חדשות

בני הזוג שלא הביאו ילדים לעולם התגרשו לאחר 15 שנות נישואים, שאת רובן בילו בהליכים משפטיים זה נגד זו בערכאות השונות. לאחר שמחצית הדירה כבר עברה לאישה, היא עתרה לפירוק השיתוף ולקבלת הזכויות במחצית השנייה כנגד חוב מזונות אישה שלא שולם מעולם, העומד לאחר עשור על מאות אלפי שקלים

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור על פסק דין בתביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג גרושים, שהורה לאיש להעביר את זכויותיו בדירה לאישה כנגד סילוק חוב המזונות שלו כלפיה שלא שולם מזה עשור ועומד על מאות אלפי שקלים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצדדים נישאו בשנת 1986 והתגרשו לאחר 15 שנה מבלי שהביאו לעולם ילדים. השניים ניהלו ומנהלים החל מ-1988 הליכים משפטיים מתמשכים בבית הדין הרבני, בבית המשפט המחוזי ובבתי המשפט לענייני משפחה בחיפה ובהמשך גם בקריות.

ב-1996 חויב האיש במסגרת פסק דין לשלם מזונות לאישה בסך של 1,500 שקל לחודש, כשהם צמודים למדד יוקר המחיה. לאחר מספר חודשים פתחה האישה תיק בלשכת ההוצאה לפועל לגביית המזונות שנפסקו, כשסכום החוב בפתיחה עמד על 6,000 שקל.

כעבור ארבעה חודשים ערכו הצדדים הסכם גירושין שבו הוסכם שהאיש ישלם לאישה פיצוי כולל בסך של 100 אלף שקל. הסכום שנפסק שולם, אך הצדדים לא התגרשו. הסכם שלום בית שערכו הצדדים ביניהם, במסגרתו השיבה האישה את הסכום ששולם לה, לא צלח והשניים חתמו שוב על הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה. על פי ההסכם האחרון, התחייב האיש לשלם לאישה 100 אלף שקל בתוך חודשיים, שאם לא כן היא תהיה רשאית להעביר את מחצית הזכויות בדירה בקרית אתא על שמה. האיש לא שילם ומחצית מהדירה נרשמה על שם האישה.

ב-2015 הגישה האישה תביעה לפירוק שיתוף בדירה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, במסגרתה טענה כי האיש מתנגד לפירוק השיתוף ולא מקיים את פסק הדין למזונות שכן הוא לא שילם לה ולו שקל בודד עבור המזונות כפי שחויב. לטענתה, סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל הגיע לסך של 842 אלף שקל, והדרך היחידה להיפרע ממנו היא מתוך חלקו בדירה.

האיש לא הגיש כתב הגנה, ובעקבות כך נחתמה פסיקתא לפיה יבוצע פירוק שיתוף בדירה, כך שחלקו של האיש יועבר לבעלות האישה כנגד קיזוז חוב המזונות שלו כלפיה בתיק ההוצאה לפועל.

לאחר שפסק הדין שניתן במעמד צד אחד בוטל לבקשתו של האיש, טען האחרון בפני בית המשפט כי חוב המזונות עומד על סך של 120,729 שקל בלבד, וזאת משום שהוא אינו חייב בריבית והצמדה, שהרי החיוב אינו מהווה תוכנית חיסכון עבור האישה. האישה טענה מנגד כי סך כל החוב כלפיה עומד על 490 אלף שקל, בהם 243 אלף שקל חוב מזונות והיתר חוב ההוצאות שנפסקו בערכאות השיפוטיות.

בית המשפט לענייני משפחה העיר כי לא ברור כיצד הגיע האיש לשיעור של שליש מחוב המזונות, בהתחשב בעובדה כי על חיוב פסוק שאינו משולם חל חוק ריבית והצמדה (היינו תחשיב של ריבית דריבית). "יחד עם החיובים הנוספים הנזכרים בסיכומי התובעת, נגיע ממילא לסכומים המהווים מחצית הזכויות בדירה, אף ללא קיזוז שכר טרחת הכונסת", הבהיר בית המשפט וקבע כי חובו של האיש יעמוד על גובה מחצית הזכויות בדירה, ועם העברתן יסתיימו החיובים ההדדיים בין הצדדים.

בערעורו לבית המשפט המחוזי טען האיש נגד גובה החוב שנקבע והוסיף כי לא היה מקום להוסיף לסכום החוב ריבית והצמדה, שעה שהמשיבה העדיפה לא לבצע את מכירת הדירה ולקזז את החוב שנוצר לפני 15 שנה, וראתה בפסק הדין למזונות תוכנית חיסכון עבורה.

השופטת אספרנצה אלון דחתה את טענות המערער וקבעה כי בית המשפט לענייני משפחה שיערך את גובה חוב המזונות בהתאם לחוק, לרבות בפסיקת ריבית פיגורים עד מועד התשלום בפועל. השופטת ציינה כי טענת המערער כי המשיבה ראתה בפסק הדין תכנית חיסכון והמתינה ללא הצדקה שנים רבות למימוש החיוב היא טענה השובה את הלב, אך בנסיבות העניין היא אינה מתקבלת, לא במישור הראייתי עובדתי ולא במישור המשפטי. כך, ציינה השופטת, המערער לא הוכיח טעמים מיוחדים ומשכנעים להפחתת שיעורי הריבית הצמודה ולא הפריך את טענת המשיבה לפיה הדרך היחידה שראתה לגבות את חוב המזונות היא בתביעה לפירוק שיתוף, ולאחר שהמערער איים אליה שתחדל מדרישתה לגבות את החובות בהוצאה לפועל אחרת הוא יתאבד. "המערער לא הגיב לטענות המשיבה, לא ניסה להפריכן או לספק הסבר להימנעותו מלפרוע את חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל", ציינה השופטת אלון. "המערער לא הוכיח כי המשיבה נקטה בסחבת מתוך מגמה להפוך את חוב המזונות לקופת חסכון. הוא הסתפק בטיעון בכתב 'אין לי מה לשאול את הצדדים, יש מסמכים המדברים בעד עצמם'".

במישור המשפטי, ציינה השופטת כי מדובר באישה המקבלת גמלת נכות מהמוסד לביטול לאומי, ומכאן שקיימת חשיבות והכרח לתשלום עיתי חודשי ורציף של מזונותיה. בניגוד לטענת המערער, האישה לא קפאה על שמריה ופתחה את תיק ההוצאה לפועל לגביית מזונותיה ארבעה חודשים בלבד לאחר פסק הדין, והמערער הוא שבחר שלא לפרוע את חובו. "יתרה מזו, המחוקק הביע דעתו מפורשות, כי במקרים בהם השתהה למעלה משנה זוכה בפתיחת תיק ההוצאה לפועל וגרם להגדלת החוב בשל תוספת ריבית, תימנע ממנו ריבית הפיגורים כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק, אך הודגש, כי חריג זה לא יחול על פסק דין למזונות", הבהירה השופטת.

לצד זאת, התקבלה בקשת המערער לעדכן את חוות הדעת השמאית שנערכה לדירה בשנת 2015, אך נקבע כי אין בחוות הדעת החדשה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה לעדכן את החוב או לשנות את מסקנתו לפיה חובו של המערער יעמוד על מחצית הזכויות בבית ובהעברתם לאישה לא יחול חיוב כלשהו בין הצדדים.

עמ"ש 54954-05-17