממשלה החרגה מידתית שלא תעלה על 6 חודשים ובכל מקרה זה היוצא דופן. הנורמה היא שיש קביעת זמן. מנגנון נוסף קובע גם מגבלת זמן למשך טיפול הפרקליטות בחקירות שהוא קצר יותר. לא יכול להיות שייקח חודשים ארוכים ושנים כדי לקבל החלטות".

חה"כ טלב אבו ערער ציין כי "היום הגבלת הזמן לא מוסדרת בחקיקה, ולכן מוצע שמשך החקירה יימשך שנתיים ואז אם לא מוגש כתב אישום ייסגר תיק החקירה. זה פוגע בבריאות הנפשית ובתפקוד".

ח"כ יאיר לפיד טען כי "כל דבר שקשור להגנה על האזרח מפני השלטון לא יכול להיות בהנחיות אלא בחקיקה. בדצמבר 2015 ביקשנו נתונים על המצב העובדתי בשטח ובדצמבר 2017 קיבלנו נתונים חלקיים – אף אחד לא מצליח לשים יד על נתונים של תיק שנפתח ואינו פעיל ואין בו מסקנות. הסיבה שאין נתונים היא שהמערכת עמוסה ולפיכך צריך לחוקק מהר ככל האפשר. כמובן שהחוק לא יחול על חקירות קיימות, אבל הדעת לא סובלת שאזרח לא יהיה מוגן. אין שום סתירה בין הצעת החוק לבין תקופת ההתיישנות. אמרתם שפרקליט המדינה העלה את הנושא לראש סדר העדיפות וזה מוכיח את הצורך בחקיקה כי אם יש חוק זה לא תלוי בסדר העדיפויות של פרקליט או יועמ"ש כזה או אחר. ביחס למשטרה ברור שהיא צריכה הרבה יותר משאבים, לא מאשימים בחוסר יעילות אז אין לכם צורך להתגונן".

ח"כ אורי מקלב ציין כי "עינוי דין זה עונש ממשי, הוא לא משהו פיזי אלא טלטול של נפש ופגיעה בה. נפגשתי עם אדם שעמד בין פסק דין לגזר דין ואמר שהחלק הזה הוא הכי קשה. אי אפשר לומר שזה יפגע באיכות החקירה אלא זה יהיה זרז לחקור במהירות ובזמן אמת. ידוע שהדחייה היא לא בגלל הצורך במשך החקירה אלא בגלל שנכנסים דברים אחרים דחופים יותר".

עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים השיבה לדברים ואמרה כי "המצב ביחס להימשכות חקירות מעבר לזמן סביר שתואר נכון יותר ללפני עשור והמערכת, פרקליטות ומשטרה, נקטה מהלכים משמעותיים בשנים האחרונות לשינויו. פרקי הזמן התקצרו דרמטית ויש פיקוח ובקרה של היועמ"ש".

מורן לביא מיחידת הניהול בפרקליטות ציינה כי "90% מהתיקים שנפתחו ב-2016 טופלו והסתיימו בתוך שנה ו-70% תוך חודש מרגע פתיחת התיק בפרקליטות ועד קבלת החלטה אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק. 6-5% מטופלים עד שנתיים וחריגים מטופלים תקופות ארוכות יותר. היום יש 37 תיקים פתוחים למעלה מ-3 שנים ועוד 111 תיקים שפתוחים למעלה משנתיים. יש מקרים רבים בהם חשוד נמלט מהארץ ויש קשיים של הסגרה או איתור, אחרים פתוחים במלאי שלנו כי בוצעו פעולות אחרות כמו הליכי כופר בתיקים כספיים גדולים ואז יש אפשרות להגיש כתב אישום או לפעול בדרך אחרת וממתינים עד סיום הבירור. בפרקליטות אין תיקים ששוכבים על המדף ומעלים אבק. לפרקליטות יש יעדים מחמירים אפילו ביחס להנחיית היועץ ויש כלים ניהוליים ומחשוביים שמאפשרים מדידה ובקרה. המעקב מתרחש באופן שוטף, ופרקליט המדינה מקבל דיווח חציוני אחת לחצי שנה. יש גם מנגנון התראות כאשר מתקרב חלוף הזמן וזה אחד הפרויקטים המרכזיים על שולחן הפרקליטות. בהצעות החוק הפרטיות חסר מנגנון להארכת משך הטיפול של גורמי התביעה".

סנ"צ גלעד בהט הוסיף כי "אין חולק שהמשטרה עושה מאמץ כביר לחקירה מהירה ככל האפשר אך מהלכים של החשוד לעכב חקירה או עומס התיקים משפיעים על משך החקירה והנוהל מכתיב את סדרי העדיפויות. ניסיון להגביל את משך החקירה בחוק יפגע קודם כל בנפגע העבירה שהתיק שלו עלול להתבטל, אם בסופו של דבר לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום. המשטרה לא תחקור יותר מהר כי כבר היום היא עושה עבודתה הכי טוב שאפשר ולא יתווספו תקנים לחוקרים".

רפ"ק ליאת לב מאגף החקירות במשטרה הבהירה כי "למשטרה אין אינטרס להאריך את משך החקירה ללא הצדקה ואנחנו רואים את ההשלכות השליליות של עינוי דין ופגיעה במשפחה. אם נגביל את משך החקירה נפגע במיצוי דין עם העבריינים. יש לנו כ-360 אלף תיקים שנפתחים בשנה והעומס עצום, ולכן נכון יותר לתגבר את המשטרה בכוח אדם ופחות להגביל את משך החקירה. אם נצטרך כל פעם לגשת ליועמ"ש לבקש הארכה זה יסרבל ויעודד ניצול לרעה של ההליך המשפטי לערער על כל דבר. החשודים ילמדו שזו הדרך לביטול התיק".

לדברי צח בן יהודה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, "התקשינו לקבל נתונים מהמשטרה ולא יכולנו לעשות שימוש בחלק מהנתונים שניתנו ולא בטוח שהם מייצגים. במשך שנתיים נעשו מספר פניות ונשלחו הבהרות לבקשתנו אך עדיין לא ניתן להציג משהו ברור. הרושם שקיבלנו הוא שאין למשטרה יכולת לפקח לפחות מחשובית על הנוהל שקבעה לעצמה, כמה ההיתרים להארכת משך חקירה התבקשו, עילות סגירת תיקים, זמן הטיפול בתיק ועוד".

עו"ד גדי זילברשלג מלשכת עורכי הדין טען כי "הזמן הקובע לפתיחת חקירה צריך להיחשב מרגע פתיחת חקירה סמויה. כמו כן, חוק העונשין מגדיר עונשים חמורים גם על עבירות פשוטות יחסית כמו הלבנת הון שיש בצדן 10 שנים, ולכן במקרים כאלו כן צריכה להיות הגבלה על משך החקירה והתביעה".

עו"ד לירון אשל מהמועצה לשלום הילד הוסיפה כי "חשוב להשמיע גם את הקול של נפגעי עבירה. כיום אין הנחיות ספציפיות וחקיקה מספיקה לגבי קטינים נפגעי עבירות מין ואלימות שהתביעה אמורה לטפל בהם כדי למנוע עיוות דין. אנחנו רואים תיקים שיושבים שנה וחצי ושנתיים בפרקליטות שבהם הילד בגר וצריך להעיד. לא ייתכן שנפגעים שהם קטינים שנפגעו בעבירות מין קשות יצטרכו להמתין לתיקים של הפרקליטות".