מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה את הצעת החוק שתוסיף את עקרונות המשפט העברי אל תוך מקורות המשפט המשלימים אליהם יפנה ביהמ"ש במקרה של לקונה. ח"כ סלומינסקי: "אין כאן שום דבר שצריך להפחיד". ח"כ דב חנין: "המשפט העברי כולל דברים שלא מתאימים לנו ואנחנו לא רוצים להכניס אותם"
מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון) (עקרונות המשפט העברי), התשע"ז-2017 של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי וקבוצת חברי כנסת נוספים. בהצעה, שעברה ברוב של 36 תומכים מול 30 מתנגדים, מוצע להוסיף במפורש את עקרונות המשפט העברי אל תוך מקורות המשפט המשלימים בשיטת המשפט הישראלית, אשר בית המשפט יפנה אליהם כאשר לא מצא תשובה לשאלה משפטית הטעונה הכרעה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בהיקש.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי חוק יסודות המשפט, שחוקק בשנת 1980, קובע את החובה לפנות למקורות מורשת ישראל בהכרעה בשאלה משפטית שאין לה הכרעה בחקיקה או בפסיקה. ואולם, השימוש שנעשה בחוק לאורך השנים מועט ביותר, שכן ההפניה ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל" אינה ברורה וניתנת לפרשנות. אשר על כן, מבקשת הצעת החוק לציין בחוק במפורש את המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של לקונה בחוק.
ח"כ סלומינסקי ניסה להרגיע את המקטרגים החוששים מהחוק ואמר בדיון כי "נוצרה תחושה שאם יעבור החוק הזה, ממחר כולם יצטרכו להניח תפילין וללכת עם כיסוי ראש. סך הכל הכוונה שאם יש לקונה בחוק, במקום שהשופט ירוץ לחפש בכל העולם מערכות חוקים, שיסתכל במשפט העברי. תרצה תשתמש, לא תרצה תפעיל שיקול דעת ותעשה מה שאתה מבין. אין כאן שום דבר שצריך להפחיד".
ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא: "למה לנסות לרמות את הכנסת? החוק הזה בא חייב. אם המתדיינים בבית משפט הם מוסלמים, האם צריך לקבוע בחוק שזה יהיה ע"פ המורשת המוסלמית? ברור שלא. החוק הזה הוא המשך של חוק הלאום והמשך של האפרטהייד".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "השינוי שמוצע כאן הוא לא דבר אלמנטרי, אתם רוצים לקדם פה מדינת הלכה. הרוב במדינה לא רוצה מדינת הלכה של משפט עברי אלא משפט שמתנהל לפי תפיסה אוניברסלית מתקדמת. המשפט העברי כולל דברים שלא מתאימים לנו ואנחנו לא רוצים להכניס אותם בדלת האחורית ולא בדלת הקדמית".
