חדשות

ביולי האחרון קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה שעסקה במזונות ילדים במשמורת משותפת. גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד", סבור כי בחלק מפסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה שניסו ליישם את ההלכה החדשה נפלו טעויות מהותיות: "אנו בתקופה בה כל שופט מנסה ומשתדל למצוא את דרך המלך"

ב-19 ביולי ב-2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, בו נקבעה הלכה חדשה למזונות ילדים מעל גיל 6. פסק הדין קבע שלגבי ילדים מעל גיל 6 (ועד 18) סכום המזונות יקבע בהתאם ליחס ההכנסות (מכל המקורות) של שני ההורים וחלוקת זמני השהות. עד גיל 6 האפליה המגדרית ממשיכה, ותשלום המזונות הוא על האב בלבד. עד כה פורסמו מספר פסקי דין בבתי המשפט לענייני משפחה, שבחלקם נפלו טעויות מהותיות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

תחילה, חשוב לזכור מה שנקבע בפסק הדין של בית המשפט העליון:

1. כאשר היכולות הכלכליות מכל מקור שהוא של ההורים שוות, לצד זמני שהות שווים, כל הורה יישא בהוצאות הישירות עבור ילדיו בביתו. הוצאות אלו מהוות מרכיב עיקרי בהוצאות הילדים, ואין כל צורך בתשלום בגינן. במקרים בהם היכולות הכלכליות שונות, או שזמני השהות שונים, ייבחן כל מקרה לגופו בהתאם ליחס היכולות הכלכליות מכל מקור (יחס הכנסות ההורים) וחלוקת זמני השהות.

2. לגבי הוצאות שאינן תלויות זמני שהות (מעיל, נעליים, תספורת, תשלום חובה לביטוח בריאות ממלכתי וכו'), תשלום המזונות מהורה אחד להורה השני יהיה בהתאם ליחס ההכנסות, בדומה להוצאות החריגות (סעיף 3).

3. ההורים ישתתפו בהוצאות "חריגות" (לשעבר "מחציות"), כגון חוגים, צהרונים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי, חוג, שיעורי עזר, הוצאות חינוך בתחילת כל שנה וכו', בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של כל הורה.

4. כאשר זמני השהות שווים או קרובים לכך, כל הורה יישא בעלויות מדור הילדים בביתו. במקרים בהם זמני השהות מעטים ייבחן כל מקרה לגופו.

עד כה פורסמו מספר פסקי דין בבתי המשפט למשפחה (מבתי הדין הרבניים לא קראנו פסקי דין עד כה), שבחלקם נפלו טעויות מהותיות:

במרבית פסקי הדין (לדוגמא: פסק דינה של כבוד השופטת רום פלאי בתמ"ש 11985-07-16 ובפסקי הדין  של כבוד השופטת גליק תמ"ש 31626-07-15 ותמ"ש 16207-01-16) נקבעו המזונות רק לפי יחס הכנסות ההורים, וממנו נגזר חלקו של כל אחד מההורים בתשלום המזונות. חישוב שכזה בעייתי, מנוגד להלכת בית המשפט העליון, והרי הוא מתעלם לחלוטין מההוצאות הישירות שמשלם האב בזמני השהות של הילדים עימו.

בתמ"ש 46640-01-15 קבע כבוד השופט זגורי את מזונות הילדים בהתאם ליחס הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות כאחד, אך שגה בדרך החישוב. כבודו העמיד את ההוצאות שאינן תלויות זמני שהות על סך של 770 שקל, הוסיף אותן לצרכי הילדים, וביצע את חישוב המזונות כאשר הוא לוקח לחישוב, בטעות, את הסכום כולו, כולל הוצאות שאינן תלויות זמני שהות.

טעות מהותית נוספת בפסק דין זה היא הכנסת חוגי הילדים למזונות הקבועים. חוגים לא נמשכים עד גיל 18 ולכן לא נכון להכניסם למזונות הקבועים. מקומם בהוצאות משתנות, בדיוק כפי שהיה מקובל עד היום. אותו עיקרון להוצאות החינוך. אמנם ברוב המקרים חינוך הילדים הוא כן עד גיל 18 ולכן זה פחות משנה, אך כמובן שאת הוצאות החינוך מקובל לשים גם כן בהוצאות חריגות, מה עוד שבמקרים רבים האמא מקבלת מענק לימודים מהביטוח הלאומי בתחילת כל שנה.

בנוסף, במרבית פסקי הדין שפורסמו לאחר ההלכה החדשה יחס הכנסות ההורים שנקבע הוא גם היחס לתשלום ההוצאות המשתנות/חריגות (לשעבר מחציות). לטעמנו, גם אם בוחרים בדרך זו, ויש בכך מן הצדק, יש לקבוע את יחס התשלום להוצאות חריגות אלו לפי יחס הכנסות ההורים לאחר תשלום סכום המזונות המלא (כולל מדור במידה שמשולם)!

נושא בעייתי נוסף הוא קצבאות הילדים ונקודות הזיכוי. אמנם לאחרונה החלו ניצני מגמה של קיזוז רעיוני לקצבאות הילדים, כך שהסכום מהביטוח הלאומי ממשיך להגיע לחשבונה של האם אך מחציתו מקוזז מסכום מזונות הילדים, אך עדיין מדובר על מקרים בודדים. בניגוד לקצבאות הילדים, לנושא נקודות הזיכוי אין עד היום כל התייחסות. כיום, גם במקרים של משמורת משותפת, אב גרוש אשר משלם מזונות זכאי לנקודת זיכוי אחת נוספת ואילו האם אשר הילדים בחזקתה מקבלת נקודת זיכוי אחת עבור היותה "הורה עצמאי" (לשעבר חד הורית) ועוד נקודת זיכוי אחת עבור כל ילד. במקרים שיש יותר מילד אחד, נוצרת אפליה שהולכת וגדלה עם מספר הילדים ויש לתת את הדעת גם לנושא זה.

לסיכום, ההלכה החדשה של בית המשפט יצרה רעידת אדמה בדיני משפחה. בפסק הדין של בית המשפט העליון יש מתווה עקרוני שקובע ששיעור מזונות הילד יקבע בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות כבר מגיל 6, אך לא נקבע מתווה מעשי לכל מקרה ומקרה, ולכן אנו בתקופה בה כל שופט מנסה ומשתדל למצוא את דרך המלך. ייקח עוד מספר שבועות והדברים יתייצבו, ונקווה לראות פסקי דין אחידים יותר בדרך החישוב.

גיא רוה הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד". באתר העמותה מידע רב בנושא גירושין.